יום שלישי , אוקטובר 16 2018
בית / דעות / לו הייתי רב
מר"ן עובדיה יוסף
מר"ן עובדיה יוסףמ צילום: דוד נחשון

לו הייתי רב

מותו של הרב עובדיה יוסף היה מוקדם מהצפוי, כך אמר בנימה של כאב חבר הכנסת אריאל אטיאס מש"ס. ואכן זה לא סוד שרבנים חשובים מאריכים חיים הרבה יותר מסתם עמך. ח"כ אטיאס האמין שהרב עובדיה יוסף יחיה לפחות עוד שבע עד תשע שנים ולכן, לגרסתו, מותו של הרב היה מוקדם מהצפוי, למרות שחי 12 שנים יותר מהממוצע הארצי.

מהו סוד אריכות ימיהם של רבנים וצדיקים גדולים דוגמת הרב כדורי, הרב ש"ך, הרבי מלובביץ' ועוד רבים אחרים שחלקם עדיין מתפקד בגיל 100 ואף יותר? האם זה כוח האמונה? האם שמירת המצוות והאוכל הכשר? אולי לימוד התורה? אולי התפקיד? לך תדע. עובדה ידועה היא, שרבנים חיים בממוצע יותר שנים מאשר סתם אזרחים, ורב שנפטר בגיל 80 נחשב ינוקא למרות שהוא סטטיסטית בממוצע הארצי.

אחרי מחשבה מעמיקה החלטתי שאם בגלגול הבא יוצע לי להיות כשרוני כמו ליונל מסי בכדורגל, עשיר כמו ביל גייטס או רב עם חצר ירושלמית – אני בוחר באפשרות השלישית. יהיה לי קהל מאמינים שיש להנהיגם, ימי שישי של מפגשי טיש שעוברים בשירה וריקודים, על דג מלוח וכמה כוסיות וודקה, עם חיים רוחניים לאין שיעור מחיי שלי היום, ועם תקווה ואמונה לאושר בחיי העולם הבא.

רב שמאריך ימים, יש לו אמנם את צאן מרעיתו על ראשו, אבל הוא מחובר לפטמת הממסד, חייו יחסית שלווים, דאגות פרנסה ממנו והלאה והוא מוקף באוהביו. איך אפשר בכלל להשוות בין חיי חומר במעמד הביניים לבין חיי רוח שיש בהם גם חומר כמו בחצר ירושלמית.

יש אנשים שמחכים לשלום, יש כאלו למשיח, ואני מסתכל סביבי ואומר שאין בכל היקום כולו דבר מופלא שמרחיב דעתו של אדם כמו חצר ירושלמית עם עדת חסידים, וזה בכלל לא חשוב אם תהיה זו חצר בנוסח ספרד או אשכנז. אני חושב שרק מלהסתכל על החצר הירושלמית, בן אדם יכול להאריך חיים.

אה, שכחתי, עוד בקשה קטנה הייתי מבקש, להיות רב שגם מסוגל לנגן מפעם לפעם על כינור מנגינות יהודיות חסידיות ואחרות. אם כבר – אז כבר. הרי אני מומחה לא קטן בלזהות אושר אצל אחרים.

אשת אמת
סיפור בחירתה של הגברת קרנית פלוג לנגידת בנק ישראל, צריך להוות תמרור אזהרה לכולנו. מההתחלה ידעו כולם שהגברת פלוג מתאימה לתפקיד, מכירה היטב את המערכת ויכולה לרשת את מקומו של סטנלי פישר. הבעיה היתה שהיא אמרה אמת, והפוליטיקאים שלנו מתרחקים מאמת כמו מאש.

פלוג כאשת מקצוע ראתה לנכון למתוח ביקורת מקצועית ועניינית על בנימין נתניהו כשר אוצר. באותו הרגע היא סומנה על ידו כאויבת. האם הדבר לא מעורר דאגה? האם נתניהו כראש הממשלה לא רוצה ביקורת, ומעדיף סביבו יועצים שישמיעו לו את מה שהוא רוצה לשמוע? כלומר לא עצות אמיתיות בנוגע למצבנו המדיני שהולך ומחריף עקב חוסר המוצא בעניין הפלסטיני, לא ייעוץ אמיתי ונכון בנוגע לפצצה האיראנית, אלא ייעוץ על תנאי, ייעוץ שיתאים לגחמותיו וציפיותיו של ראש הממשלה.

בתהליך קבלת ההחלטות של ראש ממשלה בישראל בכל הנוגע למדיניות ביטחונית, כלכלית ואזרחית, בראש ובראשונה הוא חייב לידו אנשים שלא יפחדו להגיד לו את האמת, גם אם היא בניגוד לתקוותיו וציפיותיו. ההיסטוריה מלאה בסיפורים על נפילתם של מנהיגים שסירבו לשמוע אמת ולהתמודד איתה. הבעיה שהאמת איננה עניין אישי של בנימין נתניהו. זה נוגע בראש ובראשונה לכולנו, וסיפורה של קרנית פלוג הוא תמרור אזהרה אדום.

פולין זה כאן
תמיד התנגדתי ליציאת משלחות של תלמידים לפולין. לא צריך לנסוע לאושויץ כדי להבין את משמעות השואה, כמו שלא צריך לנסוע לנגאסקי והירושימה כדי להבין מה יכולה לעולל פצצת אטום. כבן לניצולת שואה, תמיד האמנתי בהעברת הסיפור מדור לדור באמצעות הרצאות למידה, סרטים וקריאה. מעולם לא הייתי באושוויץ ואינני מתכוון לעשות זאת בעתיד, אבל קראתי לפחות עשרה ספרים שעסקו בגרמניה הנאצית והיהודים בתוכה. הנסיעות לאושוויץ עולות כסף רב, הן יוצרות פערים בין תלמידים שיכולים ובין אלו שאינם יכולים, ואין בהן משום תוספת ידע, אלא אולי, ובעיקר, תוספת כסף לחברות ההסעה  שעוסקות בפרויקט.

מי שרוצה לדעת על השואה שיקרא וילמד מספרים כמו "נוטות החסד'", "הארנב מפטגוניה", "ברלין 1918-1933" ועוד הרבה ספרים, שאם המורים היו קוראים אותם היה להם מספיק עומק תרבותי ונפשי כדי להעביר את המסר בצורה הטובה ביותר לתלמידיהם.

אני ממליץ לכל אדם באשר הוא ולכל אזרח במדינת ישראל לקרוא את הספר "ארבעים הימים של מוסא דאג", העוסק בשואת הארמנים שעדיין מוכחשת על ידי תורכיה והיתה השראה להיטלר ולקציניו.

אז מי שרוצה להבין תהליכים היסטוריים מורכבים, כדאי קודם כל שיתעמק בספרות ההיסטורית, כי בתוכה נמצאת התשובה האמיתית.

מר"ן עובדיה יוסף
כשהרוח פוגשת את החומר. הרב עובדיה יוסף מברך (צילום: דוד נחשון)

בדוק גם

משה דיין (צילום: סער יעקב, לע"מ)

אז מי שלח לכלא, דיין או רפול?

יועז הנדל ציין כי רפול אמר שחייל שלא היה בכלא, הוא לא חייל. קם ידידי, איש הצנחנים, והודיע כי דווקא דיין אמר את הדברים. כך או אחרת, את הטרמפ עם רפול לעולם לא אשכח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *