בית / כללי / הלוחש לרופאים

הלוחש לרופאים

בעולם הציני בו אנו חיים, קשה למצוא צעירים שבגיל 30 הם כבר רופאים ולא רק, אלא עושים את כל המאמצים לעזור לרופאים אחרים. אם מחפשים טוב, אפשר למצוא ואפילו בינינו, בקריות נמצא אחד כזה. קוראים לו ד"ר רמי שפיגל, הוא רק בן 30 מקרית מוצקין והיום הוא רופא מתמחה במרכז הרפואי לגליל, אבל לא רק. במהלך לימודי הרפואה שלו באוקראינה, פיתח תוכנה שמסייעת לרופאים, מכל העולם, ללמוד למבחני הרישוי האמריקאים בצורה הטובה ביותר ובשפת האם שלו.

שפיגל נולד באוקראינה, כבן בכור וכשמלאו לו שנתיים עלה עם הוריו לישראל, פה נולדו אחיו, גם הוא לומד רפואה ואחות משפטנית. "בתקופה ההיא ליהודים היה מאוד קשה בברית המועצות וכשנפתחו השערים, הייתה עלייה מאסיבית כי ליהודים היה ממש לא טוב, לא יכולת להיות יהודי שם", הוא מספר. "הייתי ילד שמנמן, שקט ורגוע, לא כמו עכשיו, בכלל לא חשבתי שאלך ללמוד רפואה, זה לא היה הולך לכיוון הזה, זה הגיע אחרי התיכון. אמא שלי הייתה רופאה נוירולוגית באוקראינה ואולי זה גנטי. בארץ תנאי הקבלה לרפואה הם לא נורמליים ולכן הרבה סטודנטים נודדים לחו"ל, אבל שם, אנשים נמצאים לבד ויש קושי של השפה. למרות שהלימודים באנגלית, במדינה עצמה אולי לא יודעים אנגלית ויש קשיי קליטה, לפעמים המרצים לא יודעים אנגלית והסטודנטים צריכים להשקיע פי שתיים ולעיתים האוניברסיטה מאוד מקשה".

רני שפיגל. צילום: דורון גולן
רני שפיגל. צילום: דורון גולן

קשיי השפה לא היוו בעיה עבור שפיגל שלמד למדתי באוקראינה, בה נולד, אבל הבחין שלרבים מהסטודנטים, השפה היוותה מכשול של ממש. "מהשנה הראשונה ללימודים המטרה שלי הייתה לעבור את מבחן הרישוי האמריקאי, זה מבחן שכל סטודנט אמריקאי עושה כדי לקבל רישיון רפואה, מורכב משלושה שלבים. זה אחד המבחנים הכי קשים שיש ברפואה, מבחן שנדרש רק בארה"ב, אבל מי שעובר שני שלבים ממנו, אוטומטית מקבל את הרישיון בארץ. זה מה שקרה איתי, הוצאתי ציון טוב מאוד במבחן האמריקאי".

למרות ששפיגל עבר את המבחן בהצטיינות, במהלך הלימודים למבחן, עלה בראשו רעיון. "עברתי את השלב הראשון בשנה רביעית ואת השלב השני בשנה חמישית, זאת אומרת שעוד לפני שסיימתי את הלימודים, כבר קיבלתי את הרישיון בארץ. במהלך הלימודים למבחן יש חומר שסטודנטים לומדים ממנו ויש איתו בעיה, כי החומר לא מכסה חמישים אחוזים מהשאלות במבחן וזה יוצר מצב שסטודנט שניגש למבחן האמריקאי, לומד מהשאלות ואין סדר. אין משהו מסודר שדרכו ניתן ללמוד. לי ולשותף שלי עלה רעיון, להקים אתר אינטרנט שמלמד סטודנטים מישראל שלומדים בארץ או בחו"ל, למבחן הרישוי האמריקאי וגם לישראלי, כי יש ביניהם חפיפה מסוימת. האתר מלמד אותם למבחן בצורה מסודרת, החומר כתוב באנגלית, אבל יש הסבר מילולי שהסטודנט בוחר באיזה שפה לשמוע את זה".

שפיגל מוכן להתחייב שכל סטודנט שילמד מהאתר שלו, יעבור את המבחן. כרגע יש 600 מנויים באתר, שעובד על פי הרשמה חודשים. "מכל האופציות האמריקאית, אנחנו הכי נגישים לסטודנט ומספקת את אחוז השאלות הכי גבוה ואני יכול להתחייב לזה, גם אמריקאי יכול לעבור את המבחן מהאתר שלנו, הוא מכסה 100 אחוזים מהשאלות. זו הייתה המטרה שלי, כי כשלמדתי בחומר היו רק חמישים אחוזים מהשאלות, הייתי צריך ללמוד ולא בצורה מסודרת. אנחנו ריכזנו את הכל במסודר".

לדבריו, חלק גדול מהמנויים באתר כבר ניגש למבחנים וכמעט כולם עברו את המבחן הישראלי, חלקם עברו גם את המבחן האמריקאי. כחלק מהשירות שהם מעניקים לסטודנטים לרפואה, כבר בשנה רביעית של לימודיו, קיים שפיגל, יחד עם שותפו הנרי עזאם, הרצאות. "הסטודנטים היו הולכים לאוניברסיטה, לא מבינים כלום ואחר כך מגיעים אלינו להרצאה ומבינים הכל. היו כאלה שהמשיכו אתנו כל השנים, עשינו קורסים ברפואה פנימית שצריך לעשות בבית החולים והיו לנו אלפי סטודנטים. אנחנו מקבלים מזה סיפוק, זה נותן סיפוק לעזור, כי אני יודע את הקשיים של הסטודנטים ויודע שהאוניברסיטאות לא מספקות חומר ברמה טובה וכשהם מגיעים למבחן הישראלי, הם לומדים כמו תוכי ובסוף אולי יעברו בפעם השלישית או הרביעית ואז צריכים לחכות שנתיים כדי להתחיל את הסטאז' וגם כשיתחילו, לא יבינו כלום".

רני שפיגל. צילום: דורון גולן
רני שפיגל. צילום: דורון גולן

שפיגל בעצמו סיים את הלימודים בתחילת חודש יוני וכשהגיע לישראל, מיד קיבל התמחות במרכז הרפואי לגליל בנהריה. לפני חודש החל להתמחות שם במחלקה הפנימית. "המבחן האמריקאי דורש הרבה ידע פרקטי, לזהות צלילים של הלב, לזהות צילומי רנטגן שצריך לאבחן, דברים שקשורים לא.ק.ג, הרבה דברים שהוא מקנה לך. היה חולה אחד שהגיע ואבחנתי איזו תסמונת ובסוף התברר שזה נכון. היום הראשון שלי במחלקה הפנימית היה בערב השנה האזרחית החדשה, עשיתי תורנות וקבלת חולים שזה משהו שלא עושים ביום הראשון להתמחות, אבל פשוט היה להם עומס וראו שאפשר לסמוך עלי. האמת שאני נמשך לרופאת ילדים עם דגש על גנטיקה, דרמטולוגיה, עור זה גם משהו שאני רוצה. יש הרבה סוגים של סרטן ואני חושב שיהיו הרבה תרופות אבל לא ימציאו איזה חיסון נגד סרטן. אונקולוגיה מעניינת אותי. חשבתי על מחקר ואני מעוניין להמשיך עם המבחנים, אולי לעבור לארה"ב אחרי הסטאז' כי הציונים שלי טובים ובשביל להתקבל לשם אני צריך לעסוק במחקר. אני מאוד אוהב את זה, גם בארץ, הייתי רוצה להמציא איזו תרופה לסרטן, אני אוהב לקרוא על המחקרים והתרופות החדשות, אלה הדברים שאני הכי מתעניין בהם".

שפיגל לא מגדיר את עצמו ככירורג ועדיין לא יודע לאיזה כיוון יבחר ללכת בסוף, אבל למרות זאת, כבר השתתף בניתוחים והוא אפילו לא נלחץ מזה. "השתתפתי בניתוח סרטן של המעי הגס, כרתו את החלק החולה וחיברו מחדש. האמת אין לי רגישות לזה, אני רוצה שהחולה יצא מאה אחוז, אבל מבחינת מה שאני רואה, אין לי רגש. רגש יהיה לי כשאראה ילד חולה סרטן, אבל מבחינת ניתוח, אני אפילו לא מזיע, לא מרגיש מעולף, אין לי ריאקציה לדברים האלה, אני לא נלחץ. כירורג טוב צריך לא להיכנס לפאניקה שהוא רואה דם ואם יש סיבוך, לדעת לצאת ממנו. השתתפתי בניתוחים של בטן ומטה וזה לא עושה לי כלום".

רני שפיגל. צילום: דורון גולן
רני שפיגל. צילום: דורון גולן

הוא מכור לעבודה, ישן שעות ספורות ביממה ואם זה לא מספיק, אחרי תורניות של 24 שעות, הוא מגיע הביתה ומתיישב ליד המסך כדי להעביר הרצאה לסטודנטים ישראלים ברחבי העולם. " אני חי את הרפואה", הוא אומר. "הקורסים עצמם כוללים חומר שנועדו לסטודנטים יותר מתקדמים, רפואה פנימית, כירורגיה דחופה וחומר שקשור לבסיס רפואה פיזיולוגיה ואנטומיה, מתאים לכל השנים של הרפואה, גם לבסיסיות וגם לאחרונות. יש לנו רצון להכניס עוד קורסים ללימודי הרפואה, הולך לנו בזה טוב והסטודנטים אוהבים את האתר שלנו, את ההרצאות, באודסה היה לנו ביקוש מאוד גדול. יש לנו סטודנטים מאוקראינה, איטליה, צ'כיה, ליטא וישראל. אנחנו נותנים את החומר בצורה יותר מובנת מהאוניברסיטה ומאוד חשוב לנו שיבינו ואנחנו מסבירים בצורה גבוהה מאוד שמתאימה גם לישראל וגם למבחן האמריקאי. תמיד אחרי קורס, סטודנטים כותבים לנו שלא היו עוברים בלעדינו וזה הכי כיף. הייתה לנו קבוצה בקורס רפואה פנימית, שהיו ברמה אפסית, אבל אחרי הקורס שלושתם עברו את השלב הראשון של המבחן האמריקאי ומדובר במבחן מאוד קשה, ממש מעט סטודנטים מהארץ עוברים אותו. זה לא קשה רק לישראלים שלומדים בחו"ל, זה קשה גם לאלה שלומדים בארץ, זה אולי המבחן הכי קשה ברפואה, דומה אולי למבחנים של ההתמחות".

נדיר לראות בחור כה צעיר עם כזה רזומה מאחוריו ודרך מבטיחה לפניו, אבל שפיגל בהחלט חושב כבר על המקום בו יימצא עשור מהיום. "אני רואה את עצמי מתעסק במשהו מעניין, אולי מחקר, בטוח ממשיך עם הקורסים והלימוד, אבל מתעסק במשהו מעניין. אני אוהב מחלות גנטיות, את הקטע המחקרי, אוהב את המקרים היותר נדירים ברפואה. למשל, חולה עם קוצר נשימה ואי ספיקת לב זה משהו שרואים כל יום, אבל כשאני רואה מישהו עם תסמונת נדירה, נפתחות לי העיניים, אז אני מקווה שאהיה בכיוון. אני חושב ללכת על רפואת ילדים ולמרות שאם יש לי משהו שקשה לי, זה לראות זה ילדים חולים, אני רוצה להיות שם כדי לנסות לעזור, כבר היום צובט לי הלב על המחשבה לעבוד עם ילדים, אבל אני רואה את זה כמשהו טוב שחשוב לעשות, סוג של שליחות. גם האתר הוא סוג של שליחות, כי אני עוזר להוציא עוד רופאים לעולם".

צילום: דורון גולן

בדוק גם

קרדיט צילום: מארק ניימן/ לע"מ

ריבלין: "הגליל הוא הבטחה גדולה, ואהבה גדולה כמו ירושלים"

               "מעלות-תרשיחא היא התגלמותו של חזון ארצישראלי שצריך לשמש השראה לכולנו. מודל לשכנות טובה ודוגמה נהדרת לערים מעורבות נוספות - אל מול האיומים מולנו לא נשכח גם ברגעים אלה את רגעי אסונה של מעלות-תרשיחא והשנים הרבות שבהן אתם הייתם העורף הקשה והאיתן של מדינת ישראל"

שירלי עודד-דורן (צילום: שלומי גבאי)

קובלנה פלילית הוגשה נגד ראש עירית חדרה צביקה גנדלמן

שירלי עודד, חברת מועצת העיר חדרה, יו"ר סיעת שקיפות, הגישה קובלנה פלילית, שהיא למעשה כתב …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *