fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

הסיפור של סינדרלה

גולדי אלון צילום אלכס הובר

תכירו את מעצבת האופנה הכרמיאלית, גולדי אלון, אמא יחידנית ליאהב ויזמית בנשמה, שעיצבה את השמלה של נטע ברזילי להופעתה הראשונה בניו יורק. היא מוכרת לנו כאישה ששבתה באוהל מול בניין העירייה בדרישה לדיור ציבורי והיום, אחרי 16 שנים באופנה ושתי חנויות, היא תופרת ומעצבת שמלות בהזמנה, מפיקה קטלוגים והפקות אופנה, היא עושה את מה שהיא אוהבת ומאמינה שהפריצה הגדולה שלה כבר כאן

גולדי אלון בסטודיו בכרמיאל צילום אלכס הובר (3)
גולדי אלון בסטודיו בכרמיאל צילום אלכס הובר (3)

גולדי אלון, בת 37, אם יחידנית ליאהב בן ה-10 ואחת המיוחדות שצמחו בעיר. היא ילידת כרמיאל, בת להורים שהם ממייסדי העיר, יזמית בנשמה, קמה ונופלת ושוב קמה ותמיד עם הפנים קדימה. יודעת מה היא רוצה, בעיקר מה לא, והולכת עם האני מאמין שלה. מגיל 20 היא בתחום האופנה, התחילה כמוכרנית ברשת בגדים בשכר מינימום ובמקביל עבדה בסטיילינג. אז פתחה את החנות הראשונה במרכז הישן בשדרות נשיאי ישראל, ובהמשך את 'גולדיז גרדרובה' לפריטי וינטג' ויד שנייה, למדה תדמיתנות ועיצוב והיום, אחרי 16 שנה, היא בעלת סטודיו לעיצוב ובין לקוחותיה כבר ניתן למנות את נטע ברזילי, לה עיצבה בגד מדהים להופעתה הראשונה בניו-יורק.

"מגיל 8 ידעתי מה אני רוצה. גרנו אז בדרום אפריקה, הוריי היו הרפתקנים ועברנו לשם לכמה שנים. בימי ראשון היה בקניון שוק בחוץ, ראיתי שם משקפי ריי בנד מנומרות, מדדתי והנחתי חזרה. כשהגענו הביתה הבנתי שעשיתי טעות והיה כבר מאוחר מידי לחזור לשוק. בשבוע שלאחר מכן שכנעתי חברה של אימי לקחת אותי שוב לשוק, רצתי לדוכן, רכשתי את זוג המשקפיים הנחשקים ושבתי הביתה מרוצה. מאז שהייתי ילדה הייתי ״סטייליסטית״. עד היום אני זוכרת בדיוק מה כולם לבשו ובאיזה שנים. הבן שלי קורא לי היסטוריונית של בגדים".

את הנערות בכרמיאל היא חוותה כ״מוזרה״, זאת שמצביעים עליה או צוחקים עליה במסדרונות בית הספר. "הייתי כל בוקר יושבת לפחות שעה מול הארון ומגיעה לבית הספר עם תלבושות משוגעות, מושפעת מהסדרה ״תהילה״. לאט לאט הבגדים הפכו לעגילים וקעקועים, תספורות משוגעות והשיא היה שצבעתי את הגבות למנומר. היו צוחקים עליי, אחר כך התחילו לקבל, להשלים, ואפילו לאהוב". בצבא שרתה בחיל מודיעין ב- 8200, אחרי הצבא טסה לארה״ב וכשחזרה ניסתה את תל אביב. "גרתי בתל אביב שבע שנים, שם הרגשתי בבית. מה שהחזיר אותי לכרמיאל, לגור קרוב להורים, הייתה הבטן שהפתיעה אותי".

נטע ברזילי, גולדי אלון, סלפי של גולדי
נטע ברזילי, גולדי אלון (צילום: סלפי)

על היותה אם יחידנית היא מספרת: "בתל אביב עבדתי באופנה וניהלתי בר הופעות. יום אחד גיליתי שאני בחודש רביעי, הבנתי מיד שקיבלתי את מתנת חיי. עדכנתי את האבא, אבל הוא לא רצה שום קשר איתנו. יאהב, היום בן 10, הוא מהות חיי ואת האב פגש פעמים ספורות בלבד".

משנת 2008 הייתה אלון זכאית לדירה מן הדיור הציבורי, אך הדבר לא הסתייע בשנים הראשונות מסיבות בירוקרטיות, מה שהביא אותה לשביתה באוהל מאולתר מול בניין העירייה.

למרות מצוקת הדיור, בהיותה מטופלת בילד קטן לבד, היא לא נסמכה מעולם על קצבאות מהביטוח הלאומי, תמיד עבדה, תמיד יזמה. ונהגה להצהיר: "אני בעלת עסק, עצמאית, לא חיה על קצבאות ולא מוכרת במשרד הרווחה. אני עובדת לפרנסתי ולפרנסת בני. לא משהו שאפשר להתעשר ממנו, עובדה שקיבלתי זכאות לדיור ציבורי".

בבחירות לרשות המקומית ב-2013, כאשר פוליטיקאים הגיעו להצטלם באוהל שלה אמרה: "אני לא מטעם שום מועמד. יחד עם זאת זה ברור שכולם רוצים לרכב על הסוס הזה. כרגע כולם רוצים לעזור, אבל אף אחד לא באמת קידם אותי לשום מקום".

לדברי החברה המשכנת, בזמנו חברת עמיגור: "לגב' אלון גולדי הייתה בשנת 2009 זכאות לדיור ציבורי, אך זכאות זו הופסקה על ידי משרד הבינוי והשיכון לאחר שנתיים עקב חריגה וגידול בהכנסותיה. בתקופה זו לא היו לעמיגור דירות ריקות. באפריל 2013 חידשה את זכאותה ונמצאת ברשימת ממתינים לדירה. לצערנו אין דירות ריקות המתאימות לה במלאי".

גולדי אלון ויאהב צילום פרטי
גולדי אלון ויאהב (צילום פרטי)

אלון: "התמונה די מצערת. המדינה לא מעודדת אנשים לצאת לעבודה. חבל שכך אנחנו נראים". בהמשך היא זכתה לדירה בדיור הציבורי בה היא מתגוררת עד היום.

נפש של יזמית

בשנת 2013 פתחה אלון חנות שנייה, חנות וינטג' במדרחוב בשם 'גולדיז גרדרובה' – חנות שבאה אחרי החנות במרכז הישן בשדרות נשיאי ישראל. "זו הייתה אהבה מילדות לבדים יד שנייה שהתפתחה לאהבה לבגדים וינטג'. היו שם גם תיקים, תכשיטים, נעליים, ושאר אקססוריז, כולם ברוח התקופה. והכי חשוב, היה לחנות ערך של אופנה ירוקה, מההיבט שאין צורך לקנות בגדים חדשים ויקרים, אנשים העדיפו לקנות אצלי את הדגמים שחזרו לאופנה וכך גם לתרום לאיכות הסביבה".

כשנה לאחר מכן, ב-2014 סגרה את החנות כי הרגישה שמיצתה את עצמה וחיפשה מסגרת שתוכל להתאים לכישרונה ולמה שהיא אוהבת לעשות.

כך מצאה את קורס התדמיתנות הממוחשבת באמצעות שירות התעסוקה בעיר ב-2015. "כחד הורית שלא מקבלת סיוע מאף אחד, מצאתי קורס של משרד העבודה שגם אפשר לי ללמוד וגם לקבל עזרה מהמדינה. הסתערתי על האופציה. קורס תדמיתנות ממוחשבת ברמה הכי גבוהה בארץ, שהתקיים פה בכרמיאל".

עם סיום הקורס, הצטרפה למיזם WORK SHOP בפלורנטין, בתל אביב, שהוא מתחם שיתופי של מעצבים מכל הסוגים, כולל מעצבי אופנה, מעצבים גרפיים, מעצבי מוצר, צלמים, תכשיטנים ועוד. מקום בו שכר הדירה נמוך והשירותים ברמה מאוד גבוהה. "הייתי שם שנה. נסעתי כמעט כל יום לתל-אביב, וזה היה בדיוק עם פתיחת קו הרכבת לכרמיאל. תפסתי ביטחון וניסיון, זה גרם לי להתחדד".

כשהתעייפה מהנסיעות, רכשה ציוד והתחילה לעבוד מהבית. "בכל אותה תקופה עשיתי הפקות אופנה, למעצבים וגם לעצמי. הייתי בוחרת קונספט, את הסיפור שאני רוצה לספר, בוחרת דוגמניות, זאת אמנות שאני אוהבת. אחרי חצי שנה כבר יכולתי להרשות לעצמי לשכור את החלל באזור התעשייה ממנו אני עובדת היום".

איך הגעת לנטע ברזילי?

"זה די סיפור סינדרלה. הסטייליסט של ברזילי, איתי בצלאלי, הגיע לאינסטגרם שלי ומאוד התלהב. השאר היסטוריה. קבענו פגישה, הגענו למדידות ועיצבתי לה בגד להופעת בכורה בניו יורק".

מה את אומרת על המפגש עם נטע ברזילי?

"המפגש הראשון היה מאוד מרגש מצד אחד ומאוד מקצועי מצד שני. האמנתי בה מהרגע הראשון, תמכתי בה וידעתי שהיא תזכה. היא מאפיינת הרבה דברים שמהווים השראה עבורי, והיא מאוד מצליחה. המפגש השני היה קצת יותר לחוץ, כי זה היה רגע לפני שפגשה את הנסיך הארי שהיה כאן בביקור".

ומה עכשיו?

"אני רוצה להיות המעצבת הכי גדולה בישראל. בימים אלה אני עובדת עם עוד כמה ידוענים – לא אומרת שמות כדי לא לעשות מזל רע. במקביל אני עובדת על קולקציית שמלות ערב שתהיה מוכנה בסוף דצמבר, ובלי קשר, מקבלת לקוחות להזמנות אישיות, אני יכולה לעצב כל דגם שהן חולמות עליו. כך גם הגיעה אליי קרינה זמיר, תפרתי לה שמלה ואיתה ייצגה את ישראל בסין. בשמלות ערב שזהו תחום שדורש את הרמה הכי גבוהה של התפירה, אני נעזרת בתופרת מקצועית, בעלת ניסיון של 30 שנה, שתופרת גם למעצבת שמלות הכלה, ענבל דרור. ".

איך מגיעים אליך?

"האמת שעד היום לא פרסמתי את עצמי בצורה רשמית. הגיעו אלי בדרך כלל חברים או חברים של חברים, וכאלה שעוקבים אחרי ברשתות החברתיות. באינסטגרם לבד יש לי היום כמעט ששת אלפים עוקבים".

גולדי אלון צילום אלכס הובר
גולדי אלון (צילום אלכס הובר)
גולדי אלון, צילום אלינה רדיאנוב
גולדי אלון, (צילום אלינה רדיאנוב)

מילה על זוגיות.

"כרגע המטרות שלי ברורות. הקריירה בראש מעייניי, להתפתח בעולם העיצוב, להגיע לרמה בינלאומית והילד שלי. אם להיות כנה, טוב לי במסגרת הזו, לא רואה שינויים באופק כרגע, אבל הלב תמיד פתוח לאהבה".

בין היתר את עוסקת גם בהצלת בעלי חיים.  

"יש לי קטע שאני מוצאת בתים לחיות פצועות, לאומנה של כמה ימים במצבי חירום, אני עצמי מקבלת לאומנה עד שמוצאים סידור. מאז שהייתי קטנה הייתי מביאה חיות הביתה, כל יום משהו אחר, חתולים, כלבים, כל חיה. אמא שלי לא אהבה את זה והייתה מוצאת לחיות שהבאתי 'סידור'".

מה התוכניות לעתיד, במבט על החיים היום?

"לפעמים אני מרגישה שדברים זזים לאט, אבל בראייה לאחור אני יכולה לראות שעברתי דרך מאוד ארוכה בעולם האופנה, דרך שהחלה בגיל 20, כאשר עבדתי כמוכרנית ברשת בגדים, בשכר מינימום, פילסתי עצמי למעלה לתפקיד ניהולי ותוך כדי התחלתי לעבוד בסטיילינג. פתחתי את החנות שלי, בתוך חמש שנים הלכתי ללמוד תדמיתנות ועיצוב. עברתי הרבה עליות ונפילות מעשור לעשור, והבנתי שכמו שנאמר בקהלת: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין חדש תחת השמש". היום אחרי 16 שנה הגעתי למקום שבו אני יודעת שכשרוצים משהו אם מתמידים, ולא סוטים מהמטרה, בסוף מגיעים ליעד. אני מרגישה היום שיש לי הרבה הצלחות קטנות, אני מקווה שהעשור הבא יהיה טוב, אני מרגישה שאני בדרך לפריצה הגדולה, לפחות מקווה לכך".

יש לה תוכנית עסקית ובעוד חמש שנים, כך היא מקווה, אולי אף תציג בשבועות האופנה הידועים בלונדון, מילנו או ניו יורק.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות