מבזקים
בית / כללי / "אין על סבתא טובה. אנרג'ייזר שלא נגמר"

"אין על סבתא טובה. אנרג'ייזר שלא נגמר"

דקות ספורות לפני שטובה קידר מעיר ימים סיימה את תחרות חצי ישראמן 2017 שהתקיימה לפני שלושה שבועות באילת, חיכו לה בקילומטר האחרון נכדיה ובתה שרצו איתה בגאווה עד קו הסיום. בהמשך הגיעו גם התגובות המחמיאות בפייסבוק: "אין על סבתא טובה. אנרג'ייזר שלא נגמר".

למחרת התחרות, למרות העומס הגופני, טסה קידר, בת 68, לארה"ב להשתתף בחגיגת בר המצווה של נכדה אליאב. "אחרי תחרות השרירים ברגליים כואבים,  לא הספקתי לקבל טיפול אך פינקתי את עצמי בטיסה במחלקת עסקים כדי לתת לרגליים לנוח. כך נחתתי בוושינגטון רעננה ומיד התחלתי בעבודה. אפיתי 1000 עוגיות למסיבה ואימנתי את נכדתי בנגינה על חליל צד – גם אני מנגנת מגיל 12. גם זה היה מעין מרתון".

עכשיו קחו הרבה אוויר. בתחרות חצי ישראמן שחתה קידר 1.9 קילומטרים, רכבה 90 קילומטרים על אופני כביש ורצה חצי מרתון – 21.1 קילומטרים שכללו עליות לאורך כמעט שני קילומטרים ו-13 קילומטרים של ירידות. וזה המקום להזכיר שוב – היא בת 68.

לפני שלוש וחצי שנים הצטרפה קידר לקבוצת הטריאלתון TRIHARD בראשות המאמן תום מרמלי, אלוף ישראל בישראמן (ראו מסגרת). בקבוצה, שיוצאת למחנות אימונים של רכיבה בחו"ל, מתאמנת קשת רחבה של גילאים – מ-22 עד 56, כשקידר היא המבוגרת ביותר. "חבריי לאימונים אומרים לי שבכל פעם שהם רואים אותי הם חושבים על אמא שלהם. אולי זה בגלל שאני אופה להם עוגיות. כולם מאוד דואגים לי, מפרגנים, אני לא מרגישה שונה בגלל פערי הגיל".

טובה קידר מדוושת בגבהים צילום עצמי
טובה קידר מדוושת בגבהים צילום עצמי

בחזרה לתחרות באילת, שם שיפרה קידר את תוצאת הריצה ועלתה למקום השני בקטגוריה של נשים בגיל 60 פלוס. "הגיע לי המקום הראשון אלא שלא פתחו קטגוריה של נשים בגיל 65 פלוס", היא אומרת בחיוך. "התחרות הייתה מצוינת למרות הקשיים ברכיבה. הייתה רוח חזקה ואחזתי חזק באופניים כדי לא ליפול. הריצה הייתה מצוינת והישגיי השתפרו. השחייה הייתה נעימה למרות שהטמפרטורה במים הייתה 22 מעלות, שחיתי עם חליפה כך שלא הרגשתי את הקור. מה שחשוב הוא שעברתי בשלום את התחרות. אחת המתחרות המוכשרות ביותר סבלה מהיפותרמיה ואושפזה בבית החולים למשך יומיים".

קידר, לשעבר מורה למקרא והיסטוריה, אמא לשלושה וסבתא לתשעה, התאלמנה בפעם הראשונה מאבי ילדיה, בני קידר, כשהייתה בת 44. לאחר מספר שנים נישאה בשנית ליאיר רודר שנפטר אף הוא לפני 13 שנה. בחיידק הרכיבה נדבקה קידר כבר לפני כ-30 שנה. "התוודעתי לרכיבת שטח וסחפתי אחריי את כל בני משפחתי. היינו משפחה רוכבת. לפני 20 שנה הצטרפתי לקבוצת רוכבים דרך אתר רוכבי האופניים גרופי והפכתי לרוכבת מקצועית. עד היום אני רוכבת בקבוצה בכל רחבי הארץ. בגיל 60 עברתי לרכיבת כביש כי כך החליטו החברים שלי. הקושי ברכיבה הוא בעיקר פיזי. צריך להתגבר על מכשולים וגם לטפס לגבהים".

איך נראית שגרת האימונים שלך?

"אני עושה מספר אימונים בשבוע – שלוש~ארבע פעמים רכיבה, שלוש פעמים ריצה, שלוש פעמים שחייה וגם יוגה ופילאטיס. בזמן המעט שנשאר לי אני מוציאה את הנכדים מהגן. אני גם מקפידה על תזונה שכוללת חלבונים רבים, זמני התאוששות ושעות שינה כי לגוף לוקח זמן להתאושש".

מה חושבת המשפחה שלך?

"כולם מאוד מפרגנים ומלווים אותי לתחרויות הגדולות. מדי פעם הם מוותרים לי על ארוחות ערב שבת כי בשבתות אני קמה מאוד מוקדם לאימון רכיבה".

ברזומה שלה לא מעט תחרויות. לפני שנתיים שנים זכתה במקום השני בתחרות איש הברזל בגרמניה בקטגוריית הגיל שלה. לפני ארבע שנים השתתפה בתחרות "טרנס אלפ" באירופה שכללה שבעה ימי רכיבה, כ-110 קילומטרים ביום הכוללים עליות קשות. בין תחרות אחת לשנייה היא גם עושה טראקים של רכיבה קשים ברחבי העולם.

את אישה בוגרת שעוסקת בספורט קשה. איך את מתמודדת עם הקושי?

"הסוד שלי הוא כושר התמדה, חוסן נפשי וחוזק רוחני. לא הכל בראש. הגוף צריך להיות חזק. ברגעים הקשים ביותר בא לי לפעמים לעצור ולנוח. זו כל הזמן מלחמה ביני ובין עצמי. גם אורח החיים לא פשוט. אני צריכה לעמוד בפיתויים. כשאוכלים במסעדה אני מוותרת על דברים שאנשים אחרים אוכלים. יחד עם זאת, אני לא מתנזרת מהנאות החיים ולא מרגישה שאני מקריבה את עצמי למען המטרה. אני חיה מצוין, מבלה עם משפחתי והנכדים שלי תמיד במקום הראשון. מדי יום הם שואלים איזה אימון עשיתי, ולפני תחרויות הם מתקשרים לאחל לי הצלחה. כשמחלקים מדליות בסוף תחרות, הנכדים מאוכזבים. הם רוצים גביעים. החינוך הוא ערך עליון במשפחה שלנו. כמו שאני תורמת לעמותת משאלת לב, כך הנכד שלי תרם לעמותה ממתנות בר המצווה שלו 200 דולר. יש לי נחת מילדיי ונכדיי וזה החשוב מכל".

לוח הזמנים שלה כבר מלא. בחודש הבא תשתתף קידר בתחרות רכיבת כביש "גראנד פונדו ערד ים המלח" ושבוע אחר כך תרכוב יומיים ממצפה רמון לאילת. ביולי היא מתכננת להשתתף בתחרות איש הברזל באוסטריה. תכנון נוסף: בטריאלתון אילת בשנה הבאה ישתתפו ביחד איתה שלושת נכדיה שיחזרו משהות בארה"ב ובימים אלה כבר מתאמנים לתחרות.

 

טובה קידר יצאה מהמים צילום טריהארד קבוצת ריצה וטריאלתון
טובה קידר יצאה מהמים (צילום טריהארד קבוצת ריצה וטריאלתון)

אתגר בפנסיה

תום מרמרלי, 30, הבעלים והמאמן של קבוצת הטריאתלון טריהארד, מספר על קידר: "טובה הצטרפה לאימוני קבוצת הטריאתלון עם רקע ברכיבה. אני כמעט בטוח שהיא היא המבוגרת ביותר בין המתחרים באיש ברזל. באימון איתה אנחנו עובדים על עומסים קלים יותר ומאפשרים לגוף להתאושש זמן ארוך יותר. כל תהליך בניית הרקמות בגיל מבוגר הוא ארוך יותר ויש להתחשב בכך. התחלנו להתאמן לפני חצי שנה לתחרות איש ברזל באוסטריה והיא מתייעצת איתי, למשל אם לצאת לטראק או מתי לנסוע לחו"ל. העובדה שהיא פנסיונרית מאפשרת לה להשקיע את כל כולה באתגר ולעשות זאת ברצינות רבה".

טובה קידר על קו הסיום עם נכדים צילום עצמי
טובה קידר על קו הסיום עם נכדים (צילום עצמי)

 

בדוק גם

שירן ארפי. צילום: דורון גולן

נולדה לתת

נולדה לתת שירן ארפי מקרית ביאליק היא סיפור מעורר השראה. למרות המוגבלות השכלית ממנה היא סובלת, היא לא עוצרת לרגע וממשיכה לטרוף את החיים. היא מתפרנסת מעבודה במקדונלד'ס ובשעות הפנאי משמשת מלווה לנערה עיוורת. רק לפני שבועיים חוותה טרגדיה, כשבן זוגה שם קץ לחייו, אבל היא עדיין כולה כאן, כדי להעניק לאחרים  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *