יכול להיות שבתקופת ההחלמה האזרחית שלו, יגלה גדעון סער כמה כיף יש בחיים הפשוטים, הרחק מהיורה הרותחת של הביצה הפוליטית, זו המכונה בז'רגון העיתונאי אגם הדרעק. אבל גם בזמן פסק הזמן שהוא לקח, ארוך או קצר, עליו לעשות חשבון נפש אישי ולראות היכן טעה. והוא אכן טעה בגדול, לפחות במקרה אחד עקרוני וחשוב.
האיש הזה שהצטייר כימין מדיני, אבל כליברל חילוני תל אביבי שחי את ההוויה הישראלית ומבין אותה, ניסה בקדנציה שלו כשר הפנים לעשות מחטף על גבם של אזרחי תל אביב ולקבוע להם איך ייראו חייהם והזמן הפנוי שלהם. שבירת הסטאטוס קוו והרצון לנצל כוח ולצבור כוח כתוצאה מסגירת מרכולים ופיצוציות בשבת בעיר תל אביב, היה מעשה מכוער של ניצול שררה פוליטית.
לקחת מאזרחים את החשוב ביותר, חופש הבחירה, זה כבר ניצול ציני של עמדה ותפקיד. גרוע מכך, הניסיון להסביר לאנשים חופשיים מה טוב להם ומה טוב ליהודים בפרט ומה טוב לארץ היהודים בכלל, היה קטע שחור בקריירה של סער, וטוב אם בפסק הזמן שלקח הוא יבין שאי אפשר להיות גם שר אזרחי וגם קומיסר תרבות ומסורת אידיאולוגי. זה לא הולך ביחד. או שאתה איש מערבי נאור ומשוחרר ואפילו איש מאמין ודתי, או שאתה מוכר את נפשך בעבור נזיד עדשים. שיהיה זה פסק זמן מוצלח.
הטור של צ'רקס מחכה לכם מחר בגיליון החג של הד הקריות
