יום שלישי , אוקטובר 23 2018
בית / דעות / חוזרים לחיים
קיץ 2015 (מתוך קטלוג הוניגמן קידס. צילום: רון קדמי)
קיץ 2015 (מתוך קטלוג הוניגמן קידס. צילום: רון קדמי)

חוזרים לחיים

סיגלית הופרט שגב (צילום: אלון מצפה)
סיגלית הופרט שגב (צילום: אלון מצפה)

היה קיץ לא קל. מזג האוויר היה בבחינת גיהנום על אדמות, כן, אפילו לי. המזגן לא עמד בעומס ושבק חיים לפרקים ואיתו כולנו ללא יוצא מן הכלל. אם אין לך מזגן אתה בבחינת אדם ללא רוח. רוח משיבה חיים. חוץ מהחום, הכיס התרוקן לי במידה כזאת, שעוד שנים רבות אצטרף לחסוך על מנת לכפר על הגירעון העצום שנוצר. ולמרות כל זאת, המילה "משעמם לי" היתה מבחינתם המילה הכי מדוברת הקיץ, אפילו שאת מספר הימים שהיו בבית ולא עשו כלום אפשר לספור על כף יד אחת. אצלי, אגב, ניצח המשפט "בואו ננוח רגע".

למרות כל זאת, נהניתי מאוד מהזמן החופשי עם הילדים ומאווירת החופש שבה אפשר לתכנן יחד מה לעשות, ולהיות משפחה שמנותקת קצת מחיי היום יום הקשים והלחוצים שיש לנו במהלך כל השנה. נהניתי עד שלב מסויים. פתאום הימים הפסיקו להיגמר והתחילו להיות מן דבר כזה שהתחיל ולא יגמר לעולם.

הרצון ליהנות כמשפחה התחלף ברצון העז לברוח, כמה שיותר רחוק, מהילדים. לא הבנתי את ההגיון שבמתן חופשה לילדים ללא מתן חופשה להורים. איך בדיוק הדבר הזה אמור להסתדר. אלא אם כן, הוגי הרעיון היו בטוחים, שפה בארץ ישראל, יגדלו ילדים עצמאיים מגיל 0. מה עושה מי שאין לו שתי סבתות לפחות ועוד כמה אחיות צעירות שאפשר להפיל עליהן את הילדים? מה עושה מי שאין לו כסף לפחות לשלוש קייטנות רצופות? מה עושה מי שדווקא במהלך הקיץ זו התקופה הלחוצה ביותר שלו בעבודה ואין לו אפשרות לצאת לחופשה?

בחודש האחרון, בכל מקום שאליו הגעתי עם הילדים מצאתי הורים ממוטטים ומוטרדים מהסאגה הזאת שחוזרת על עצמה כל שנה שוב ושוב באין פיתרון. הורים שיושבים בגן משחקים ושואלים את עצמם – למה מגיע לי כל הטוב הזה? ואין איש, או אפילו שר, חינוך למשל, שיענה לו על השאלה.

אז ספטמבר כבר בפתח והלימודים מתחילים אוטוטו בדיוק כדי לצאת שוב לחופשת חגי תשרי. לפחות אז גם אנחנו בחופשה. אז קחו אוויר, הרבה אוויר, לימים האחרונים של החופשה וצאו בשמחה ובאושר להעמיק את הגירעון ברכישת ציוד לבית הספר. הנאה צרופה.

 

בדוק גם

חוסם דלק בחוף ודלק העולה מקרקעית הים

המתיקות שבלא לעשות דבר

סיגלית הופרט שגב החליטה לקחת חופשה לעצמה באילת , בלי הילדים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *