בית / כללי / "את הנתינה קיבלתי מאמא"

"את הנתינה קיבלתי מאמא"

כשהיה בן 16, נסעו הוריו של אלי כהן לאירוע משפחתי, בעוד הוא תקלט במועדון נוער. כשחזר הביתה, בלילה, הבין שחייו כפי שהכיר נגמרו. אמו נפצעה קשה בתאונת דרכים ונפטרה מפצעיה ואחיו נותר פגוע ראש. הטרגדיה המשפחתית גרמה לו להנציח את צוואתה הלא כתובה של אמו – לתת מכל הלב ולהחזיר לקהילה.

אלי כהן, סגן ראש עיריית קרית ים, נולד פני 45 שנה בקרית מוצקין, בן בכור. אחריו נולדו עינב ומושיקו. "הייתי ילד שובב, לא ממש ממושמע, קצת מרדן, מוקף תמיד בהרבה חברים. אבא עבד בחברת החשמל, ואמא הייתה דיילת בסופר. היה לנו בית שמח ורגיל, בית שהיו בו הרבה אורחים כל הזמן. אמא שלי הייתה מאוד חברותית, בעלת נתינה ענקית ולב זהב. היא הייתה אישה מאוד דומיננטית בחיים שלי, הייתי בבת עיניה, הכל בבית היה סובב סביבי. היא הכי דאגה לי, כי הייתי כביכול הכי בעייתי. אחותי הייתה ילדה טובה. אבא שלי היה קצת יותר קשוח, היה עסוק בפרנסה, יוצא מוקדם בבוקר לעבודה וחוזר בערב, פחות מעורב ביומיום של הבית".

כבני נוער רבים בגילו, מצא את עצמו כהן מתקלט במועדוני הנוער בקריות. באותו היום תקלט במועדון הספינל בערב של מוזיקה אלטרנטיבית. "זה היה יום שני, בדיוק כמו היום, לפני 30 שנה. היה אירוע משפחתי – החינה של הבת של דודתי, אחות של אמא שלי. ההורים שלי נסעו לחינה עם אחי, מושיקו, ועם אחות של אמא שלי ובעלה וחבר נוסף של אחותה של הכלה. חזרתי בסביבות אחת וחצי בלילה הביתה, והיה פתק ליד הטלפון שאתקשר לטלפון ציבורי בבית החולים רמב"ם.

"צלצלתי למספר הזה וענתה לי אחות של אמא, אמרה לי שקרתה תאונה להורים, אבל שום דבר לא כל כך נורא, שאלך לישון ושבבוקר אבוא לבית החולים. הרמתי עליה את הקול וצעקתי שתבוא עכשיו לקחת אותי או שאבוא ברגל. היא אמרה לי שאחכה, בני הדודים שלי יבואו לקחת אותי. זו הייתה חצי שעה שבה רק טחנתי את המוח שלי. לא באמת ידעתי מה קרה, לא היו לי פרטים והתחלתי להעלות כל מיני תסריטים בראש.

אלי כהן. צילום: דורון גולן

"בשלב מסוים לא יכולתי עוד לחכות וירדתי למטה. הגיעו שני בני דודים שלי. אני נכנס לרכב ורואה את שניהם עם פרצוף שבור. בשנייה שפתחתי את הדלת ונכנסתי למושב האחורי ראיתי סרט רע בראש. שאלתי מה קרה והם אמרו לי שהייתה תאונה מאוד קשה ושאחות של אמא שלי ובעלה (שהבת שלהם חגגה את החינה) נהרגו במקום ושגם החבר של אחותה של הכלה נהרג. השאלה הראשונה ששאלתי הייתה מה עם ההורים שלי. הם אמרו לי שההורים ואחי מושיקו במצב קשה. הדרך לבית החולים רמב"ם נראתה לי שעות. גם לא ממש ידעתי מה קורה, לא היה יותר מדי מידע, כולם היו בחדר ניתוח והכל מעורפל.

"אני זוכר שירדתי מהרכב, עמדתי בכניסה לבית החולים ואני רואה את האחיות של אמא שלי, מסתכל לשמיים ושואל את עצמי למי אני עולה ראשון, כל אחד מהם היה בקומה אחרת. עליתי לאמא שלי, ראיתי אותה נקייה ויפה, שוכבת עם בצקת בראש בטיפול נמרץ, מורדמת ומונשמת. אבא שלי ומושיקו היו בחדר ניתוח והרגשתי שזה לילה שלא נגמר".

"רבאכ, אין פה אמא"

למחרת בבוקר יצא אביו להתאוששות ומצבו השתפר, מאחר שרוב פגיעותיו היו חיצוניות. אחיו הקטן מושיקו נפגע פגיעה אנושה בראשו, ובחצי השנה שתבוא אחר כך עבר 12 ניתוחים בראש, והיה בתרדמת.

"אמא נפטרה ביום שקמנו מהשבעה של אחותה. זה היה כבד, רע, עוצמתי. לא ידעתי איך להתמודד עם אובדן בגיל הזה. מצד אחד, אתה די חושב שאתה מבין את החיים, אבל אתה לא אדם בשל ואתה בגיל שאתה מנסה לנווט ולצלוח את היום שלמחרת. פתאום אני מוצא את עצמי יושב שבעה על אמא שלי, ומשהו בי נאטם. לא הצלחתי לבכות, הייתי חנוק, אבל לא הצלחתי. תחושת אחריות, אני לא יודע מה, משהו השתלט עליי, הייתי שבר כלי, אבל לא הצלחתי להגיע לפורקן של בכי ודמעות. מצאתי את עצמי ביום השני או השלישי של השבעה, בבית שהיה מלא באנשים, קם בלילה כשכולם ישנים ומקלף בצל בשביל להשתחרר ולבכות, להוציא החוצה".

התאונה הקשה גבתה מחיר כבד מבני המשפחה. התאונה קרתה בזמן לאחר שאביו לקח פניית פרסה ומיניבוס נכנס במכונית המשפחתית.

"תחשבי על התמונה המלאה, והיום אני מבין את זה שבעתיים, כי אני אבא – איך אבא שלי התעורר כל בוקר וראה את מושיקו במצבו הקשה, כשהוא יודע שהוא עשה את זה, לא משנה איך תסתכל על זה. הילד הכי יפה ומדהים בעולם הוא עכשיו פגוע ראש ואתה צריך להתמודד עם זה כל בוקר, וזה אוכל אותך מבפנים. זה מה שהביא את אבא לחלות בסרטן בגיל מאוד צעיר. הוא נפטר בגיל 57. כשהשבעה על אמא נגמרה, כשהאנשים נעלמו, והבית נהיה שקט, פתאום אתה מרגיש שמשהו חסר בבית, מתעורר בבוקר ואומר: 'רבאכ, אין פה אמא', ומצד שני, יש אח בבית חולים, שכל הזמן צריך לנסוע ולהיות איתו, לחזק ולוות, זה תהליך לא פשוט. יאמר לזכותו של אבא שלי, שמאותו הרגע הוא היה גם אמא וגם אבא. התחלקנו איתו. אחותי לקחה על עצמה ואני לקחתי אחריות על עצמי.

אחרי מספר חודשים מושיקו התעורר מהתרדמת והעבירו אותו לשיקום בבית לוינשטיין. מצאנו את עצמנו, אני ואחותי, פעם-פעמיים בשבוע, נוסעים בשלושה אוטובוסים לרעננה ונמצאים ליד מושיקו 12 שעות, כדי שאבא יוכל להטעין מצברים ולחוות שביב של שגרה".

כמעט שנה אחרי, חזר אחיו הביתה, עם פגיעת ראש קשה, שהשאירה אותו בגיל 9 מבחינה מנטלית. "כשהיה בן 13, אבא רצה לעשות לו בר מצווה יפה באולם, ועשינו לו אירוע של ילד רגיל. בכלל, התפישה של אבא שלי הייתה להתייחס אליו כילד רגיל. אין מצב שהוא לא יישן בבית או לא יאכל איתנו ארוחת שישי או חג. הוא נפגע בראש ונתקע בגיל של התאונה, גם הזיכרון נתקע לו. עד גיל 9 הוא זוכר הכל, אנשים שביקרו בבית, שמות של אנשים, חברי ילדות אבל מפה והלאה זהו".

אלי כהן. צילום: דורון גולן

אבא בן 20

בזמן התאונה הייתה לכהן חברה שליוותה אותו בכל הקשיים. כשהתגייס לצבא ומלאו לו 20, היא בישרה לו שהיא בהריון. "זו לא הייתה הצעת נישואים קלאסית. זה בא ממקום שמשהו בחיים שלי התפרק והשליך הרבה על מה שקרה לפני, כי מהיום של התאונה, אבא שלי ניסה כל הזמן לרצות אותנו, וכילד בן 20, כשבאתי אליו עם ההריון, הוא אמר שמה שאחליט הוא איתי. הוא לא כיוון אותי מספיק. היא רצתה להשאיר את ההיריון וזרמתי, אבל יצא לי הדבר הכי מדהים בעולם – בתי, בת אל".

מיד לאחר נישואיו החל כהן לעבוד בחברת החשמל. "כל החברים שלי נסעו להודו או לדרום אמריקה, וכשהם חתמו על ויזה, אני חתמתי על משכנתה. בגיל 21 מצאתי את עצמי קונה בית בשכונת אלמוגים בקרית ים ונכנס לחיים של מבוגר. במקביל, תמיד בערה בי המודעות הפוליטיות, להצביע, לראות חדשות, תמיד רציתי לחיות בעולם יותר מתוקן או יותר טוב. בצעירותי, השתתפתי בהרבה הפגנות, ולכן היה לי טבעי להיכנס לפוליטיקה בחברת החשמל. הייתי מעורב פוליטית בתוך החברה עוד בתקופתו של עמוס אדן, בוועד העובדים, ומשם התחיל לבעור בי המקום הזה של לעזור ולשנות. יש ממשק מאוד ברור בין תנאי תעסוקה או תנאי מחיה של אנשים, בין אם תנאי העבודה טובים ונכונים לבין אם אתה תושב שמקבל שירותים ברמה גבוהה, וזו לא מילה גסה, כי עיר צריכה שירותי חינוך, תרבות ואיכות חיים ברמה גבוהה. עיר צריכה לשרת את התושבים ולא ההיפך".

כהן התברג פוליטית בוועד העובדים החזק במדינה. לימים הפך ליו"ר התא הפוליטי של עובדי חברת החשמל, כלומר מתאם בין ארגון העובדים לכנסת בהעברת חוקים שלא יפגעו בעובדי החברה.

אחרי שבע שנות נישואים הוא התגרש, ולפני 13 שנים נישא בשנית. מנישואים אלה נולדה בתו, מיקה, היום בת 13. כמי שהפך לאבא בגיל 21, זה היה אמור להיות צפוי, אבל שום דבר לא הכין את כהן, כשלפני שנתיים הפך לסבא, בגיל 43, לאחר שבתו, בת אל, נישאה לשחקן הכדורגל עדן בן בסט, ונולדה נכדתו, אמה.

נחת להורים

"למרות שאני איש ציבור ועובד במשרה מלאה עבור הציבור, אין מצב שאני לא לוקח את אמה לפחות פעמיים בשבוע. זה מחזיר אותי לזיכרונות ילדות שלי ושל בת אל, מחזק אותי ונותן לי את הכוח להמשיך. אבא שלי נפטר מסרטן כשבת אל הייתה בת שנה. הוא היה חולה כמעט שנה בסרטן ריאות, הלך ונגמר מול העיניים שלי. להבדיל מאמא, שזה נגמר בבום, פה זה היה תהליך של שנה, במהלכה עברתי איתו הכל – ביופסיה, הקרנות ואשפוזים. ראיתי אדם, שהיה עמוד התווך האחרון של בית שהתפרק, פתאום הולך ונעלם. פתאום הבנתי מה זה כיבוד אב ואם. אתה רואה התדרדרות של אדם, שהיה הכי עצמאי בעולם שכל חייו דואג לילדים שלא יהיה חסר להם כלום, פתאום הוא צריך שתיקח ותחזיר אותו, ובשלבים יותר מאוחרים גם לטפל ממש ולהחליף חיתולים. היוצרות מתהפכים, מאבא שלי החזק הוא הפך להיות תלותי בי, כמו הבן שלי".

כשאביו נפטר, הטיפול באח הצעיר, מושיקו, עבר לידי כהן ואחותו עינב. "אבא נפטר, ואני ואחותי מבינים שהירושה שלנו היא אח שלנו, שהוא בשר מבשרנו, ואין הורים שיטפלו בו. ככל שהימים עברו, הבנתי מה אבא שלי עבר ב-20 שנה של התמודדות, וזה לא קל, זה מצריך המון, אנרגיה ותעצומות נפש וסבלנות והיום במבט לאחור אני יכול להגיד, שאני ואחותי עשינו ועושים נחת להורים שלנו אי שם למעלה".

לפני שש שנים, לאחר שהתגרש בשנית, רכש כהן בית בקרית ים והתאים אותו למגורי אחיו. איתם מתגורר גם המטפל הצמוד של האח. כהן נמצא כיום בזוגיות של מספר שנים עם דקלה כהן.

אלי כהן. צילום: דורון גולן

המגרש הפוליטי

"לפני עשור החלטתי להתמודד למועצת העיר, כי זה בער בי. הרגשתי שקרית ים זקוקה לחשיבה אחרת, מחוץ לקופסה. הרגשתי שקרית ים נשארה מאחור ביחס לקרית מוצקין וקרית ביאליק, ואפילו ביחס לקרית אתא, והרגשתי שצריך להזרים קצת דם צעיר, שהעיר בנויה לחילופי דורות. עובדתית, קיבלתי צ'אנס ונכנסתי עם מנדט אחד למועצה, היו חסרים לי שמונה קולות למנדט השני, אבל התושבים נתנו לי הזדמנות, למרות שלא הייתי מוכר. רק כשהגעתי למועצה נחשפתי והבנתי את הצרכים והמצוקות של תושבי קרית ים.

"הטרגדיה האישית שעברתי גרמה לי באופן לא מודע לתרום למען הקהילה. מאמא שלי קיבלתי את הנתינה, את היכולת לאהוב ולהכיל את בני האדם, והרי פוליטיקה היא אנשים. אתה לא יכול להיות איש ציבור, אם אתה לא אוהב אנשים. מהר מאוד מספר הטלפון שלי הופץ בקרב תושבי העיר, והם גילו אוזן קשבת".

כל מי שמכיר את כהן, יודע שאי אפשר לנהל איתו שיחה רצופה, בלי שייקטע על ידי עשרות שיחות טלפון מתושבי העיר, והוא עונה לכולם באדיבות ומבטיח להשתדל לסייע.

"אין ספק שהקדנציה הראשונה הייתה עבורי בעיקר למידה של המערכת העירונית, תקציבים, חינוך, בינוי. אני יודע שפוליטיקאים מדברים כל הזמן על פיתוח העיר, אבל מה שמעניין אותי בסופו של דבר, בשורה התחתונה, הוא התושב. אני לא יכול לעמוד מנגד או לסבול עוולות או בעיות ביורוקרטיות שגורמות כאב לאנשים. זה מטריף אותי ובזה אני רוצה להתעסק. יכול להיות שזה לא פופולארי, אבל זה משהו שאני לא יכול להתעלם ממנו. אני מתעסק בספורט, בבינוי ובחינוך, אבל עשרות שיחות הטלפון שאני מקבל ביום קשורות לאטימות של הביורוקרטיה, ויש בעיה גדולה של חוסר שירות בקרית ים, ואלה דברים שמטריפים אותי".

בבחירות למועצת העיר שהתקיימו לפני כחמש שנים, כהן כבר נכנס למועצה עם שני מנדטים, כשהיו חסרים לו כמה מאות קולות למנדט השלישי. "הקדנציה הנוכחית התחילה עם פרישתו המפתיעה של שמואל סיסו ובחירתו של דוד אבן צור. כחצי שנה לאחר שנבחר, הוא הציע לי להיות סגן ראש העיר ולא היססתי. אנחנו היום ביחסי ידידות עם הרבה הערכה האחד כלפי השני. אין ספק שכסגן יש לך הרבה יותר יכולת להניע ולהוביל תהליכים. על הנייר אני מחזיק פרויקטים והתחדשות עירונית, אבל לקחתי על עצמי לטפח את הספורט בקרית ים שלא היה קיים עד היום. הסגנות נתנה לי נגישות לכל מחלקות העירייה, לעזור בבעיות של התושבים, ומתחילת הקדנציה ועד היום עזרתי לאינספור תושבים שפנו אליי בבקשת עזרה.

"בנוגע לספורט, הספורט ההישגי פחות מעניין אותי, אבל ספורט הוא חינוך, מסגרת שבה הילדים לומדים מהי הישגיות ותחרותיות, חברות, שיתוף ומחויבות. לכן, אחד הפרויקטים הראשונים שלי היה לדחוף לקידום הקמתו של אצטדיון חדש וגדול בקרית ים. עוד קודם לכן, גיליתי שרק בכדורגל יש באצטדיון העירוני יותר מ-500 ילדים, שזה המון לעיר כקרית ים. יש שם ילדים, נערים, כדורגל נשים, ואחד הדברים המדהימים שקורים שם היא קבוצה של נוער בסיכון וקבוצה של ילדים עם צרכים מיוחדים. כשאתה מסתכל על זה ויודע שעד לפני כמה שנים לא היה שם כלום ופתאום האצטדיון עובד 24/7, אין דבר שמחמם יותר את הלב, וזו גאוותי. זה מבחינתי הישג גדול. השבוע, לדוגמה, עשינו טורניר מדהים שהשתתפו בו בתי הספר היסודיים בעיר, ורק לראות את האושר על פני הילדים שהגיעו למגרש, היה שווה את הכל".

כהן נחשב לאחד הפוליטיקאים הבולטים בקרית ים, ולכן התבקשה השאלה – האם הוא רואה את עצמו כראש עיריית קרית ים בשלב מסוים.

אלי כהן. צילום: דורון גולן

אבן צור ואני

"הייתה לי קדנציה מאוד פורייה עם ראש העירייה הנוכחי ויש לנו יחסים טובים מאוד. אין לי ספק שברגע הנכון, כשארגיש מספיק בשל, אלך על המהלך הזה, ובסופו של דבר אין לי ספק שביום מן הימים אהיה ראש העיר. מאוד חורה לי שלקרית ים יש תדמית הכי פחות טובה מאשר לשאר הקריות, תדמית שלא תואמת את ההשקעות והמציאות בפועל. אין לי ספק שזה דבר שצריך לשנות ואני בטוח שביחד עם ראש העירייה דוד אבן צור, נוכל למתג את העיר ולהציג אותה בצורה הנכונה והאמיתית ולא כפי שהיא מצטיירת היום.

"הייתי רוצה למתג את קרית ים בדיוק כמו שהבריטים מיתגו אותה ביום הקמתה. הם עשו חלוקה מאוד ברורה לקריות. קרית ים בגלל חוף הים מותגה כעיר קיט ונופש, קרית מוצקין יחד עם רחוב גושן כעיר מסחר וקרית ביאליק עם אזור תעשייה מותגה כעיר תעשייה. לאורך שנים נעשה עוול היסטורי לקרית ים, והעיר, במקום שתמלא את הייעוד שלה – להפוך לעיר קיט ונופש, הפכה לעיר שינה, כי התושבים עובדים ומבלים בערים הסמוכות ומגיעים אליה רק כדי לישון. למרות זאת קרה דבר מדהים כשנבנו השכונות החדשות והביאו איתם משב רוח רענן של זוגות צעירים מכל הקריות, שהצריכו השקעה אחרת ונוספת על מה שהיה עד היום".

הוא סגן ללא שכר ועושה את עבודתו בהתנדבות מלאה, כשאת פרנסתו עושה במשרה מלאה בחברת החשמל. שיתוף הפעולה בינו לבין אבן צור, כמעט מתחילת הקדנציה, הביאה איתה לכמה פרויקטים חדשים. "מבחינת התחדשות עירונית, יחד עם הגיבוי שזכיתי מראש העיר ובשיתוף הפעולה המלא איתו, דחפתי פרויקטים רבים לכיוון תמ"א 38 ופרויקטים לפינוי ובינוי, כמו הרחובות יוספטל ושפירא, שיעברו בקרוב את השינוי. אין ספק שבשנים הקרובות קרית ים תשנה את פניה בשכונות הוותיקות, יוקמו פרויקטים חדשים בסטנדרטים גבוהים מאוד, לצידם תהיה השקעה עם דגש על חינוך, תשתיות, פנאי וספורט שימשכו משפחות צעירות וחזקות מכל אזור הצפון. אני רוצה לשים דגש על השכונות הוותיקות בעיר ודגש על תמ"א 38, שהמהות שלה הוא חיזוק בניינים מפני רעידות אדמה והוספת ממ"דים לדירות הישנות. עליית ערך הדירות היא ללא ספק חלק במיתוג העיר, ולעיר עם 65 אלף תושבים מגיעה ההטבה הזו. בראייה שלי, אני רואה את קרית ים, בתוך שנים אחדות הופכת מעיר בעלת הגירה שלילית לעיר שמושכת אליה זוגות צעירים ואוכלוסייה חזקה, שימצבו את קרית ים כאחת הערים החזקות בצפון".

צילומים: דורון גולן

בדוק גם

המכולת של משפחת קיסוס צילום; הנרי בן שבת

בית המשפט עיכב ביצוע הריסת מבנה במכולת בעכו

בית משפט השלום בעכו הוציא צו עיכוב ביצוע  להריסת מבנה בלתי חוקי שנבנה במכולת של …

אנשים לא מודעים לתוכנית. ביאליק הותיקה צילום: רותם כבסה

תמ"א וקוץ בה

התוכנית שעיריית קרית ביאליק הפקידה לפני כשנה למימוש זכויות בנייה בתמ"א 38 (הריסה) בעיר, מגבילה את מתן הזכויות רק לבניינים של שלוש קומות ומעלה. תושבת העיר, המתגוררת בבניין בן 66 שנים: "העירייה מונעת באופן אוטומטי ממאות תושביה את הזכאות לתמ"א, זכות שניתנה להם על ידי המדינה". קבלן מהקריות: "אם זו המדיניות החדשה, קבלנים לא יגיעו לביאליק. אני הקפאתי את כל הפרויקטים שלי בעיר"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *