שתי הצעות חוק בתחום ההתחדשות העירונית של שרת המשפטים איילת שקד יעלו ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לחקיקה. הצעות החוק נועדו להתמודד עם חסמים בתחום ההתחדשות העירונית ולהביא לקידום פרויקטים לפינוי ובינוי. הצעת החוק הראשונה "חוק המעכרים"- חוק פינוי בינוי שנועדה להתמודד עם תופעת ה"מעאכרים", במסגרתה מארגנים מחתימים בעלי דירות על הסכמי קדם-התקשרות, בהם הם מגייסים את הסכמת בעלי הדירות לביצוע עסקת פינוי ובינוי, תוך הכנסת סעיף בלעדיות, המונע מבעלי הדירות החותמים לממש פרויקט פינוי ובינוי באותו בית דרך גורם אחר מלבד המארגן.
בפועל, ברבים מהמקרים המארגן לא מתקדם כראוי בגיבוש ההסכמות הנדרשות לשם מימוש העסקה או למשל אינו מצליח להחתים רוב מספיק לביצוע עסקת הפינוי בינוי, אך בעלי הדירות שחתמו עמו על הסכם קדם ההתקשרות, נותרים כבולים לאותו הסכם ואינם יכולים להתקשר עם יזמים אחרים או מארגנים אחרים לשם ביצוע הפרויקט.
מטרת החוק היא לתחם את תקופת הכבילה שבהסכם קדם ההתקשרות, כך שבחלוף התקופות הקבועות בהצעה, יפקע תוקפו ובכך יתאפשר קידומם של פרויקטים לפינוי ובינוי בידי הדיירים עצמם, מארגנים אחרים או יזמים. החוק המוצע קובע תקופות שונות לפקיעת תוקפם של הסכמי קדם התקשרות, וזאת בהתאם למידת "רצינותו" של המארגן בקידום העסקה. כאשר התקופה המקסימאלית לתוקפו של הסכם תעמוד על 7 שנים.
כך מושגת מטרת קיצור תקופת הכבילה מחד גיסא, אך נוצר תמריץ למארגנים לפעול ביעילות ובזריזות לקידום העסקאות, מאידך גיסא. נוסף לאלו, הצעת החוק מתמודדת עם תופעות של חתימה חפוזה ובלתי מודעת של בעלי דירות על הסכמי קדם ההתקשרות והיעדר מידע מהותי לגבי ההסכמים בשני אופנים מרכזיים:
1.הצעת החוק מחייבת עריכת ההסכם בכתב, ולא בע"פ ונקבע בהצעת החוק כי מארגן יפעל לכינוס אסיפה של בעלי הדירות בבית המשותף לפני חתימה על הסכם קדם התקשרות עם בעל הדירה הראשון בבית המשותף, בה יציג לבעלי הדירות את עיקרי ההסכם המוצע על-ידו, על המארגן יהיה לכלול בהסכם פרטים מהותיים. זאת, במטרה למנוע מצב שבו מוצאים עצמם בעלי הדירות מחויבים להסכם שתנאיו הבסיסיים אינם ידועים להם.
הצעת החוק השנייה "דייר סרבן" היא הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים) (פינוי בשל סירוב בלתי סביר), התשע"ו-2016; חוק פינוי ובינוי (פיצויים) נועד להתמודד עם הקושי באי יציאתן לפועל של עסקאות פינוי ובינוי. קושי זה נוצר לאור התנגדות בלתי סבירה של אחד או יותר מבעלי הדירות, וזאת חרף העובדה ששיעור משמעותי מבין בעלי הדירות מעוניינים בעסקה. רקע: הצורך בהסכמת כל בעלי הדירות לשם ביצוע עסקת פינוי ובינוי מקנה לבעל דירה יחיד עמדת מיקוח בעייתית, שבה הוא עלול לעשות שימוש לרעה, לעיתים גם במחיר הכשלת העסקה.
התיקון המוצע להצעת החוק מציע להעניק לבית המשפט גם את הסמכות להורות בצו על פינויו של בעל דירה מסרב, באופן שיאפשר קידום יציאתה של עסקת הפינוי ובינוי אל הפועל וכן למנות אדם שיוכל לפעול למימוש עסקאות אלו.
על פי המוצע כאשר תהיה קיימת הסכמה של רוב מיוחס (80%) מבין בעלי הדירות להסכם פינוי ובינוי, יוכל בית המשפט להטיל על הדייר המסרב סירוב בלתי סביר, אחת משתי סנקציות: האחת היא זו הקבועה כבר היום בחוק – חובת פיצוי לדיירים שנפגעו מהסירוב.
שרת המשפטים איילת שקד: "חוקים אלו נועדו להקל על ביצוע עסקאות של פינוי בינוי ולפעול למען התחדשות עירונית. התחדשות עירונית מהווה ניצול נכון יותר של המשאבים, דואגת להעלאת איכות חיי הדיירים, חשובה לפיתוח וחידוש תשתיות ציבוריות ושטחים פתוחים וכן מהווה פתרון למצוקת הדיור החמורה בישראל. על כן, עלינו לאמץ את הכלים הנכונים להתמודדות עם תופעות המונעות התקדמותן של פרויקטים מבורכים מסוג זה.
הצעת חוק המעאכרים למשל, מפסיקה מצב של ניצול אנשים ומפנה את המקום לניצול משאבי הטבע. זהו סדר הדברים הנכון".
שר הבינוי והשיכון , יואב גלנט: " ישנה חשיבות רבה לייעול שיטות ולזירוז תהליכים בתחום הדיור, שחלקם מתעכבים במשך שנים. אחת המשימות העיקריות שלנו היא המאבק בבירוקרטיה ובחסמים. עלינו למנוע מצבים שבהם בעקבות עסקאות בעייתיות שדיירים נקלעים אליהן או בעקבות סכסוכי דיירים, נעצרים פרויקטים בהיקפים גדולים, שאמורים לתרום לציבור הרחב. יש לנו אחריות לתושבים שמעוניינים לשפר את תנאי המגורים שלהם, ולכן אנו פועלים בכל המישורים, כדי לאפשר להם להגשים את תוכניותיהם, שמיטיבות עם כל אזור המגורים שלהם".
