בית / עמקים / חדשות עמקים / אהבה עיוורת

אהבה עיוורת

המשורר תושב נצרת עילית, יצחק וקנין, הוציא השבוע לאור ספר שירה חדש בשם 'פעמוני גשם'. בספר מפרסם וקנין 93 שירים, שנכתבו בין השנים 2017-2015. זהו ספר השירה ה-30 במספר שמוציא המשורר בן ה-72 החל משנת 1980 אז פרסם את ספרו הראשון 'מה המשל הזה'.

יצחק וקנין (צילום עצמי)
יצחק וקנין (צילום עצמי)

"אני מאושר מאוד מפרסום הספר הזה, כי הוא גרם לי להרגיש שהצלחתי להשלים את כל מה שרציתי בחיים", אמר השבוע וקנין, "תמיד רציתי לכתוב ספר שירה על אהבה שלא תלויה בדבר ואני שמח שהצלחתי להגשים את זה. ספר חדש מביא אתו תמיד הרבה שמחה. אני מקווה שמי שיקרא את השירים ייהנה מהם".
הספר מדבר על 'אהבה שלא תלויה בדבר' וכל 93 השירים מוקדשים לנושא הזה. "גבר ואישה מתחתנים מתוך תשוקה", מספר וקנין, "עם הזמן התשוקה נמוגה. האישה הופכת לאימא ואחר כך הופכת לסבתא. החיים חולפים ובפרק האחרון שלהם אדם מגלה פתאום את האהבה שאינה תלויה בדבר וזאת האהבה לנכדיו. זה ספר אישי על אהבה ועל מה שעובר על אדם במהלך חייו. אני מספר דרך השירים על כל מיני סוגי אנשים ועל מה שעברו בחיים שלהם כמו כעסים, ריבים, גירושים מבלי שידעו מה מהות החיים".
הספר נפתח בשיר עם מוסר השכל, שלמעשה מבטא את כוונותיו של וקנין לאורך כל הספר. "השיר הראשון מדבר על אדם שאוהב עיר והכוונה היא לירושלים, אך בסופו של דבר הוא מגלה שההמשכיות של חייו לא נמצאת באהבה לעיר אלא במה שהוא יוצר בעצמו, ביצירת המשפחה האישית שלו. זה למעשה מהות החיים".
איך עבר לך תהליך כתיבת הספר?
"כתבתי אותו במשך שנתיים. הנכדים היו מקור ההשראה. בכל פעם שהם ביקרו אותי גיליתי שהם האהבה הלא תלויה בדבר וזה דחף אותי לכתוב עוד ועוד שירים על הנושא הזה. כתבתי בחיי כמה שירים על אהבת אישה. תמיד חשבתי שזו אהבה שאינה תלויה בדבר, אבל אז באו הנכדים ודרכם גילתי שהאהבה האמתית שאינה תלויה בדבר היא האהבה לנכדים".
אתה מקדיש את הספר לנכדים שלך?
"כן בהחלט. אני מקווה שאחרי מותי, בהספד עליי הנכדים שלי יגידו שסבא שלהם אהב אותם מאוד. חשוב לי שהם יזכרו אותי כסבא שאהב, חיבק, נתן, צחק איתם, שיחק איתם והיה להם תמיד למשענת".
איך התגובות על הספר?
"ביקורות חיוביות. אנשים מפרגנים. לשמחתי הספר כבר נמצא ב-92 ספריות ברחבי הארץ".
מה יהיה נושא ספר השירים הבא שלך?
"התחלתי לעבוד על ספר חדש. יש לי כל מיני כיוונים כמו למשל כשראיתי איך מכים זקנים בבית אבות זה היה לי קשה ומיד כתבתי על זה. להכות זקן זה כמו לירוק על החיים. כשראיתי את האדם שרצח את כל משפחתו ואחר כך אמר שהוא 'חתול' זה הטריד אותי. זה גרם לי להרגיש שהעולם לא השתנה. האכזריות שקיימת בין אדם לאדם אין לה יותר כתובת אחת. גם זה עורר בי את הצורך לכתוב שיר".

בדוק גם

ברדה מעניק לצביקה לוי (צילום עצמי)

ראש העיר מגדל העמק העניק את מדליית העיר לצביקה לוי

אלי ברדה ביקר היום את חתן פרס ישראל למפעל חיים, המוכר כאבא של החיילים הבודדים, צביקה לוי והודה לו על העשייה למען החיילים הבודדים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *