fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

בקשה לתובענה ייצוגית נגד עיריית נהריה: לא הצטרפה לחוק המחזור

הפח הכתום
הפח הכתום (צילום: דוברות עירית קרית מוצקין)

הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית כנגד עיריית נהריה על כך שלא הצטרפה לתאגיד המחזור ת.מ.י.ר  ויישמה את חוק האריזות.

הבקשה לתובענה הייצוגית  נאמדת ביותר מ- 3 מיליון שקלים, הוגשה על ידי אזרח הארץ שטייל בנהריה וגילה כי אין פחי אשפה מותאמים להפרדת פסולת יבשה, רטובה, בקבוקי פלסטיק או זכוכית ועוד. או כשהם שהם מוגדרים: הפחים הכתומים או הסגולים.  השבוע צפוי להיערך דיון מקדמי בבית המשפט המחוזי בחיפה.

הבקשה לתובענה ייצוגית הוגשה לראשונה באוגוסט 2016. על פי כתב התביעה נאמר כי  בארץ יש 250 ערים מתוכם 245 הצטרפו לרפורמת המחזור,  חוץ מחמישה ערים, ביניהן: נהריה. חוק הסדרת הטיפול באריזות נכנס לתוקפו ב- 3 למרס 2011. במקביל לבקשה לתובענה ייצוגית גם מתנהל הליך פלילי במשרד להגנת הסביבה כנגד עיריית נהריה והתראה לפני עיצום כספי בסך 500 מיליון שקלים, כפי שנחשף לפני שנה בצפון -1.

בכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד איתי ליבנה נאמר כי הפרה זו נעשית גלויה לעין, זאת תוך שהפרה זאת גורמת לנזק סביבתי אין לכלל הציבור. "המשיבה (עיריית נהריה, ר"כ) גורמת לציבור השבוי בידיה לזהם את סביבתו ולא לקיים את דרישות החוק", נכתב בכתב התביעה.

הפח הכתום
הפח הכתום (צילום: דוברות עירית קרית מוצקין)

בכתב התביעה נאמר כי הפסולת  היא תוצר בלתי נמנע, של החברה האנושית המודרנית והעלייה ברמת האוכלוסייה תובעים מחיר סביבתי כבד, בין היתר מפסולת  של מוצרי צריכה. משקל פסולת האריזות בישראל מוערך בכמיליון טון בשנה. כחלק מהטיפול בפסולת נערך המשרד להגנת הסביבה להפכו ממטרד למשאב ובכך להקטין את הפסולת להטמנה ובכך שתפריד בין פסולת רטובה לפסולת יבשה ואריזות וזאת על הרשות המקומית ליישם בעירה.

התובע, תושב מודיעין טייל בנהריה, עיר המונה 60 אלף תושבים ומוגדרת כעיר תיירות, לאחר שסיים  לאכול, ביקש לזרוק את אריזות המזון: צנצנת חרדל ומאפים במשקל, לפח מחזור להפרדת אריזות. לתדהמתו גילה כי אין כל פח ראוי כפי שדורש החוק.  התובע החל לחשוד כי עיריית נהריה לא מקיימת אחר החוק וגילה כי העירייה לא נקשרה בחוזה מול תאגיד תמיר.

את האריזות שהשתמש בהם החזיר לתיקו והשליך אותם  בפחים בנקודת איסוף תואמת. התובע מציין בכתב התביעה כי חש מרומה ונגרם ונזק ממוני ולא ממוני ובמקביל מדובר על יחס מזלזל הן כלפי האזרח והן כאדם בעל מודעות סביבתית.

בכתב תביעה מצוין כי המשרד להגנת הסביבה מבקר את עיריית נהריה בעניין זה ואף שלח לה מספר מכתבי התראה, אך העיר ממשיכה להזניח את עקרון הפרדת הפסולת והניקיון. למרות ההזהרות עיריית נהריה לא חתמה בהתקשרות עם התאגיד.  במקביל נטען בכתב התביעה כי העירייה חוסכת כספים משמעותיים על חשבון זמנם ובריאותם וכספם של התושבים ונגרמים נזקים סביבתיים וכספיים.

עוד מציין התובע כי גם אם עיריית נהריה תבוא בהסכם עם תמיר עדיין נגרם נזק לו ולקבוצה אותה מייצג בבקשה לתובענה ייצוגית ולא פוטר ממתן פיצוי.  אגב על פי התביעה נזקו של התובע מוערך ב-39 שקלים בלבד, אך בחישוב הפגיעה האוטונומית של כל תושבי נהריה הסכום מוערך ב-2.4 מיליון שקלים ועוד סכומים הנאמדים במאות אלפי שקלים על חיפוש פחים הולמים. סך הבקשה לתובענה ייצוגית נאמדת על 3.045 מיליון שקלים.

עו"ד ליבנה כותב בכתב התביעה: "אין דעת  כי עירייה תתנהג ואף תרמוס ברגל גסה את חוקי המדינה ותמשיך לקפח את תושביה ומבקריה, תוך זילות החוק והתעלמות והאזהרות.  אין לתת יד  כי תושביה או מבקריה של נהריה, שבויים  בידי עירייה סרבנית כחוק  אשר חוטאת ומחטיאה את כל תושביה ומבקריה…. עיריית נהריה מתעקשת ולא מקיימת את חוקי המדינה כבר שש שנים ברציפות".

מעיריית נהריה נמסר: העירייה סבורה שיש למחוק את הבקשה לתביעה הייצוגית על הסף, שכן אין היא מקיימת את הוראת החוק. באשר לתמיר – מתנהל מו"מ עם תמיר. במסגרת המו"מ יש למצוא פתרון ראוי להצבת כלי אצירה (פחים) במקומות בהם המדרכה צרה. אין מקום, לדעת העירייה, להכביד על תנועת הולכי הרגל לטובת הפחים".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות