גזרת עכו ידועה בריבוי אירועים פליליים ומורכבים מאוד לטיפול, בעיר מעורבת ובשכבה סוציואקונומית נמוכה. השטח בעכו מייצר אתגרים לאורך השנים בטיפול משטרתי. פקד נטליה רוחמן, קצינת הנוער של תחנת עכו, צריכה להתמודד מדי יום עם כל מקרי האלימות והפשיעה בקרב בני נוער מגיל 12, בגזרת עכו והכפרים. עבודה מאתגרת, קשה, סביב השעון. הקפצות בטיפול באירועים קשים ולילות ללא שינה.
היום שלה מתחיל ב-06:30 ונגמר אחרי 20:00. אין כמעט שבוע ללא הקפצות על אירועים חריגים, גם כשהיא בזמן איכות עם ילדיה. פקד רוחמן נמצאת בשליחות, עולה על מדים ומתייצבת. ומה היא עושה בזמנה הפנוי? מטפלת בכלבים עזובים שננטשו בצדי הדרך ומשמשת להם אומנה.
מכוונת מטרה
רוחמן, בת 36, גרושה אם לשני ילדים, נולדה וגדלה בברית המועצות. בגיל 16 עלתה לארץ בפרויקט 'נעלה' של עליית הנוער, ללא בני משפחתה, כמעט ללא שפה, רק הזהות היהודית שלה משכה אותה לאידיאל של הארץ המובטחת.
רוחמן למדה באולפנה לבנות, בבת אחת הפכה לעולה חדשה המנהלת אורח חיים דתי. היא מתארת שחוותה הלם תרבות גדול כשהגיעה לארץ, שינוי של תרבות ללא תמיכה מהבית.
לקראת סיום לימודיה התיכוניים ניצבה בפניה דילמה: האם להתגייס לשירות לאומי או לצה"ל. היה לה רצון לתרום דרך הצבא ובחרה להתגייס לחיל האוויר. כשהתחיילה, הוריה גם עשו עלייה בעקבותיה. לאחר השירות הצבאי היא הבינה שהייעוד שלה הוא להתגייס למשטרת ישראל, וזה לא היה לה קל בכלל.
פקד רוחמן: "תקופת הנעורים שלי חישלה אותי מאוד, להתמודד עם המון קשיים. הייתי עסוקה בהישרדות יותר מאשר בדת, ולבנות חיים בארץ חדשה. עבורי זה היה חלום נעורים להתגייס למשטרה. נרשמתי ללימודי קרימינולוגיה בבר אילן, שלחתי קורות חיים למשטרה ולא שמעתי מהם. בשנה השלישית ללימודים החלטתי להתנדב במשטרת כרמיאל. מפקד התחנה דאז, סנ"צ אפי פרטוק, זיהה את הרצינות שלי והתפנה תקן לחוקר נוער דובר רוסית".
ההודעה על קבלתה למשטרה לא הציבה עבורה מכשול. היא יצאה לקורס שוטרים בסיסי וקורס חוקרים ייעודי, ולנה מחוץ לבית קרוב לשמונה חודשים, רחוקה מילדיה הקטנים. רוחמן שובצה בתחנת כרמיאל, בתחום חקירות עבירות מין בקרב חסרי ישע ולאחר מכן עברה לתחנת נהריה. בשנת 2012 יצאה לקצונה. בשנת 2015 מונתה לקצינת נוער בעכו.
"הייתי נחושה מאוד להגיע למטרה, לבצע את התפקיד על הצד הטוב ביותר. היציאה לקצונה הייתה החלטה שאני צריכה להמשיך להתפתח מבחינת מקצועית ואישית ולהשפיע משמעותית על הארגון".
אחריות גדולה
פקד רוחמן מפקדת על מחלק חקירות נוער, במחלקה עובדים 9 חוקרים. היא מסבירה שהמחלקה בנויה על חוקרים ותיקים מעל 15 שנה ואפילו חוקרת אם ל~4 ילדים שמשלבת משפחה וניהול קריירה. יחד עם מחלקת הבילוש הם יוצרים את החיכוך היומיומי עם הנוער בשטח בפעילות סמויה וגלויה מתוך רצון גם ליצור אמון וסמכותיות על אותם נערים ונערות. לאחרונה מחלק הנוער פיצח אירוע הצתה עם שלושה חשודים ומספר אירועי שוד קשישות, שתוך מספר שעות הגיעו למעצר והגשת כתב אישום.
לפני חודשיים סוקר בהרחבה אירוע ההתאבדות של אסתר חלפון ובנה ראובן בעכו. אירוע טרגי ביותר בו האם רצחה את בנה וקפצה מהמרפסת. תיק החקירה שבו מעורבים ילדים מגיע לפקד רוחמן. לתחנה הובאה הסבתא של הילד כשהיא בוכה וחרב עליה עולמה. רוחמן: "המראות קשים, אין ספק, בסך הכל מדובר כאן בחיי אדם שנקלעו לאסון ונפגעו, מצב של שברון. התפקיד שלנו בין היתר הוא גם לסייע. זה לא קל לראות אישה שאיבדה את הנכד שלה. מצד אחד תפקידנו להמשיך בשגרה לפי הנהלים וההנחיות ולהתמודד עם הקושי".
רוחמן הגיעה לתחנת עכו, עם ידע רב. עיקר מאמציה, למיגור פשיעה בקרב בני נוער בבתי הספר בעכו ובכפרים. "המטרה שלי שלא יגיעו לפשע. תפקידו של קצין הנוער ייחודי, להשפיע על הדור החדש ולהוציא ממעגל העבריינות", מספרת פקד רוחמן, "אנחנו נלחמים כל הזמן בעבירות של סמים. קטינים מתנסים בסמים קלים ומגיעים לתחנה. זה מתחיל באזהרה, והנער מתחייב שלא יחזור על העבירות. מערבים את שירות המבחן והעובדים הסוציאליים. ברגע שנער התנסה בפלילים בעבירה ראשונה או שנייה, אנחנו מסייעים לצאת ממעגל העבריינות במידת הצורך, לכן הפעילות שלנו היא גם ברמה ההסברתית. יש עבירות אלימות, שודים, הצתות, עבירות רכוש, יש הכל בשטח. מי שכבר עובר את הגבול מקבל טיפול ומיצוי חקירתי ביד קשה. אנחנו בקשר יומיומי עם בתי הספר באזור עכו והכפרים, תחום המניעה בא לידי ביטוי בסדנאות והרצאות שאנחנו מקיימים. זה לא פשוט בימינו כי הילדים יותר פיקחים ויש השפעה חברתית עצומה כי ילד לא נולד עבריין. כל העבירות הם תלוי סביבה, שמובילות להתנסות בתחום הסמים. מגיעים אליי ילדים שלא עוברים את סף הדלת. הם יושבים ובוכים, אומרים שנגררו לאירועי אלימות מריבים שטותיים לגמרי. מעבר לזה אנחנו גם חוקרים עבירות של שיימינג, הפצת סרטונים, החרמות ועוד, בשיתוף יחידת הסייבר. לרוב הילדים לא מודעים כלל שהם עברו עבירה".
רוחמן מבינה שיש הבדל בין הנערה שהיא הייתה לפני שני עשורים, לבין הנוער שהיא פוגשת בחדר החקירות בתחנת עכו. "אני לא חושבת שהילדים איבדו את התמימות כי הם מגיעים לכאן ובוכים ורוצים לאמא ומצטערים על הטעויות שעשו. הבעיה היא באורח החיים המודרני שמאלץ קטינים להיחשף לעבירות פשיעה ואין להם כלים לעבד את המידע ולהתמודד איתו. גם אני אמא לנערה, ואני משתדלת מאוד שהעבודה לא תיכנס הביתה. אני מאוד דאגנית, יותר מאמהות אחרות, כי המודעות שלי לסכנות גבוהה יותר מהורה רגיל. בעברי טיפלתי במקרה קשה שלא אשכח, נערה בת 15 שדיווחה על גנן שמטריד אותה מילולית, לאחר שמסרה עדות התגלו מעל 10 בנות שהוטרדו מינית על ידי אותו אדם. לכן אי אפשר לדעת לאן החקירה תוביל. לכן כל תלונה נבדקת ונבחנת בקפידה ולפעמים הופכת לפרשייה".
לאן את שואפת להגיע?
"המטרה שלי להתקדם במשטרה ברמה האישית והמקצועית. אני מעודדת נשים להתגייס, המשטרה תומכת בשוטרות וקצינות ומעודדת קידום, ואין הנחות. יש אותן דרישות לגברים ונשים. אני מרגישה את הגאווה של הילדים שלי, שהם גאים בי מאוד, אני נלחמת עם המון הקרבה, אבל הסיפוק והשליחות מפצה על כל הקושי".
