בית / דעות / ירושלים מחולקת

ירושלים מחולקת

עכשיו כולם בלחץ. הישראלים בגלל אירועי ירושלים, הירדנים חוששים שמלחמת הדת במסגד תביא לגל פונדמנטליסטי שעלול לסכן את הממלכה. אפילו נשיא מצרים, הגנרל סיסי, מודאג ומבקש מישראל, בת בריתו בקרב נגד דעא"ש בסיני, לגמור עניין ולהביא לשקט בהר הזה שמסוכן כמו 20 פצצות אטום.

הפולחן הפך לאסטרטגיה שמקדשת בדם ובאמצעים את הכל. גם אצל המוסלמים, גם אצל חלק מהיהודים. כשההיסטוריונים דיברו על קץ ההיסטוריה, הם לא העריכו שמלחמת דת כזו עלולה להתרגש על כולנו ב-2015. ישראל מגיבה ביותר כוח, זה הגיוני, רק שזה כמו לרסס ביצה במקום לייבש אותה. אבו מאזן חלש ובקושי שולט. גם הוא מודאג מהסלמה שתציף את חלקת האלוהים הקטנה שלו.

ערבי אחד חכם אמר השבוע, שישראל בלעה חרב שנתקעה לה בגרון, ועכשיו היא לא יכולה לא לבלוע ולא להקיא. בעצם 300 אלף חרבות של פלסטינים, שאין להם שום דבר איתנו חוץ מביטוח לאומי וכפרים מלאי שנאה של חוטבי עצים ושואבי מים.

מסוכן כמו 20 פצצות אטום. הר הבית  (צילום: פוטוליה)
מסוכן כמו 20 פצצות אטום. הר הבית (צילום: פוטוליה)

אין פתרון צבאי לתופעה ואין פתרון מדיני, אפילו לא למראית עין. הפחד שלי הוא לא מהפלסטינים, אלא מאיתנו, מאלו שיחשבו שעוד כוח ועוד סיפוח יפתרו את הסיפור. הקיצונים של החזקים תמיד יותר מסוכנים מאלו של החלשים, והשאלה הגדולה היא האם יש לנו מנהיגות שמסוגלת לעמוד בלחץ ולא להיסחף. ימים יגידו, בינתיים ירושלים מדממת ומחולקת כפי שלא הייתה מעולם.

אזור הצבע

טוב להגיע לליגת האלופות כדי להביא ניחוח אחר לכדורגל שלנו ולדעת ולהבין את ההבדלים ברמות המשחק. מכבי תל אביב, ששיחקה בחוץ נגד צ'לסי, קיבלה שיעור מאלף על ההבדלים. הכל טמון בקצב ובמהירות. עד ששחקן מכבי איגבור מכין כדור לבעיטה לשער, בא מגן צ'לסי, חוטף לו ותוך 7 שניות, כן 7 שניות, יש איום על השער של מכבי מהצד השני של המגרש.

אז אחרי שהבנתי את השוני לא רק בצבע, ראיתי בשבת את הפועל תל אביב מנצחת את הפועל חיפה. זה היה משחק איטי, משעמם וחסר אירועים, שבייש אפילו את הליגה שלנו, זאת שאנו אוהבים ושיכולה לתת עניין לכולנו. חיפה הייתה שווה לפחות נקודה ואולי גם יותר, אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא שגם בהפועל וגם במכבי חיפה עדיין לא עיכלו שבכדורגל המודרני קבוצה שמגיעה לחמש הזדמנויות לשער, חייבת להבקיע לפחות פעם אחת, אם לא יותר. אז יבואו המומחים ויגידו שזה עניין של מזל.

מה לעשות, אבל המזל בכדורגל הולך בדרך כלל עם הטובים. גם המזל וגם השופטים, ככה זה במהותו של המשחק. אפשר להפריח יונים, אפשר לשבור צלחות, אפשר להדביק חמסות, אבל מזה לא יצמח מזל. רק ההבנה שעוד אימון ועוד ליטוש, וחוזר חלילה באופן סיזיפי, יביאו אולי את המזל ואת התוצאה המקווה. בסופו של דבר, ביחס של עלות~תועלת, השחקן הישראלי מקבל הרבה מדי ונותן פחות מדי, וזוהי אולי באמת תמצית הבעיה.

כבוד השופט

יש שופטים בירושלים, אמר פעם מנחם בגין ורצה לכבד בכך את מעמדם ופסיקתם של שופטי בית המשפט העליון. השופט מישאל חשין שנפטר השבוע לאחר מאבק במחלת הסרטן, היה מהדמויות הבולטות של אותו בית משפט, נתן השראה בפסיקותיו ובעיקר ברוח הטובה, בליברליות שלו, באהבת האדם. כל מה שהוסיף נופך של הילה לכבוד בית המשפט העליון.

חשין נפטר אחרי אסון כבד שפקד אותו. מות בנו האהוב שניאור בתאונת דרכים לבטח הסב לו צער ונזק בריאותי, אבל גם הכרסום במעמד בית המשפט העליון וההתקפות עליו מצד חוגי ימין קיצוניים, הכאיבו לו עד מאוד, והוא נתן לכך פומבי בראיונות האחרונים עימו.

מותו של שופט ברמה של חשין הוא ציון דרך, מגדלור שכבה. בחברה שיש בה סלעים, שוניות וזרמים מסוכנים, דווקא בימים אלו, ימים קשים לבית המשפט העליון ולירושלים בכלל, צריך ראש הממשלה וצריכה שרת המשפטים להתעלם משיקולים פוליטיים קטנים ולחבק ולאמץ ולדאוג שבית המשפט העליון לא ייפגע, כי אם ייפגע חלילה, כל מה שיישאר מול העיניים, זה רק חוף שומם וחשוך ושוניות מאיימות ורוח רעה.

 

 

 

 

בדוק גם

טראגיות אוניברסלית. "פוקסטרוט" (צילום: גיורא ביח)

מחול שדים

דומה שלשרה מירי רגב יש כמה יועצי אחיתופל, אחרת קשה להבין את ההשתלחות שלה ב"פוקסטרוט" …

תינוק

דרמה בבית המשפט: בדיקת רקמות העלתה כי הוריו של הקטין אינם הוריו הביולוגיים

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע נדרש לתת מענה לסיטואציה אנושית מורכבת עת התברר במסגרת תביעת אבהות …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *