במדבקות צבעוניות על מגירות התאים האישיים של ילדי גן גפן בנצרת עילית, מופיעים שמות שלקוחים מעולמות שונים בתרבות הישראלית. למתבונן מבחוץ הם נשמעים כמו חזון אחרית הימים: ערבים ויהודים, מוסלמים ונוצרים, דתיים וחילוניים, קיבוצניקים ועירוניים, עולים וותיקים ואפילו ילדה שהגיעה עם הוריה מאנגליה, כולם לומדים יחדיו בגן אחד ואיכשהו אין תקלות. הכל מתנהל על מי מנוחות.
"יש שיר של נעמי שמר שמדבר על ילדי כל העולם שלכל אחד מהם שפה משלו, אבל כולם אומרים שלום. בגן גפן, יש ייצוג לפסיפס המיוחד של מדינת ישראל, לכל אחד מהם תרבות משלו אבל כולם חוגגים יחד את חג העצמאות ומניפים את הדגל לתפארת מדינת ישראל", אומרים באגף החינוך בעירייה.
גן גפן נבחר על ידי משרד החינוך להדגים ברמה הארצית את הצלחתו בשילוב ילדים מתרבויות שונות. מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך ד"ר אורנה שמחון, מובילה את היוזמה וגאה בסיפור ההצלחה. בניהולה של הגננת ניבה ארד והסייעת נילי בן שיטרית, נחשב הגן לסיפור הצלחה שמדגים ברמה הארצית רב תרבותיות מגיל גן. כך למשל, אפשר למצוא ברשימת ילדי הגן את: גל (צברית), נימר (מוסלמי), איליה (עולה מרוסיה), נעומי (קיבוץ עירוני), חלא (נוצרייה), שקד (אנגליה), אליה (דתייה) וכשהגננת קוראת את שמות הילדים זה נשמע כמו חזון אחרית הימים.
"ילדים לא יודעים להבחין בין יהודי וערבי, דתי וחילוני. הם נטולי סטיגמות ומבחינתם כולם אותו הדבר. הם מתנהגים באופן טבעי לגמרי וכולם חברים של כולם", מספרת הגננת ניבה.
הרב גוניות הדתית והלאומית מצוינת גם באירועים משותפים בחגים ובתאריכים מיוחדים לאורך ימות השנה. להורים יש תפקיד משמעותי ביצירה האקלים בגן, הם משתפים פעולה,יוזמים ומניעים את תהליך השילוב.
ומה אומרים הילדים? לקראת יום העצמאות, פגשנו אותם לבושים בחולצות לבנות ואוחזים בדגלונים כחול לבן. ברקע התנגן השיר של אורנה ומשה דץ. "כאן ביתי פה אני נולדתי" והילדים פצחו בריקוד מעגלים. "כיף לי לבוא לגן ולשחק עם החברים", סיפרה עדי בר הצברית וחברתה קארול טהא המוסלמית השלימה "יש לנו אחלה משחקים בגן וחצר עם מלא תבלינים שאנחנו זרענו".
