בית / כללי / הוליווד מחכה לו

הוליווד מחכה לו

לדדי אלון יש חלום והוא לא מתכוון לעצור בדרך לשם. הוא חולם להטביע את חותמו בעולם כמוזיקאי, כמתופף, אבל לא רק כדי להתפרסם, אלא בעיקר כדי להשפיע, אחרת מה זה שווה.

הוא בן 28, מקרית אתא, ילדות נורמטיבית, ילד שובב, אבל טוב. "עד שגיליתי את התופים, לא עניין אותי כלום כילד", הוא מספר, "ניסיתי ג'ודו, כדורגל ושום דבר לא החזיק. כשהייתי בן 10, חבר קנה דרבוקה ונתן לי לנגן עליה. התחלתי לנגן על כל הרהיטים בבית. ההורים שלי תמיד דגלו בקטע של תעשה מה שאתה אוהב, לי ולאחים שלי, אני הבכור, ואף פעם לא מנעו מאיתנו לעשות מה שאנחנו אוהבים. כשההורים קלטו שיש לי חיבה למוזיקה ותיפוף, הם נתנו לי את הפוש הראשון".

בתור התחלה קנו לו הוריו דרבוקה, כדי לראות אם באמת יש חיבור בין הילד לתופים. "אני והדרבוקה התאהבנו מיד. זו הייתה הפעם הראשונה שהם ראו אותי משקיע במשהו. נכנסתי לזה יותר ויותר. לא יצאתי לשחק יותר בחוץ, לא הסתובבתי סתם עם החבר'ה, הייתי בחדר, לומד לנגן דיסקים שלמים".

"רק מי שמתעסק באמנות יכול להבין".דדי אלון  צילום: דורון גולן
"רק מי שמתעסק באמנות יכול להבין".דדי אלון צילום: דורון גולן

המפגש הראשון עם תופים

אחרי שנתיים וחצי הרגיש אלון שמיצה את הדרבוקה. "אמא לקחה אותי לקונסרבטוריון בקרית אתא. אמרתי לה שאין מצב, אני לא הולך ללמוד תווים. למדתי הכל שמיעה ופתאום רצו ללמד אותי מוזיקה 'ביי דה בוק'. אמרתי לה שאני לא הולך להיכנס לספרים ומחברות. אבל, כשנכנסתי בפעם הראשונה לקונסרבטוריון וראיתי בקצה החדר את מערכת התופים, הבנתי שזה זה. הרגשתי שמצאתי את מה שחיפשתי. היה משהו במפגש הראשון שלי עם מערכת התופים. האסימון נפל".

מהר מאוד הפך אלון למתופף של הלהקה בקרית אתא והמתופף הכי צעיר של הרכב הג'אז בעיר. "כשהייתי בכיתה י' טסתי לקנדה ביום העצמאות, כדי להופיע בפני הקהילה היהודית במונטריאול וטורונטו. הדרכתי בתופים בקונסרבטוריון, ותוך כדי אמרתי לעצמי שאני רוצה להפוך את התופים לפרנסה".

הוא היה בן 16, כשנזכר שהדי ג'יי שניגן בבר המצווה שלו, פרגן לו על התיפוף. "רציתי מאוד לעבוד. אמרו לי להיות פיקולו בנאפיס. אחרי שבוע שסחבתי בנאפיס פיילות של 15 קילו, אמרתי לעצמי שלשם אני לא חוזר. בבר מצווה שלי תקלט די ג'יי אלעד שועי. הופעתי על הבמה וזכרתי שהוא מאוד פרגן לי. צלצלתי אליו והוא זכר אותי".

אלון נבחן והחל לעבוד עוד ועוד בתחום, כך עד הצבא. הוא ניסה להתקבל ללהקה הצבאית, כמתופף, אבל הסיכויים היו נגדו מההתחלה, מאחר שהיה היחיד שם עם פרופיל 97. בסופו של דבר שירת בתותחנים.

אולפן פרטי

"יום אחרי שגזרתי את החוגר, התייצבתי במס ההכנסה ופתחתי עסק שנקרא 'דדי אלון תופים וכלי הקשה'. לא חשבתי אפילו על טיול של אחרי הצבא. היה ברור לי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. לקחתי את זה במלוא הרצינות כעסק וקריירה לכל דבר ועניין. כשכולם חסכו כסף לטיול לדרום אמריקה, אני רציתי לבנות אולפן הקלטות. בניתי אולפן, פרטי, לא מסחרי. הקליטו בו את החלק של התופים וכלי ההקשה בשיר 'כביש החוף' של סטטיק ובן אל".

במקביל החל אלון ללמוד בתל אביב אצל המורה לתופים אבי דיימון. תוך כדי החל להתברג בתעשייה, נבחן בעוד ועוד אודישנים והכיר יותר אנשים. "התחלתי לנגן עם 'שקטק' ואז החלו הופעות בחו"ל, בגרמניה, בפסטיבלים בדרום קוריאה, מקסיקו, הסתובבתי בכל העולם. ניגנתי למשך תקופה עם מאור אדרי ועם אגם בוחבוט ואני מקליט כלי הקשה בשביל ג'ורדי, עובד איתו מאוד צמוד".

הוא צעיר וכבר מאוד מצליח, אבל יש חלום אחד גדול שתמיד נמצא שם ומדרבן אותו להמשיך. "החלום הגדול הוא להצליח ברמה הגלובאלית-עולמית ולא רק ארצית. אני אוהב את החיים הטובים, ובחלומות שלי אני לא רואה בית פשוט וסתם רכב, אלא וילה מטורפת עם אחלה ג'יפ, והכל ממוזיקה. אני אוהב לצאת לחופשות, לבלות, אבל כדי שזה יקרה בארץ, אני צריך להתחלק לכמה תחומים-ללמד, להקליט ולהופיע, והכל כדי להגיע לתקרה מסוימת שהיא לא בהכרח מספיקה. אין מספיק הערכה בארץ כלפי מוזיקאים או אמנים. הסגנון המרכזי שלי הוא אר אן בי, והחלום לעשות את זה בארצות הברית, תמיד הדהד לי חזק. חלק מהקמת האולפן הייתה, כדי להכין את עצמי להגיע לארצות הברית, למרכז העולם בתחום, שלי, היכן שהכל קורה. לא היה לי בראש לעבור לתל אביב, אלא להכין את עצמי בשביל להצליח ברמה העולמית. אני צריך להיות מספיק מקצועי פה בארץ ולנצל את ההזדמנות ברגע שתינתן לי מעבר לים".

הזדמנות חד פעמית

השנה הוא לקח החלטה. "החלטתי שאני עומד לעשות את זה, לא דוחה יותר, כי כנראה שאף פעם לא ארגיש מוכן. הלמידה לא נגמרת לעולם, וזה הכיף, כי זה מתפתח תוך כדי תנועה וכל הזמן יש מה ללמוד. אם אתה עובד נכון ושומר על המקצועיות שלך ומתפתח עם המוזיקה עצמה, אתה רק משתבח עם השנים. מרכז התחום והעניין נמצא שם, בלוס אנג'לס, הוליווד, איפה שהכל קורה, ואני מתכנן לעבור לגור שם. כרגע אני עובד על אשרה מיוחדת, כי אני רוצה להיכנס להפקות גדולות, רוצה להכין ויזת עבודה שתקנה לי רישיון עבודה חוקי בתעשיית המוזיקה למשך שלוש שנים".

ועד שימריא, הוא מלמד תופים, מקליט את עצמו או אחרים באולפן ההקלטות הביתי שלו ומנגן באירועים. במקביל הוא המתופף של להקת האירועים 'גלורי'.

"התופים היו ונשארו מקום מפלט משוגע מבחינתי. בין אם זה כל מיני דברים בילדות, העלבות של חברים או ריבים, שהרבה פעמים כילד לוקחים אותך למקומות לא טובים ובין אם זה שסבתא שלי נפטרה לפני כשנה, המוזיקה די שמרה עליי ועל הדרך שלי. אני שם לפני הכל מאהבה למוזיקה, ורק מי שמתעסק באמנות יכול להבין את הרגעים האלה. כל פעם שאני יושב על התופים, אם זה לצורך עבודה או סתם, אם אני בריא או חולה, זה מנטרל את הכל, וזה מדהים. אין לי ספק שאת הילדים שלי אדחוף לאמנות, כי אחרי שאני יודע מה זה עושה לנפש, זה משהו שארצה בשבילם. ההורים שלי דחפו אותי, אבא שלי ישב וראה איתי הופעות, היה מביא לי דיסקים כדי שאלמד וככה אעשה עם ילדיי. אני מאוד רוצה להגיע להכרה ולפרסום, להשפיע על אנשים, וזה האני מאמין שלי. אני מאמין בעבודה קשה, לא לוותר, וזה מה שאני עושה, מרגיש שיש לי הזדמנות חד פעמית להגשים את החלומות שלי".

בדוק גם

חנה וסע שפיים דמיה משרד פרחי צפריר אדריכלים

בקרוב: מרכז תחבורה וחנייה ענקית בשפיים

קבינט הדיור, בראשות שר האוצר, משה כחלון, אישר את התכנית להקמת מרכז תחבורה המשלב חניון …

מתנס אולגה

מתנ"ס אולגה יפעיל חוגים גם בעין הים

חידוש במערב חדרה, מתנ"ס גבעת אולגה, הגוף שמפעיל את כל החוגים והפעילויות בשכונה, יפעיל החל …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *