הייתי שבוע ימים בחופי קפריסין, כשהמטרה הייתה הפלגות של סאפים לאורך החופים והמפרצים.
סאפ הוא החסקה המיתולוגי של מצילי הים בישראל, ששידרגו אותו לגלשן חתירה ספורטיבי מעוצב להפליא. הלוקיישן הוא ים שקט, מפרץ מבודד וקבוצה של אנשים שיש להם כיף ואושר גדול לחתור, כמו אינדיאנים בשמש, על הגלשן המדהים הזה. ואם הזכרנו שמש, הובלתי על היאכטה שלי קבוצת חותרים שמתאמנת אצל שמשי עודד, מדריכת סאפ בת 28 ממכמורת. שמשי, בעלת חברת סי סול, הפכה בשנתיים האחרונות לכוהנת הגדולה של הסאפ בישראל.
אצלה זה לא רק ספורט וחיבור לים. זה משהו רוחני מאוד שנותן לפרש הבודד בטבע לחוות דברים, שעשן אוטובוסים והמולת הרמזורים בעיר הבנויה לא יאפשרו זאת. הקטע של לחיות על ספינה קטנה ומפעם לפעם להבליח ולבצע חתירה בים פתוח, או במפרץ מבודד, הופך את החוויה לסוג של התגלות, לדבר מופלא, לחוויית אושר בקו המים.
להפתעתי, גם אני, יורד ים ותיק, נשביתי בקסם הסאפ ולקחתי אותו כפרויקט לשנה הקרובה. אחרי הכל, אם לסכם את השבוע האחרון, זה אושר גדול ותקווה לא פחות גדולה.
תנו לעבוד
למנות סוחר נשק למפכ"ל משטרה, זה כמו למנות קפטן של אוניית שעשועים למפקד צוללת בחיל הים. כך אני רואה את המינוי של גל הירש למפכ"ל הבא של משטרת ישראל.
מבלי להתייחס לאיש עצמו, אלא לתפקיד ולכישורים בלבד, ניתן לומר שגל הירש הרבה שנים מחוץ למערכת הצבאית, ואין לו ידע וניסיון בניהול מערכת שהיא פוליטית מיסודה. השמיכה של המשטרה קצרה בגלל העומס העצום שמוטל עליה ונדרשות החלטות קשות בענייני תקציב, שצריך הרבה זמן כדי ללמוד אותו. מכאן שהירש יהיה תלוי בסגנו, ניצב יורם הלוי. אז מדוע לא למנות מראש את הלוי?
הרבה אלופים וניצבים במיל סירבו לתפקיד, כי ידעו שמדובר בתפוח לוהט. הירש רוצה לשקם תדמית אחרי לבנון 2006 ומוכן לקפוץ למים העכורים. הוא אינו גאון הדור, אלא בן אדם שנקרתה בפניו הזדמנות.
באופן עקרוני אני נגד מינויים מבחוץ. אני בטוח שזוהר דביר, מפקד המחוז הצפוני, מתאים לתפקיד יותר מגל הירש. אפשר היה למנותו ולא להיכנס למחול השדים הנוכחי. יותר משהמינוי מעיד משהו על הירש, הוא מעיד על כך שהשר לא יודע דבר וחצי דבר על משטרת ישראל. ואולי בכלל הידיים הם ידי השר ארדן והקול הוא קולו של מישהו אחר. ימים יגידו.
