יום רביעי , אוקטובר 17 2018
בית / דעות / שורש הבעיה
מלחמת מאסף כבר מספר שנים, שהפועל חיפה קונה לה מקום של קבע בתיאטרון "המוות" של הפלייאוף התחתון בליגת העל בכדורגל. הבעיה היא שכל שנה, בפתיחת העונה, הבעלים של הקבוצה, יואב כץ, מצהיר שהולכת להיות עונה נפלאה ושינוי גדול, אבל בסוף מקבלים קרבות תחתית שמוכרעים על הקצה ומתישים את השחקנים והאוהדים גם יחד. מה יואב כץ מפספס כל שנה באבחוניו? מה הוא לא מבין שהופך את קבוצתו ליותר ויותר שכונתית בתקופה שבה מקצוענות זה שם המשחק? האם אפשר בוודאות לומר שגם אם הפועל חיפה תשרוד עוד עונה בליגת העל, יואב כץ כבעלים, נכשל בגדול? כדי לנהל קבוצה בשלט רחוק, צריך כוח ניהולי-ריכוזי, צריך רכש מתאים, צריך דרך - מה שאין לכץ כבר הרבה שנים. הדרבי האחרון הוכיח, כי ייתכן שגם המזל כבר לא משחק לשורדת האדומה, ההחמצה של ארבייטמן והשער העצמי הטרגי של פישלר מוכיחים שכנראה גם אלילת המזל מפנה עורף לאדומים. יש בכדורגל מזל של אלופה ומזל של יורדת. הפועל חיפה, עם מעט כישרון וחוסר מזל, תצטרך להשיג לפחות 10 נקודות בפליאוף, שזה 40 אחוז הצלחה לעומת 30 אחוז שהשיגה עד עכשיו. כץ מבין בעסקים והוא יודע כמה קשה לקבל עוד עשרה אחוז תשואה על סחורה פגומה. הלוואי ואתבדה, אבל מכל התחתית, מצבה של הפועל חיפה הקשה ביותר השנה וכך גם הסיכויים.
מלחמת מאסףכבר מספר שנים, שהפועל חיפה קונה לה מקום של קבע בתיאטרון "המוות" של הפלייאוף התחתון בליגת העל בכדורגל. הבעיה היא שכל שנה, בפתיחת העונה, הבעלים של הקבוצה, יואב כץ, מצהיר שהולכת להיות עונה נפלאה ושינוי גדול, אבל בסוף מקבלים קרבות תחתית שמוכרעים על הקצה ומתישים את השחקנים והאוהדים גם יחד.מה יואב כץ מפספס כל שנה באבחוניו? מה הוא לא מבין שהופך את קבוצתו ליותר ויותר שכונתית בתקופה שבה מקצוענות זה שם המשחק? האם אפשר בוודאות לומר שגם אם הפועל חיפה תשרוד עוד עונה בליגת העל, יואב כץ כבעלים, נכשל בגדול?כדי לנהל קבוצה בשלט רחוק, צריך כוח ניהולי-ריכוזי, צריך רכש מתאים, צריך דרך - מה שאין לכץ כבר הרבה שנים. הדרבי האחרון הוכיח, כי ייתכן שגם המזל כבר לא משחק לשורדת האדומה, ההחמצה של ארבייטמן והשער העצמי הטרגי של פישלר מוכיחים שכנראה גם אלילת המזל מפנה עורף לאדומים.יש בכדורגל מזל של אלופה ומזל של יורדת. הפועל חיפה, עם מעט כישרון וחוסר מזל, תצטרך להשיג לפחות 10 נקודות בפליאוף, שזה 40 אחוז הצלחה לעומת 30 אחוז שהשיגה עד עכשיו. כץ מבין בעסקים והוא יודע כמה קשה לקבל עוד עשרה אחוז תשואה על סחורה פגומה. הלוואי ואתבדה, אבל מכל התחתית, מצבה של הפועל חיפה הקשה ביותר השנה וכך גם הסיכויים.

שורש הבעיה

 

ח"כ עופר שלח הוציא לאחרונה את "האומץ לנצח", ספר עיון בנושאי ביטחון, שחובה על כל אזרח לקרוא כדי להפנים את הסיטואציה שבה אנו נמצאים.

בגדול שלח טוען שגם במלחמת לבנון השנייה וגם במבצע צוק איתן, לצה"ל לא הייתה תוכנית סדורה לגבי המצב שנכפה עליו, ולמעשה הצבא  נגרר בעקבות המאורעות ולא הכתיב את סדר היום הביטחוני. בין השאר מצטט שלח את החכם הסיני סון טסו, שאמר: "אם יודע אתה את האויב, אל לך לחשוש ממאה קרבות, אם יודע אתה את עצמך ולא את האויב, על כל ניצחון תנחל גם מפלה, ואם אינך יודע לא את עצמך ולא את האויב, תובס בקרב".

שלח סבור כי למרות יתרון טכנולוגי עצום והוצאות כספיות אדירות, הדרג המדיני, בניגוד לימי בן גוריון, אין לו דרך אסטרטגית והוא בורח מהאתגר המונח לפניו, להנחות לצה"ל תפיסת עולם אסטרטגית חדשה, על כל המשתמע מכך.

הספר מעורר מחשבה משום שבלי הבנת שדה הקרב העתידי ושינוי תפיסה צבאית ומדינית כאחד, ייגזר עלינו סבב נוסף גם בצפון וגם בדרום, עם חמאס וחיזבאללה, ללא פתרון לטווח ארוך.

מעורר דאגה. עופר שלח (צילום: יש עתיד, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0)
מעורר דאגה. עופר שלח (צילום: יש עתיד, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0)

הספר מעורר דאגה בליבו של הקורא הסביר שאיננו מומחה לביטחון, משום שהוא מלמד, שכמו בדיור וכמו בביטחון הפנים, הכדור הוא במגרש המדיני והסיסמא "תנו לצה"ל לנצח", איננה בהכרח התלהמות מילולית, אלא קריאה לחשיבה מחדש, איך מנצלים יותר נכון את מכונת המלחמה המשומנת שיש למדינת ישראל.

ואם נחזור לחכם הסיני, אני מעריך שהמודיעין הישראלי מכיר את האויב הרבה יותר משהוא מכיר את החברה הישראלית, ופה שורש הבעיה.

שקשוקה חריפה

בעל חברה פרטית יכול לשלם למנכ"ל שלו איזה סכום שהוא רוצה. כאשר מדובר בחברה ציבורית, הסיפור שונה לחלוטין. כאשר מנכ"לי הבנקים מקבלים כ-15 אלף שקלים נטו ליום, זוהי שערורייה ציבורית, בעוד 60 אחוז מהשכירים במשק מרוויחים בחודש פחות מחצי הסכום, וזאת בלי קשר בין השכר המופלג לבין הביצועים שלהם.

ניר גלעד, המנכ"ל לשעבר של האחים עופר במפעלי ים המלח, קיבל ב-8 שנות עבודה כ-140 מיליון שקלים. חישוב השכר לפי יום מעלה שהאיש הרוויח כ-25 אלף שקלים ביום, או אם תרצו 2500 שקלים לשעת עבודה, בהנחה שמנכ"ל עובד כ-10 שעות ביום.

אז מה המיוחד אצל ניר גלעד? המיוחד הוא, כנראה, הקשר הגורדי בין הון לשלטון. גלעד היה פקיד בכיר באוצר ומשם צנח כתפוח בשל ועסיסי לידי האחים עופר. מה הוא נתן לאחים? אולי אפשרות לא לשלם מיסים על אוצרות הטבע של מדינת ישראל, אולי חיסכון של מיליארד או שני מיליארד שקלים. ייתכן וגלעד הרוויח ביושר את משכורתו האסטרונומית, אבל מי ששילם בסופו של דבר את הכסף זה הציבור הישראלי, ופה מתחילה שיטת השקשוקה שעליה סיפר בהרחבה עורך הדין רם כספי בסרט המפורסם. הקומבינה עובדת שעות נוספות על חשבון הציבור העמל בישראל.

עכשיו ניר גלעד בחוץ, הוא עשה את שלו, גם לאחים עופר וגם לביתו שלו, והציבור, כמו בשיר של שלום חנוך, הציבור מטומטם, כולל אנוכי, ולכן הציבור ישלם.

 

 

בדוק גם

לרגע הזה חיכה 9:11 שעות. קוני דן על קו הסיום

איירונמן הוואי: חווית חיים מצמררת

קוני דן ורועי פלדמן ממועדון 4fitnees בקריות השתתפו בשבת בתחרות איירונמן הוואי, שהיא למעשה אליפות העולם בתחרות איש הברזל. קוני סיים את התחרות בתוצאה מדהימה: 9:11 שעות - מקום ראשון בין הישראלים ו-41 בקטגורית הגיל שלו. פלדמן סיים בתוצאה 9:21 שעות, מקום 6 בקטגוריה שלו. קבלו את סיפורו של איש הברזל קוני דן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *