יום רביעי , נובמבר 21 2018
בית / גליל מערבי / חדשות גליל מערבי / אחרי 44 שנים: החייל והנערה שהציל מהטבח במעלות נפגשו לראשונה
פנחס גלעד ושולה פרץ. צילום: דורון גולן
פנחס גלעד ושולה פרץ. צילום: דורון גולן

אחרי 44 שנים: החייל והנערה שהציל מהטבח במעלות נפגשו לראשונה

בחודש הבא יציינו את יום השנה ה-44 לאחר מפיגועי הטרור הקשים והקטלניים ביותר שנרשמו בשבעים שנות מדינת ישראל. אירוע טרור שלימים כונה הטבח במעלות. אירוע טרור מתמשך שהוביל למותם של 27 אנשים, בהם 22 בני ערובה, אזרחית שהייתה ברכב, שלושה בני משפחה וחייל שנפל בניסיון החילוץ. בתחילת השבוע נפגשו בפעם הראשונה מאז יום הדמים שניים מהמעורבים באירוע הטרור: שולה פרץ, שהייתה אז נערה בת 15, ופנחס גלעד, שהיה אז סמל בן 20 בגולני וחילץ מאש המחבלים את פרץ ונער נוסף.

צילום רפרודורציה של פנחס גלעד מציל שני בני ערובה מירי המחבלים. הצילום המקורי: ישראל סאן
צילום רפרודורציה של פנחס גלעד מציל שני בני ערובה מירי המחבלים. הצילום המקורי: ישראל סאן

שלושה מחבלים חברי ארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלשתין חדרו מלבנון לישראל ללא קושי באזור זרעית. הם נעו לכיוון מעלות וסמוך למושב צוריאל ירו לעבר רכב מסחרי שהסיע פועלות והרגו אחת מהן. אירוע זה הביא את כוחות הביטחון לערוך סריקות אחת המחבלים אך הם לא אותרו. יום למחרת החדירה הגיעו המחבלים למעלות, נכנסו לאחת הדירות ורצחו את בני הזוג וילדם בן הארבע. הם תכננו לארוב לתלמידי בית ספר ולטבוח בהם אך כשהגיעו לבית הספר "נתיב מאיר" מצאו בו קבוצה של 102 תלמידים ותלמידות  מצפת שיצאו לטיול במסגרת הגדנ"ע של בית הספר התיכון הממלכתי דתי צפת שתכננו ללון את הלילה בבית הספר.

לפנות בוקר של ה-14 במאי חדרו המחבלים לבית הספר וכמה מן המורים והתלמידים הספיקו לברוח בטרם החלו המחבלים לירות עליהם ולאחר מכן הם ריכזו בכיתה אחת את הנותרים, 85 תלמידים ותלמידות, שתי חובשות ושני מורים. שר הביטחון דאז, משה דיין, הגיע למקום עם כוחות גדולים של צבא וסיירת מטכ"ל והמחבלים דרשו שהממשלה תשחרר 20 מחבלים הכלואים בישראל.

דיין הפעיל לחץ כדי לבצע פעולת חילוץ אך עקב כשלים בביצוע של סיירת מטכ"ל הבינו המחבלים את המתרחש ופתחו באש כשהכוח המסתער טועה בדרכו ומסתער על כיתה אחרת במקום על הכיתה שבה הוחזקו בני הערובה. עד שהבינו הלוחמים את הטעות פתחו המחבלים באש וזרקו רימוני יד על בני הערובה והרגו 17 תלמידות וארבע תלמידים ותלמידה נוספת שמתה מפצעיה כמה ימים מאוחר יותר. פעולת החילוץ הכושלת במעלות נחשבת לאחד הכישלונות הקשים של צה"ל ושל סיירת מטכ"ל ולאחריה הוחלט על הקמת יחידה מיוחדת במשטרת ישראל שתפעל במקרים של בני ערובה, ימ"מ, שמוכרת גם כיחידה ללוחמה בטרור.

רגע המפגש הראשון של פנחס גלעד ושולה פרץ. צילום: דורון גולן
רגע המפגש הראשון של פנחס גלעד ושולה פרץ. צילום: דורון גולן

באותו יום דמים עשה גלעד את דרכו מבית הוריו בקרית אתא ליחידה שלו ברמת הגולן בתום חופשה קצרה. כשהיה באוטובוס שמע ברדיו את הקריין מדווח על אירוע של בני ערובה במעלות. "לא ידעתי בכלל איפה זה מעלות" הוא שיחזר השבוע "ידעתי שאני חייב להגיע לשם. ביקשתי מהנהג שיעצור הוא אמר לי על איזה אוטובוס לעלות כדי להגיע למעלות". כשהגיע גלעד למעלות היה האירוע בעיצומו וסיירת מטכ"ל התכוננה לפרוץ לבית הספר.

גלעד תפס עמדה סמוך לקיר קרוב לכיתה שבה הוחזקו בני הערובה "ראיתי מישהי נופלת מהחלון מגובה של ארבעה מטרים ואז עוד ילד שנופל מהחלון. לא ידעתי אם זרקו אותם או שהם ברחו". באותה העת החלה פעולת צה"ל והמחבלים ירו לעבר בני הערובה "אחד החיילים תפס אותי כדי שלא אכנס לבית הספר, דחפתי אותו בכוח ורצתי למרחק של בערך 25 מטרים. תפסתי את הילדה שהייתה זרוקה על הרצפה ולידה היה ילד. הרמתי אותה ביד שמאל שלי ואת הילד ביד ימין והוא צרח מכאבים. לא עניין אותי כלום. החזקתי את שניהם, הם צרחו ובכו, עד שהגעתי איתם לאמבולנס ומסרתי אותם לחובש".

גלעד נשאר עם הכוחות שפינו את ההרוגים והפצועים "עליתי לכיתה וראיתי שם זוועות. ילדים הרוגים ופצועים. לא ידענו מי הרוג ומי פצוע. התחלנו למשוך אותם ואם שמענו קולות סימן שזה היה פצוע שצריך פינוי ואם לא שמענו כלום סימן שזה היה הרוג. אחרי שהוצאנו את כולם התיישבתי על המדרגות כולי מכוסה בדם. רציתי להחליף את המדים מלאי הדם במדים נקיים אז ניגשתי לכתבים שכבר היו בחוץ ושאלתי אם מישהו נוסעי לכיוון הקריות ואחד הכתבים, שאני לא זוכר את שמו, נתן לי טרמפ הביתה. כשהגעתי אימא שלי בדיוק עמדה בחוץ וכשראתה אותי מגיע עם מדים מכוסים בדם היא התחילה לצעוק מרוב בהלה כי חשבה שנפגעתי".

תמונתו של גלעד, מחלץ בידיו את התלמידה, שלימים התברר כי שמה שלוה פרץ, ושל התלמיד שהוא עדיין לא יודע את שמו, צולמה על ידי סוכנות "ישראל סאן" והופצה בכל העיתונים בארץ ובעולם. "מאז שמתי את האירוע הקשה הזה מאחורי ולא ניסיתי לדעת מה קרה עם אלה שחילצתי, זה היה אירוע קשה עם מראות נוראיים שרדפו אותי הרבה זמן".

פנחס גלעד ושולה פרץ. צילום: דורון גולן
פנחס גלעד ושולה פרץ. צילום: דורון גולן

ביום ראשון השבוע, בשעות אחר הצהריים, אחרי 44 שנים, הגיעה פרץ לביתו של גלעד בקרית אתא. במשך שניות ארוכות, כשהיא נעזרת במקל הליכה, היא בהתה בו ממררת בבכי עד שאזרה כוחות לגשת אליו ולחבקו. "בזכותך אני חיה" מלמלה פרץ כשהיא מחבקת את גלעד בעיניים דומעות עד שההתרגשות גאתה על גדותיה והיא התעלפה. "הייתי אז בת קצת יותר מחמש-עשרה" היא שחזרה את אירועי היום הטראגי לאחר מכן "אמא שלי לא רצתה שאצא לטיול אבל אני עבדתי וחסכתי כסף לטיול. שמו אותנו בבית ספר כי אמרו שיש חשד לחדירת מחבלים. אני וחברה שלי קמנו מוקדם כדי להתארגן ואז שמעתי קולות של "בומים". סיימנו להתלבש ויצאנו וראיתי מולי מישהו עם מדים. חשבתי שזה חייל ואמרתי לו שיברח ואז הוא נתן לי סטירה והבנתי שזה מחבל. עד היום הסטירה הזו עדיין כואבת לי. הכניסו אותנו לכיתה עם כל התלמידים ואמרו לנו להתנהג יפה ולא יקרה לנו כלום. המחבל שנתן לי סטירה אמר שכשנגיע לדמשק הוא יתחתן איתי. הם היו מושכים לנו בשערות, לקחו כדורי מרץ כדי להישאר ערניים ושתו. אמרתי שאני צריכה לשירותים וכשנכנסתי עליתי על האסלה וראיתי שאין סורגים על החלון אבל פחדתי לברוח  וחזרתי לכיתה. פתאום שמענו יריות ואחר כך נפער חור גדול בקיר, כנראה מרימון ומישהו צעק שכל מי שיכול לקפוץ מהחלון שיקפוץ. ראיתי את חברה שלי, אביבה סעדה ממושב אליפלט מנסה לקפוץ מהחלון והמחבלים ריססו אותה והיא מתה. ראיתי אחרים שקופצים ואז קיבלתי אומץ וקפצתי מהחלון, העיקר לצאת מהתופת הזאת. אני זוכרת שהוא (גלעד) הרים אותי ביד ואמרתי "ישתבח שמך בורא עולם". כל הזמן ירו סביבנו ועלינו בלי הפסקה".

פרץ מספרת שהיא חזרה לבית הספר רק שנה וחצי לאחר הטבח ולאחר שאף ניסתה להתאבד עקב מאורעות אותו היום. "אף אחד לא שאל למה ניסיתי להתאבד, לא קיבלתי שום טיפול, שום התייחסות. זה היה הסיוט הכי גדול שלי בחיים, לחזור לבית הספר אחרי המקרה הזה".

המעגל נסגר בזכות ביתה של פרץ, ורדית, ובתו של גלעד, מור. לפני כשנתיים בטקס זיכרון להרוגי הטבח, ראתה בפעם הראשונה את התמונה של החייל הצעיר מחזיק את אמה ונער נוסף והיא החליטה לאתר אותו. היא פרסמה את התמונה באתר של אירועים היסטוריים ומי שראתה את התמונה היא מור והשתיים החלו לקשר בין פרץ לגלעד. "בהתחלה לא רציתי את זה" מודה גלעד "כי זה לחזור 44 שנים אחורה, לילדים ההרוגים, למצב המטורף שהיה שם, לא הייתי מסוגל". לפני כמה חודשים נתנה לו ורדית את הטלפון של אימה והשניים החלו בהחלפת הודעות.

פרץ סיפרה לגלעד שורדית עומדת להתחתן בקרוב והוא מוזמן לחתונה ואף אמרה שהיא בטח תתעלף כשתראה אותו. גלעד הרים את הכפפה והציע לה להיפגש כבר לפני החתונה והשניים כאמור נפגשו בתחילת השבוע. "אני רק רוצה להגיד לו תודה רבה, לא האמנתי שהיום הזה יגיע" אמרה פרץ. "המפגש הזה מוד מרגש אותי" אמר גלעד היא הגיבורה, לא אני. עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות". כשהם יושבים אחד ליד השנייה ומספרים על אירועי אותו יום אומרת פרץ "המחבלים לקחו ממני הרבה דברים, אבל את שמחת החיים שלי הם לא הצליחו לקחת. בשבילי זו סגירת מעגל הכי גדולה שהייתה לי".

בדוק גם

בית חולים רמב"ם (צילום: אלי גרוס)

מת מפצעיו הילד בן 11 שנפל מבניין מגוריו בקרית ים

למרות מאמצי הרופאים שנלחמו להציל את חייו בחדר הניתוח נקבע מותו של הילד בן 11 …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *