מבזקים
בית / דעות / מות הריאליטי

מות הריאליטי

נדמה לי שאפשר להכריז על מות הריאליטי. הז'אנר עדיין עושה קולות אחרונים של חיים, מגשש את דרכו באפילה, אבל הוא בהחלט מיצה את עצמו. איים מפלסטיק, משימות מטופשות וחדרים סגורים עם כמה צווחנים הזויים שמחפשים כיוון בחיים, כל אלה אינם תחליף לסובב אותנו.

חפשו הרפתקאות במקומות אחרים. משתתפי הישרדות עונה 7 (צילום: אוהד רומנו)
חפשו הרפתקאות במקומות אחרים. משתתפי הישרדות עונה 7 (צילום: אוהד רומנו ומיכה לובטון)

 

היום הריאליטי הוא בחוץ, ברחובות, בכבישים, בתחנות דלק. האם תעבור בשלום את כביש 443, או שמא סכין תישלף מאי שם ותסכן את קיומך. וכן, יש גם מיליון בני אדם שקמים בבוקר ומחפשים לשרוד עוד יום כלכלית ונפשית. הזמן כמו עצר מלכת, ולאנשים אין סבלנות לדיאלוגים של פח אשפה ולכוכבים דרג ז', שמנסים לשקם קריירה גוססת בעזרת טלוויזיה שלא מוצאת לעצמה כיוון אחר חדשני ומאתגר. אפשר לומר שספינות הדגל של ערוצי הטלוויזיה הפכו לשעמומון אחד גדול, ובהעדר חדשנות, הצופים עוברים ומזפזפים עד יעבור זעם. "האח הגדול", "הישרדות" ושאר התוכניות מנסות לדוג במים עכורים, עד שימצא הכיוון החדש והגואל.

אני, שצפיתי בעונות הראשונות, מרגיש כרגע חופשי ולא מחויב ומחפש בין מבזק חדשות אחד למשנהו משהו מרענן בערוץ ההיסטוריה, בנשיונל ג'יאוגרפיק ובמקומות יותר נסבלים ומרחיבי דעת מאשר בריאליטי. וכן, יש גם כמה סדרות מקור כמו "שטיסל", ועל הדרך שידורים חוזרים של "תיקים באפילה".

 

בדוק גם

אפשר לא להסכים עם דעותיו הפוליטיות. דויד גרוסמן (צילום: פרס א.מ.ת, יח"צ)

תרבות פוליטית

אותו ראש ממשלה שהתקשר למאמן הפועל באר שבע ובירך אותו על ניצחון בחו"ל, לא מצא לנכון להרים טלפון לדויד גרוסמן ולברך אותו על זכייתו באחד הפרסים היוקרתיים בעולם הספרות. הכל פוליטי וחבל

assaf 02

מחכים לג'ורדי קרוייף

מנג'ר מכבי ת"א הקציב דד-ליין של שבועיים בקשר להחלטתו בעניינו של הקשר האחורי דור פרץ. הפועל חיפה בינתיים לא מחתימה שחקן זר בעמדה זו. די ודאי שפרץ יהיה במקרה הטוב אופציה שנייה לחילוף, אבל יותר ריאלי שהוא יהיה אופציה שלישית או רביעית. בינתיים קרויף שיבץ אותו בתפקיד 50/50 שלא מתאים לו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *