fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"אין בליבי כעס, רק אכזבה"

אני לא מרגישה תחושה של כישלון או של החמצה, זו לא אני אשמה. מי שקיבל את ההחלטה, צריך לשאת ברגשי האשם". ימים קשים עוברים על מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך ד"ר אורנה שמחון בכובעה השני כמנכ"לית הטלוויזיה החינוכית, שהחשיכה לאחרונה את המסך ושלחה את העובדים הביתה. בראיון לרגל פתיחת שנת הלימודים היא פורשת את משנתה החינוכית, מדברת על תשלומי הורים וגם על טרנד החינוך האלטרנטיבי
ד"ר אורנה שמחון צילום: אדריאן הרבשטיין
ד"ר אורנה שמחון צילום: אדריאן הרבשטיין

 

שנה קשה עברה על מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, ד"ר אורנה שמחון, עם מינויה למנכ"לית הטלוויזיה החינוכית באוגוסט אשתקד. שמחון נלחמה במשך תשעה חודשים בהחלטת הממשלה לסגור את הטלוויזיה החינוכית, אך מאבקה לא צלח. 14 באוגוסט היה יום השידורים האחרון, 185 עובדים נשלחו הביתה. הדמויות הקנוניות עליהן גדלנו – שבי, בץ, עוזה, קישקשתא – נותרו מיותמים וחסרי נשמה כשכבו האורות.
שמחון עדיין מתקשה לעכל, אך יחד עם זאת שומרת על מנהיגות. יודעת שעליה לדאוג עד שאחרון העובדים יזכה בתנאי הפרישה והזכויות הסוציאליות. זו הייתה שנה שיום העבודה שלה התחיל בארבע לפנות בוקר והסתיים בחצות, על קו תל אביב-נצרת עילית. שני תפקידים שונים בתכלית – חינוך ותקשורת – אך בעלי מכנה משותף: תכנים חינוכיים-ערכיים שלא נראה עוד על המסך.
רגעים קשים חוותה שמחון, כשקיבלה לידיה מכתבים מילדים המבכים את סגירת החינוכית. היא מאוכזבת מהממשלה שלא השכילה לשנות את הרפורמה. 13 יצירות חדשות, שיראו אור בתאגיד השידור כאן, היא הגתה.
מחרתיים, יום ראשון, תחזור שמחון לשגרה ותפתח את שנת הלימודים במחוז צפון. את השנה היא בחרה להקדיש לשלושה נושאים: יזמות, חדשנות ויצירתיות. היא מבינה את הצורך העז של התושבים לקחת צעד אחד קדימה את החינוך של ילדיהם, מבינה גם את המשקל של אוכלוסייה מעורבת, חיים משותפים של יהודים וערבים.
שמחון: "שר החינוך נתן בי את האמון לטפל בטלוויזיה במשבר. זו הייתה השנה הכי עמוסה בחיי, שכללה עבודה בימי שישי. למדתי את עולם התקשורת לצד יוצרים ובמאים. יצרנו לשנת ה-70 למדינה סדרת תוכניות על תנועות הנוער בשם 'השריקה של התנועה' ועוד סדרה בשיתוף בית חולים לחיות – איך להתמודד עם התופעה של התעללות בבעלי החיים ואיך לטפל בהם.
"עבדתי בשלוש חזיתות. החזית הראשונה – להסביר לגורמים בממשלה כמה חשוב להשאיר את החינוכית; החזית השנייה – להפיק את הטלוויזיה הכי טובה שיש; החזית השלישית – להתכונן לסגירה. כל משימה הייתה דבר והיפוכו. אני יכולה לומר שעשיתי כל מה שיכולתי. אני מאוכזבת מכך שהממשלה הייתה נחושה לסגור.

החלטתנו לא לעשות קמפיין אגרסיבי ולא להשתמש בילדים והיה קשה לצאת נגד המדינה. אני לא מרגישה תחושה של כישלון או של החמצה, זו לא אני אשמה. מי שקיבל את ההחלטה, צריך לשאת ברגשי האשם, על שלקח מאיתנו 52 שנות יצירה. אין בליבי כעס, רק אכזבה".
שמחון מגלה כי המכתבים מהילדים היו קורעי לב. "איך הם יסתדרו בלי לראות את הדמויות והטאלנטים שלהם? ביום האחרון, הארגון היה שרוי באבל. לעובדים נגמרו החיים והם יצטרכו להתחיל מחדש. למדתי בתקופה הזאת הרבה שיעורים, הרבה תובנות. בעיקר איך לנהל ארגון משבר. לעובדים היה הכי קל לצאת נגדי, אבל הם לא עשו את זה, כי הזדהיתי איתם. המאבק לא נגמר מבחינתי, עד שאחרון העובדים ימצא מקום עבודה. אסור לאבד את האנושיות. אני דואגת להם, מסתכלת להם בעיניים, זה לא פשוט.
"חשבתי שמערכת חינוך היא קשה ומורכבת, אבל תפקיד ברמת מנכ"ל, שצריך להיאבק בחקיקה ולדאוג לעובדים, להתמודד ולסגור את הארגון בצורה אחראית ולכבות את האור – קשה יותר. אני מרגישה שהתבגרתי. אין ספק שעליתי כיתה".

אורנה שמחון. צילום: אדריאן הרבשטיין
אורנה שמחון. צילום: אדריאן הרבשטיין

שנת ההישגים
343 אלף תלמידים יחלו ביום ראשון את שנת הלימודים במחוז צפון; 25 אלף ילדים יעלו לכיתה א'; 12 בתי ספר חדשים ייפתחו במחוז; 3000 גנים, ו-800 מוסדות חינוך נוספים.
השנה תחנוך שמחון את בית הספר נטעים בבית העמק בתחומי המועצה האזורית מטה אשר. מדובר בבית ספר יסודי צומח. שמחון מסבירה שנגמרו הימים, בהם הקונספט החינוכי הותאם למבנה. כיום תכנון מבני בתי הספר מותאם לרעיון. במטולה, למשל, ייבנה בית ספר יסודי בסגנון חיים אורבניים ושוטטות בעיר, ובתוך בית הספר, יהיה בית קפה, עירייה, בנק ועוד.
שמחון: "שנת ההישגים נבחרה כדי למקסם את ההישגים של הצפון והיא עוסקת בעיקר בצמצום פערים ומקסום משאבים של בתי ספר חלשים. דבר נוסף הוא חינוך לערכים, זהות ומורשת לכל המגזרים, חיים משותפים ביתר שאת וכישורי חיים, כי אנחנו מאמינים בחוסן האנושי ובהיבטים רגשיים. חלק מזה נובע מהישיבה מול מסכים וחשיפה לתכנים של אלימות. אמנם אנחנו מתעלים את הטכנולוגיה לשימוש מושכל ואי אפשר להתעלם ממנה, אך אין ספק שיש לה גם השלכות שליליות – ניצול מיני, פורנוגרפיה, צפייה מוגזמת שפוגעת בכישורים חברתיים. אנו מתכוונים לנקוט פעולה דרמטית.

"נשלב גם ילדים שיעבירו מסר לילדים אחרים, כולל ילדים שנפגעו מרשתות חברתיות – התמכרות למסך, החרמות, תכנים לא חינוכיים. המסר כאן הוא גם להורים, להגביל שעות מסך, לעודד ילדים להשתתף בתנועות נוער, שיש חיים אחרים חוץ מהמסכים".
אחד ההישגים בחינוך הבלתי פורמלי, לדברי שמחון, הוא פרויקט חוג לכל ילד. "עשינו מהפכה, אין ספק, יש תלמידים שלראשונה השתתפו בחוגים בחייהם, כי עד כה לא הייתה להם האפשרות הכלכלית או החברתית. החלטנו השנה למנף את הנושא של החדשנות, היזמות והיצירתיות, זה יעד חובה, כי לכל תלמיד מינון של יצירתיות ויש כאלה שחייבים לאמן אותם. היצירתיות לא מתבססת רק על אמנים. צריך לחשוב מחוץ לקופסה, ללמד ילדים לקחת בעיה ולמצוא לה פתרון מקורי, היום זה מה שעולם ההייטק מחפש.
"כל מחוז צפון מעורב בפיתוח של בניית גן ילדים עתידי. סביבת למידה עם מקסימום גירויים היא הדבר החשוב ביותר כיום. למשל, בבית הספר החדש במטה אשר כל הפדגוגיה תהיה שונה. זה בית ספר מוטה עתיד, שעיקר הלמידה שלו תהיה מחוץ לכיתות, בעיקר בעבודת חקר. לא תהיה כיתה קונבנציונלית, יהיו ילדים חוקרים".
לדברי שמחון, יש צורך בהקטנת הכיתות, והמשימה הבאה היא להכיל את הרפורמה של השר בנט בגני הילדים ובחינוך העל יסודי. "אני מרגישה שיש התעוררות גדולה של ההורים. ככל שהם משכילים וצעירים, המעורבות שלהם גדולה יותר, ובעיניי זו ברכה, שיחד איתה מגיעה גם דעתנות, שלא תמיד קל לקבל אותה. אני חושבת שיש יוזמות נהדרות של הורים, ואני לא רואה בזה בעיה אלא אתגר. אני מחדדת למנהלים שהדור השתנה, ההורים דעתניים ואכפת להם, וזה טוב מאוד, רק צריך לרתום אותם למצוינות.
"גם במגזר הערבי יש התעוררות. ההורים מאוד מעורבים, מאוד אכפתיים, וזה כלל לא משנה כמה ילדים יש במשפחה. גם אני גדלתי בבית עם שישה ילדים, וכולנו יצאנו נהדרים. הנתון המפתיע במגזר הערבי הוא ירידה בילודה".
על תשלומי ההורים, שבכל שנה נמצאים על סדר היום, אומרת שמחון: "יש הרבה הורים שהם נגד התשלומים ברמה אידיאולוגית והמערכת נשארת כבולה, כי אסור להדיר מטיולים ואז אין העשרה ואין בית ספר מטייל. אני אומרת שגם אידיאולוגיה עולה כסף. אנו רואים שהנטל דווקא נופל על הכתפיים של הורים במעמד הביניים ומטה, ואז הם בעצם משרתים הורים שידם משגת. לחינוך מיטבי, אי אפשר שהכל יהיה בחינם. צריך לפעול בדיוק לפי התשלומים שוועדת הכנסת קבעה. למשל, בית הספר של החופש הגדול וקייטנות החגים בחנוכה ופסח נועדו להקל כלכלית על ההורים".

אלטרנטיבי זה טרנד
שמחון לא שוללת הקמת מסגרות חינוך אלטרנטיביות, אך יחד עם זאת אומרת שכל זרם צריך להיבחן לטווח הארוך, כדי שלא יהיה לטרנד חולף. במחוז הוגשו בקשות של הורים שנדחו על הסף. שמחון לא שוללת הקמת גן ילדים דו לשוני בגליל המערבי, אך לדבריה, כל יוזמה תיעשה בראייה אזורית.

נשיא המדינה רובי ריבלין ושמחון (צילום פרטי)
נשיא המדינה רובי ריבלין ושמחון (צילום פרטי)

שמחון: "התפישה אומרת שצריך לבדוק היתכנות כלכלית וגם אופק. יש לנו בית ספר דו לשוני בגוש שגב, כשלצערי הרב פחות הורים מעוניינים בחינוך דו לשוני, וזה גורם לגירעונות ענק. מכיוון שאני לא רוצה לסגור אותו, אז אני מסבסדת אותו בהיקף חסר תקדים של שעות. צריך לחשוב על יישובים כמו כרמיאל, עכו ועמק יזרעאל, שיש חיים בהם משותפים, אז זה בהחלט מתאים למרקם.

"יותר קשה להקים חינוך מעורב במרקם הומוגני, כשיש רק יהודים או ערבים כמו מעלות-תרשיחא, כשכל אחד חי במקום שלו. זה לא פשוט להוביל רעיון כזה, אבל הוא מבורך בעיניי, ולכן במחוז לומדים ערבית בכל בתי הספר מכיתה ה'-ו'".
"כל בקשה לפתיחת בית ספר אלטרנטיבי נבדקת באופן מאוד מדויק. אני לא רוצה לפתוח בתי ספר אלטרנטיביים קטנים לעשירים בלבד או לאנשים יותר דעתנים, רק כי יש להם לובי והם יותר חזקים, לעומת אזורים מוחלשים. זה יוצר חוסר שוויונית מובנה ואני לא אתן לכך יד. יחד עם זאת, אני מאוד סובלנית. הכל נבחן באופן מקצועי, רחב ומערכתי, כי עם כל הכבוד, יש זרם מרכזי והוא הממלכתי. כל זרם אלטרנטיבי בחברה פלורליסטית, צריך לתת מענה ברמה האזורית.

חד משמעית, בית ספר אנתרופוסופי לא ייפתח בכל יישוב. אלה יהיו בתי ספר על-אזוריים כמו הדמוקרטי, ברמה רוחבית. יש יישובים שלא אישרתי להם, כי לא יכול להיות שכל הורה שיחלום על גן אנתרופוסופי, יפתיע אותי חודש לפני פתיחת שנת הלימודים ויציב לי עובדה. זה דורש תכנון. אני עושה שיח עם הרשויות ועם ההורים ואין הפתעות חודש לפי פתיחת השנה. יש הורים שאומרים 'אנחנו נממן את בית הספר', ממש לא. צריך זיקוק בין האידיאולוגיה למענה האזורי".

נפרדת בכאב
לדברי שמחון, לא קל לנהל מערכת חינוך בתקופת בחירות. "הבחירות המקומיות מאד קשות. הן יוצרות הרבה לחץ והשבתות על רקע פוליטי. התפקיד שלי הוא לנטרל שיקולים פוליטיים.

"אני נפרדת מראשי רשויות ותיקים שיחסרו לי מאוד כמו ראש עיריית כרמיאל עדי אלדר שהוא מורי ורבי, ומלווה אותי לאורך כל הקריירה. אני זוכרת לו חסד נעורים, כשהתמניתי למנהלת בבית ספר בכרמיאל. גם ראש המועצה המקומית כפר ורדים סיון יחיאלי פורש והוא עשה עבודה מדהימה ויחד איתו ראש המועצה האזורית משגב רון שני. אין ספק שהבחירות מטלטלות את המערכת, אבל אלה החיים".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות