מבזקים
בית / שרון / בנימינה / "אין כל סיבה שאישה לא תנצח על תזמורת"

"אין כל סיבה שאישה לא תנצח על תזמורת"

רועית פלדנקרייז, תושבת פרדס חנה מילדות, זמרת סופרן במקור, מייסדת ומנהלת תזמורת המושבות הישראלית, חיה ונושמת מוזיקה קלאסית. "צמחתי במקהלות, כל חיי וניגנתי חליל, קלרנית ופסנתר, אבל הכלי הראשי שלי הוא השירה", היא אומרת.

פלדנקרייז, בת 37, אמא לשלושה (10, 7 ו-3), גדלה בבית מוזיקלי אבל לא מקצועי. "הורי לא מוזיקאים, אבל משפחת סבי, שנספתה בשואה, הייתה עתירת נגנים, וכנראה ירשתי מהם כישורים. הוריי עודדו אותי להגשים את מה שאני רוצה, וכשהייתי בת עשר עברנו לארצות הברית לארבע שנים ושם למדתי בבית ספר מוכוון מוזיקה, מה שתרם לנגינה ולהתפתחות שלי בתחום. חזרתי לארץ, לכרכור, התוודעתי לתחום השירה ובגיל 14 עד הצבא שרתי במקהלת מורן, מהמקהלות המובילות בארץ, שם נחשפתי לרפרטואר קלאסי. במקביל עשיתי בגרות במגמת מוזיקה בחוף הכרמל. אחרי הצבא חזרתי לשיר ולמדתי באקדמיה".

היא בעלת תואר שני בניצוח תזמורת, אותו סיימה בהצטיינות בבית הספר הגבוה למוזיקה על שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. "בבואי ללמוד לימודים גבוהים, בחרתי בניצוח על תזמורת כי זה משלב ז׳אנרים שונים ומגוונים כגון יצירות סימפוניות, יצירות לכלי סולו בליווי תזמורת, אופרות ועוד".

לסחוף את הנגנים והקהל. רועית פלדנקרייז. צילום: ארנסטו מונקאס
לסחוף את הנגנים והקהל. רועית פלדנקרייז. צילום: ארנסטו מונקאס

תזמורת יש מאין

להסתגר במגדל השן של האקדמיה ממש לא הכיוון שלה. "לפני שבע שנים, כשסיימתי את התואר הראשון, גיליתי שבאזורנו חסרה תזמורת מקצועית שאוכל לקחת את ילדיי לקונצרטים שלה. אפשר כמובן לנסוע למרכז הארץ, אבל רציתי שגם לילדים ולנוער ביישובים כאן תהיה אפשרות להכיר ולצרוך בצורה נגישה ובלתי אמצעית מוזיקה קלאסית, שעד היום הייתה שמורה לאולמות הקונצרטים בערים הגדולות. יום אחד החלטתי שאני מקימה תזמורת יש מאין, והדבר נעשה בתמיכת מועצת בנימינה גבעת עדה ומרכז המוזיקה ביישוב בראשות שמואל גל, שנתן לנו בית, חדר חזרות ותמיכה. התחלתי לגייס נגנים מכל האזור. הבסיס הוא פרדס חנה כרכור, בנימינה גבעת עדה וזכרון יעקב, אבל מגיעים אלינו נגנים גם ממקומות נוספים, בין השאר מהרצליה, נתניה, חיפה וגוש משגב בגליל. החזון החינוכי-קהילתי של התזמורת הוא הבאת המצוינות המוזיקלית לאולמות וליישובים שלנו. במקביל להופעות במקומות כמו חיפה ותל מונד, הופענו במעגן מיכאל ועשינו קונצרטים לילדים בבית ספר רימון בפרדס חנה כרכור,  אנחנו עורכים המון קונצרטים מוסברים לכל המשפחה, ואחת לשנה עורכים בפארק בנימינה קונצרט גדול שהכניסה אליו חופשית, ומשלבים סולנים צעירים, ילדים. יש הרבה ילדים מוכשרים באזור, ולשמחתי יש לי אפשרות לתת בכל שנה את הבמה הנדירה עבורם לנגן עם תזמורת מלאה יצירה שלמה".

למה בחרת דווקא קלאסי?

"זה ז'אנר מעמיק במיוחד. כל צליל נכתב אחרי הרבה מחשבה והעומק הזה מאפשר רבדים נוספים של תחושות ורגשות. בשנתיים האחרונות, אחרי שילדיי גדלו מעט, הבנתי שהגיע הזמן לצאת קצת אל העולם. הוזמנתי להופיע בתזמורות בדרום אמריקה ובאירופה. זו ברכה, זה לא מובן מאליו שתזמורת בוחרת בך על סמך סרטון, מאמינה בך ובוחרת בך להוביל קונצרט שלם. קריירה ברחבי העולם חשובה מאוד למוזיקאי כיום, והשנה מתוכננים לי קונצרטים באירופה ובאמריקה הצפונית והדרומית. באחד הקונצרטים שנתתי בפרגוואי השנה, גיליתי שאני האישה הראשונה שהוזמנה לשם כמנצחת. בתחום הניצוח שולטים גברים מסיבות היסטוריות, אך כיום הוא נפתח יותר ויותר לנשים, כשמבינים שאין הבדל ביכולות המקצועיות מוזיקליות בין גבר לאישה, ואין כל סיבה שאישה לא תעשה זאת".

ב-20 במרס תופיע תזמורת המושבות הישראלית במלון האמנויות אלמא בזכרון יעקב. "זה כבוד גדול עבורנו, כתזמורת מקומית", אומרת פלדנקרייז, "זה יהיה קונצרט גאלה גדול עם סולן מבטיח בפסנתר, שי סלוצקי, שזכה לאחרונה לנגן בפילהרמונית עם זובין מהטה. זה מתאפשר גם הודות לתמיכה שאנחנו מקבלים כעת גם ממועצת זכרון יעקב".

אילו כישורים צריך מנצח טוב?

"פרט לחיבור למוזיקה, כמובן, נדרשת הכרה של כל צליל וצליל ב'טקסט' המוזיקלי, מה שדורש זיכרון טוב מאוד והבנה של רובדי המוזיקה. המנצחים עובדים עם פרטיטורות הכוללות את כל תפקידי הנגנים, ואותן עליהם לקרוא במקביל. כמו כן נדרשת כריזמה ויכולת להניע אנשים. צריך להיות קצת פסיכולוג, להבין מי מולך ועם מה הגיע באותו יום לחזרה או להופעה, ליצור את התקשורת באופן בלתי מילולי. אי אפשר סתם לתת לנגנים הוראות. צריך להכניס אותם לשלוש שעות רק לנגינה ולתווים ולשמוח באמנות שלהם. אם נגן יצא עייף אך מאושר, אני יודעת שהצלחתי".

רועית פלדנקרייז בפעולה. צילום: ארנסטו מונקאס
רועית פלדנקרייז בפעולה. צילום: ארנסטו מונקאס

ניצוח בלי תזמורת

נשמע לכם קצת כמו סימולציה של ניהול ומנהיגות באשר הם? פלדנקרייז חושבת כמוכם. בשנים האחרונות היא מעבירה סדנאות והרצאות לחברות וארגונים, כולל הצבא, שבהן היא מחברת את עולם הניצוח התזמורתי עם כישורי המנהיגות שנדרשים ממנהלים ואנשי חינוך בכל התחומים, ועוזרת להם להגיע בסדנאות האלה למקום שלמיקוד פנימי, קבלת השראה ומתן כלים להובלת אנשים. "זה ניצוח בלי תזמורת", היא מסבירה. "למורים למוזיקה אני ממש מראה תנועות  ניצוח, ולאנשים שאין להם נגיעה למוזיקה אני ממחישה איך אנחנו גורמים למישהו לעשות משהו בדרך מסוימת בלי מילים, כשאי אפשר לעצור ולהסביר. התנועות המוסכמות הן רק ההתחלה, ובין לבין ישנה התקשורת הבין אישית, כשכל נגן, גם זה שיושב מאחור בירכתי הבמה, יכול לראות מה אני מעבירה לו בחצי עין. מעבר לזה, תפקידי כמנצחת הוא לסחוף אחרי קבוצה גדולה של אנשים ולגרום להם לרצות לנגן הכי טוב עבור הקהל – דרכי. בסדנאות שלי חושבים איך לגרום לאנשים לעשות דברים בצורה יעילה וגם כיפית, מעוררת השראה. אני מתאימה את שפת ההרצאה לקהל: מורים למוזיקה, אנשי צבא, אנשי הייטק… זה כיף ומרענן עבורי. אני לא מרגישה שאני חוזרת על אותם דברים, ואני משלבת את התחום הארגוני עם התחום המוזיקלי, שניהם תחומים שאני אוהבת".

האם אנשים עדיין מסוגלים להתרכז בקונצרט של מוזיקה קלאסית, שמצריך ישיבה והתרכזות במשך זמן ממושך הרבה יותר מז'אנרים אחרים?

"דווקא בגלל שאנחנו מוצפים בגירויים דיגיטליים, זה הלם עבורנו לשמוע צליל חי של כלי אמיתי, כמו חליל או צ'לו. אנשים באים לאולם הקונצרטים ועולים מולם מנצחת וסולנים, וכעבור שעה וחצי הם המומים מכך שלא רק שהצליחו לשבת, להתרכז ולהתמסר למוזיקה, אלא גם חוו חוויה שמיימית. גם אם הם מתקשים להתרכז במוזיקה בביתם ומאזינים לה כצלילי רקע, תוך כדי עשיית דברים אחרים, לקונצרט חי יש ערך מוסף. אתה רואה מולך נגן שנותן את נשמתו, וזה מגיע אליך. אנשים מניחים את הטלפון בצד ומרשים לעצמם מקום של מנוחה וקבלת השראה שאין במקום אחר. אחרי הקונצרט הם באים ואומרים לי: 'לא ציפינו להרגיש ככה, ליהנות ככה, לצאת בעשר בלילה בתחושה כזאת של אושר'. ילדים יושבים מהופנטים, באים בסוף היצירה לנגנים, רוצים לבדוק איך עובד הכלי שדיבר אליהם ואומרים להורים 'אולי אלמד לנגן על זה?' לכן כל כך חשוב לי שאנשים וילדים יוכלו להגיע לאולם במרחק חמש דקות נסיעה וליהנות מקונצרט חי ונושם. ולנו, כמנהלים מוזיקליים, יש כמובן מחויבות בימינו ליצור תוכניות אטרקטיביות, נגישות ומרעננות".

 

בדוק גם

פעם צהוב. ארון שוינפלד ומרים פיירברג-איכר (צילום ארכיון: עיריית נתניה)

התל אביבית שילמה

נציגי הפועל תל אביב ומכבי נתניה הגיעו השבוע לפשרה, לפיה יועברו לנתניה 275 אלף שקלים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *