יום רביעי , נובמבר 21 2018
בית / חדשות מקומיות / הפועל חיפה: ווינרים
תואר שני להפועל תוך שלושה וחצי חודשים. קלינגריזם במיטבו (צילום: אדריאן הרבשטיין)
תואר שני להפועל תוך שלושה וחצי חודשים. קלינגריזם במיטבו (צילום: אדריאן הרבשטיין)

הפועל חיפה: ווינרים

הזכייה המפתיעה של הפועל חיפה בתואר אלוף האלופים הבהירה שרוח הלחימה שאפיינה את הקבוצה בעונה שעברה נשמרה וזלגה גם לשחקנים החדשים. קלינגר העלה למשחק הזה הרכב משני שכלל שישה שחקנים שלא היו בקבוצה בעונה שעברה ועוד שניים שמיעטו מאוד לשחק בה. שלושה מהשחקנים האלה הגיעו מהליגה הלאומית, אחד ממעמקי הספסל של בית"ר ירושלים ואחד לא היה שחקן הרכב קבוע בהפועל רעננה. הם שיחקו מול הרכב חזק מאוד של האלופה בשלוש השנים האחרונות והתמודדו מולו בצורה מעוררת הערכה.

כאשר המשחק הגיע לדו קרב פנדלים, היה ברור שהיתרון המנטאלי נמצא בצד של האדומים מחיפה. אני לא יודע אם קלינגר התכונן לפנדלים, מה שבטוח זה שהוא שוב הכין את הקבוצה שלו להתמודדות עם אתגר מנטאלי ושוב ידע לחשוב צעד ושניים קדימה. בזמן הפציעות הוא הכניס את ריקו מיטרבסקי, לא כדי שיבעט את אחת מחמש הבעיטות, אלא כדי שתהיה לו אופציה טובה גם לבעיטה השישית או השביעית במידת הצורך.

מילה טובה לרן קדוש ולבועטים

מגיעה מילה טובה לשוער ולכל חמשת הבועטים. רן קדוש היה צריך לקחת שתי בעיטות מוקדמות, וכמו תמיד אצלו במקום להישבר זה רק דרבן אותו עוד יותר לבצע את ההדיפה המכריעה הנהדרת. גבריאל תאמאש הזכיר עם הפאננקה שהוא תופעה ייחודית בנוף הכדורגל הישראלי ונתן הרבה מאוד בטחון לכולם. הליקויים הטכניים של ניסו קפילוטו ניכרו גם בפנדל שבעט (הופתעתי שבעט בימין), אבל זו הייתה בעיטה חכמה ואחראית מאוד. גם פנדל לא מאוד טוב של מקסים פלקושצ'נקו נכנס, כי הבעיטה הייתה חזקה מספיק. גיא חדידה בעט עם בטחון יוצא דופן לסיטואציה, ארחיב עליו בהמשך. וגל אראל בעיקר נראה כמו מישהו ששמח מאוד לקחת עליו את האחריות של הפנדל המכריע, מהרגע הראשון הוא נראה כמו מישהו שיודע שהוא מבקיע.

תואר שני להפועל תוך שלושה וחצי חודשים. קלינגריזם במיטבו (צילום: אדריאן הרבשטיין)
תואר שני להפועל תוך שלושה וחצי חודשים. קלינגריזם במיטבו (צילום: אדריאן הרבשטיין)

המסקנה המרכזית ממשחק אלוף האלופים היא שיהיה להפועל חיפה השנה סגל עמוק ומגוון יותר מאשר בשנה שעברה. המשחק הזה סיפק הצצה על המצטרפים החדשים, כאשר רשימת הרכש עוד לא הסתיימה (נכון לעכשיו יש סיכום עם אלמוג בוזגלו ועניין בעוד כמה שחקנים). זו ההתרשמות הראשונית שלי מהשחקנים החדשים:

פתיחה מושלמת של פאפא

פאפא: בשבוע שעבר ביקשתי קיצור לחלוץ היווני, הוא נענה וביקש שיקראו לו פאפא. לשחקן שמבקיע שער באירופה בנגיעה הראשונה שלו בכדור בקבוצה חדשה מותר לבקש הכל. השער הזה ענה מהר מאוד על סימן השאלה המרכזי הנוגע לחדות שלו ליד השער. מול באר שבע הוא הוסיף בעיקר סימני קריאה: הוא אמלל את הגנת האלופה עם משחק הגובה שלו, הוריד כדורים נהדרים לשחקנים מצטרפים ואפילו תרם למאמץ ההגנתי. פתיחה מושלמת לחלוץ הרכש.

אלי אלבז: החלוץ שחזר לקבוצה גם התקשה להיכנס בעצמו לעניינים וגם ראה את הזר שהגיע לעמדה שלו משתלב בהרכב מהר מהצפוי. בדקות שלו מול ב"ש הוא נראה עצבני ומתוסכל ובעיקר חיפש להבקיע בעצמו. מצד אחד, זה לא בריא לקבוצה שהחלוץ המחליף שלה עסוק בעצמו ומרגיש שחייב להבקיע כדי לקבל בטחון. מצד שני, אין ספק שאלבז מאוד נחוש ומלא מוטיבציה, הוא לא מהחלוצים שלא שמים לב שהם משחקים, אם וכאשר הוא ישתחרר הוא יוכל להוסיף מחץ מהספסל.

תגלית השבוע: חדידה

גיא חדידה: תגלית השבוע, נראה כמו הגרסא השמאלית של מקסים. יכולת בעיטה והגבהה נהדרות (הוא בישל את השער של תאמאש), קבלת החלטות טובה מאוד עם ראיית משחק יצירתית, עבודה הגנתית שמאפשרת לו לשחק במרכז השדה – חדידה בן ה-23 נראה כמו שחקן שהאיכויות שלו התבזבזו בקבוצות קטנות ובליגה השנייה. אם הרושם הראשוני מוצדק, עוד נראה אותו לא מעט השנה.

נס זמיר: התחיל את השבוע כמחליף הבכיר בגזרת הקישור היצירתי, אבל חדידה עקף אותו בסיבוב. זמיר נוטה להחזיק בכדור יותר מדי, לחפש דריבל במקומות קשים וקבלת ההחלטות שלו לא מרשימה. הוא כן הרשים דווקא בתנועה ללא כדור שאפשרה לו להגיע למצב טוב בכל משחק, וזו תכונה חשובה בקבוצה עם הרבה שחקנים טכניים. יהיו לו הזדמנויות לאורך השנה.

רועי שוקרני: משחק שקט וטוב לשוקרני מול ב"ש, עם הרבה מאוד עבודה וסגירות הגנתיות טובות. מרכז השדה האדום מאוד עמוס, בעיקר אם גם חדידה ייכנס לרוטציה. שוקרני יתקשה לקבל דקות משמעותיות, אם לא תהיה מכת פציעות, אבל קלינגר יודע שיש לו עוד שחקן מרכז שדה יעיל בסגל. גל אראל התחיל את העונה שעברה מעמדה פחות טובה, אם שוקרני יתנפל על כל הזדמנות כמו אראל אולי הוא עוד יפתיע.

חן דילמוני: ככל הנראה, התרשמתי ממנו יותר מהרוב. הוא עשה כמה טעויות בשני המשחקים ששיחק, אבל הראה הרבה מהאיכויות שלו גם בהתקפה וגם בהגנה. הוא לא מלוטש כמו דור מלול ולא יציב כמו שמואל שיימן, אבל יש לו קצת מהכל וכנראה גם כושר גופני טוב (הוא השתפר במחציות השניות של שני המשחקים ושיחק בשניהם את מלוא הדקות). בכלל לא בטוח שהמגנים השמאליים שמועמדים להגיע יתבררו כעדיפים עליו.

גיא משפתי: התאום האבוד של דור מלול רחוק מאוד מהיכולות ההתקפיות של המגן הימני הפותח (שהולך להיות כלי התקפי מאוד חשוב השנה), אבל סיפק מול ב"ש תצוגה הגנתית טובה ואחראית. הוא קיבל בטחון עם התקדמות המשחק ונראה כמו מחליף ראוי בהגנה לעמדות הבלם והמגן הימני (ואולי ימצא את עצמו גם בשמאל אם לא יגיע מגן נוסף).

בדוק גם

יהב וחברה. חנוכת בית הקהילה האתיופית (צילום: הילה מלמד)

יונה יהב סוגר מעגל

  ביומו האחרון בראשות עיריית חיפה, חנך הערב ראש עיריית חיפה היוצא יונה יהב את …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *