fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

געגועים בשחור-לבן

בעידן שלנו, שבו כל אחד הוא צלם מדופלם, שמצלמתו היא הסמארטפון והאינסטוש שלו עולה על גדותיו, דווקא הצלמים האמיתיים מחדשים ימיהם כקדם וחוזרים לצילום האנלוגי. אותו צילום עתיק יומין עם הפילם שהלך לפיתוח וחזר אלינו כתמונות מודפסות. צלם "הד הקריות" יצא לדרכים עם האנלוגית שלו

הטכנולוגיה המהירה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיי היומיום, ובהינף אצבע אפשר להגיע לכל רשת חברתית, למצוא כל מידע ולהשיג כל אדם. אותה טכנולוגיה שנועדה לשפר ולהקל על החיים דוחקת לקרן זווית דברים שליוו את התרבות האנושית. אחד מהם הוא הצילום האנלוגי, אותם סרטי הצילום שהיו נשלחים למעבדה ובדרך מסתורית היו חוזרים כתמונות מודפסות. היום, דווקא כשהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם במהירות, נוצר אי שגדל והולך של צלמים שמגלים מחדש את הצילום האנלוגי, בעיקר בשחור-לבן, רבים מהם כלל לא ידעו כיצד נראה סרט צילום.

מאז בוצע הצילום הראשון המוכר ב-1826, תיעדה המצלמה את כל האירועים ההיסטוריים – מלחמות, שיטפונות, אסונות, ספורט ואמנות. ברמה האישית, תיעדה המצלמה את האירועים המשפחתיים על סרטים שהכילו 36 תמונות. עידן הצילום הדיגיטלי, שהחל בתחילת שנות האלפיים, שינה את עולם הצילום והפך אותו נגיש להרבה יותר אנשים. כניסת הסמארטפונים לחיינו הביאה לזינוק אדיר בכמויות התמונות שמצלמים מדי יום ולפריחת הרשתות החברתיות. בד בבד, עלה גם מספרם של האנשים שמחזיקים מצלמה דיגיטלית ומציגים עצמם כצלמים, זאת לאור האפשרות שלהם לצלם את אותו הנושא מאות ואלפי פעמים בתקווה שמתוך הכמות הזו יימצאו כמה תמונות טובות.

עם זאת, מתברר כי בתוך הטירוף הטכנולוגי פורח לו מחדש עולם הצילום האנלוגי שצובר לו מצטרפים חדשים שגילו את הקסם שטמון בסוג אחר של צילום. מצלמות ששכבו במשך שנים בארונות עבשים או התגלגלו בשווקים מלאי אבק נטענות בסרטי צילום, וברשתות החברתיות ניתן לראות פריחה מחודשת של התחום. עיקר הצילום האנלוגי היום נעשה בסרטי שחור-לבן והתמונות מופצות לעולם באמצעות הטכנולוגיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות.

לצילום שחור-לבן יש עדיין קסם מיוחד. עובדה היא שהפילטרים – שבלחיצת כפתור הופכים תמונה צבעונית לגוונים של שחור-לבן – נמצאים בשימוש נפוץ בקרב צלמי הסמארטפונים.

העין האנושית אצל אדם בריא רואה טווח רחב של צבעים, לכן זה הכי טבעי לראות את העולם סביבנו בצבע. אולם, ברגע שהצבעים "נגזלים" מן העין, מתגלה עולם חדש של גוונים שנעים בין הצבע השחור לצבע הלבן. דברים פשוטים מקבלים משמעות דרמטית יותר ואפילו תמונות רומנטיות מקבלות סוג של שדרוג.

כשמנסים להבין מדוע המשיכה הזו לצילום שחור-לבן אפשר לדבר על פסיכולוגיה ופילוסופיה בו זמנית. עבור הצלמים זה מצריך שינוי של מחשבה, לדעת לעבוד מדויק יותר עם סרט צילום מוגבל, לחשוב על הצילום לפני הלחיצה על הכפתור, לראות את התמונה עוד לפני שמרימים את המצלמה ובעיקר לחשוב בשחור-לבן. התהליך הזה מצריך סבלנות גם לעובדה שאת המוצר המוגמר, סרט הצילום, ניתן לראות רק בשלב מאוחר יותר ואי אפשר לתקן טעויות שנעשו בשעת הצילום.

צילום: דורון גולן
צילום: דורון גולן
צילום: דורון גולן
צילום: דורון גולן
צילומים: דורון גולן
צילומים: דורון גולן

"זה תהליך מחשבתי אחר", אומר אור זק"ש, שנכנס לעומק הצילום האנלוגי לפני שנה, "זה פותח ערוץ חדש של צילום של לחפש ולהתבונן ולא לרסס תמונות בלי הפסקה. יש קסם בלהסתובב עם מצלמה אנלוגית, כי בפילם יש כוח שאין בצילום הדיגיטלי. עם מצלמה אנלוגית פשוטה אפשר להיות צלם טוב יותר, כי זה מחייב אותך לצלם לאט יותר ובכמות קטנה יותר. אני מאוד נהנה לעבוד עם החומר, ללמוד. זה חיבור, זה לגעת בחומרים. אני לא רואה את זה כמשהו רומנטי כי זה מסורבל, זה איטי, אבל זה פתח לחוויה אחרת של מה צילום יכול להיות".

מי שמרגיש את פריחת הצילום האנלוגי הוא דויד בלום, שזה 10 שנים מספק ציוד צילום אנלוגי לצלמים ברחבי הארץ ועוסק בעצמו בצילום אנלוגי. "בהתחלה קנו ממני רק הוותיקים ובשנתיים-שלוש האחרונות יש פריחה עם חבר'ה צעירים, אפילו תלמידי תיכון, וכמובן שהרשתות החברתיות עוזרות לזה לפרוח. הייתי קורא לזה 'שונות', כי צילום אנלוגי זה מאפיין ייחודי, זה אנשים שאוהבים את האיטיות של הצילום הזה ואת הקסם של פיתוח והדפסה".

לדברי בלום, צילום אנלוגי מחזק תחושה של מקוריות. כל אחד יכול לצלם תמונות לא רעות בדיגיטלי, ובצילום אנלוגי יש תהליך הרבה יותר עמוק ומורכב עם הרבה יותר תוכן. גם ההתעסקות עם חומרים מוחשיים כמו סרט צילום וחומרי פיתוח נותנת ערך מוסף לתהליך הזה".

אחד הצלמים האנלוגיים היותר מוכרים הוא דן גושן, שמגדיר עצמו "צלם אנלוגי בעולם דיגיטלי". גושן מצלם לפרנסתו במצלמה דיגיטלית אך עבור הנפש, כפי שהוא אומר, הוא מצלם באנלוגית. "בראייה שלי, מלבד העובדה שאני אוהב צילום בפילם, אני עושה אמנות עם מצלמות שיותר ישנות ממני", הוא צוחק, "מבחינתי הצילום האנלוגי הוא המזור לנפש מהצילום הדיגיטלי היומיומי. בצילום אנלוגי אני מאתגר את עצמי. זה הכיף שלי. מה שממריץ לי את הדם זה לקחת מצלמה אנלוגית ולצאת איתה לרחוב או לחו"ל, ולדעת שרק כשאפתח את הסרטים אראה את מה שצילמתי.

"הצילום האנלוגי מיועד לרומנטיקנים ואלו שרוצים לקחת הפסקה מהמרוץ המטורף של החיים. יש כאלה שיודעים להוקיר את הטכנולוגיה של פעם, את המצלמות הישנות, והיום זה מאוד קוסם להם ורואים זה הפך להיות טרנד מטורף, זה חוצה גבולות, מגדרים, עיסוקים וגילים. צילום אנלוגי הוא צילום של לצאת מהקופסה, לצאת מאזור הנוחות של הצילום הדיגיטלי, להתנסות. כשנכנסתי לצילום הדיגיטלי, שמתי את הפילם בצד ואחרי כמה שנים הרגשתי שחסר לי משהו. צילום אנלוגי מצריך מחשבה על כל התהליך, זה התמזגות עם עצמך באותו הרגע".

krayot-10 krayot-9 portrait-1 landscape-7

צילום: דורון גולן
צילומים: דורון גולן

הצילום האנלוגי, חשוב לציין, אינו משתלם מבחינה כלכלית. סרט צילום עולה 30-35 שקלים ועל זה יש להוסיף את העלויות של הפיתוח, הסריקה או ההדפסה של התמונות. "צלמים אנלוגיים נכנסים במודע לעסק כלכלי שאינו רווחי", אומר גושן, "הקסם שיש בו מונע ממני להתרפק על הקדמה. אני תמיד אומר שהצילום הדיגיטלי עולה בכל פרמטר על הצילום האנלוגי, אך שום צילום דיגיטלי לא עולה על הקסם שיש בלהשתמש במצלמה ישנה, שמי יודע איזה אירועים היסטוריים הנציחה ואני זכיתי להחיות אותה ולהשתמש בה".

ציוד צילום אנלוגי ניתן למצוא גם בשוקי יד שנייה שבהם אפשר למצוא מצלמות בטווח מחירים של כמה עשרות שקלים עד כמה מאות שקלים. בעליה של חנות צילוםף שמחזיק גם מצלמות אנלוגיות משומשות, יודע לספר, כי עד לפני כשנתיים הן שכבו אצלו כאבן שאין לה הופכין, גם שהציע אותן למכירה ב-50 שקלים למצלמה. "היום, אותן מצלמות שאף אחד לא רצה נחטפות כמו לחמניות ב-300 וב-500 שקלים" הוא אומר.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות