יום שלישי , דצמבר 18 2018
בית / דעות / הקרב על הבית
קוד אתי של מנהיגים. מרקוס אורליוס אנטונינוס ( צילום: Bibi Saint_Pol, מתוך ויקישיתוף)
קוד אתי של מנהיגים. מרקוס אורליוס אנטונינוס ( צילום: Bibi Saint_Pol, מתוך ויקישיתוף)

הקרב על הבית

הפאשיזם כבר פה, עמוק ושורשי בתוך החברה שלנו. והוא, פנים רבות לו, אך בראש ובראשונה קיים הממד הדתי הקיצוני, זה שחושב שאנחנו חיים בתקופת האמורי והיבוסי, אלו שרוצים לשרוף מסגדים, לשרוף כנסיות, ולנתק את כולנו ממשפחת העמים. הקרב הוא על הבית, בגבעות השומרון, בשבילי יהודה, ברחבי ירושלים ותל אביב.

לא ייתכן שבמדינת ישראל, מי שהיה אלוף משנה בצה"ל שחונך בבה"ד 1 ושחינך לוחמים בעצמו ומכהן כחבר כנסת, יאמר שצריך לעלות עם טרקטור על בית המשפט העליון. מה דבריו של ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) משדרים לקיצונים? לעבריינים? למשפחות הפשע? לגזענים? הבן אדם אפילו לא מתנצל, הוא אמר שמדובר במטאפורה. ירושלים כבר נהרסה פעמיים, המהרסים באו מבפנים, מצד הקיצונים.

אני חושב שבאופן מטאפורי, יש להוקיעו ולהרחיקו מבית המחוקקים לפרק זמן סביר. זה יותר גרוע מגניבה, זוהי לא עמדה פוליטית, זוהי אמירה שפוגעת במלכות על כל מרכיביה. זוהי פרובוקציה מסוכנת שמובילה להרס יסודות המדינה.

אם העליון לא לגיטימי, אז מה כן לגיטימי? האויבים רואים ומחככים ידיים בהנאה. היתרון הדמוקרטי האיכותי שלנו מולם הולך ונשחק עד דק. זהו השלב שבו כל המנורות חייבות להידלק. השלב הבא שיבוא, אם לא ייגדע באחת, יוביל אותנו בסופו של דבר, לפאשיזם שלטוני, לעריצות ולהרס עצמי.

קוד אתי של מנהיגים. מרקוס אורליוס אנטונינוס ( צילום: Bibi Saint_Pol, מתוך ויקישיתוף)
קוד אתי של מנהיגים. מרקוס אורליוס אנטונינוס ( צילום: Bibi Saint_Pol, מתוך ויקישיתוף)

מיומנו של מנהיג

איש אחד שחי לפני אלפיים שנה כתב ספר בשם "מחשבות לעצמי". לאיש קראו מרקוס אורליוס אנטונינוס והוא היה אדם עסוק, כי בין שאר עיסוקיו שימש קיסר רומא הגדולה והחזקה במעצמות העולם העתיק.

למרקוס אורליוס (180-121 לספירה) היה הרבה כאב ראש בניהול ענייני המדינה, וחלק מחייו הוא בילה בשדה, במלחמות נגד כובשים שאיימו על האימפריה מצפון. אבל תמיד בלילה, לפני שנרדם, כתב את אשר על ליבו ביומן אישי שהפך לקלאסיקה ספרותית.

וכך כותב אורליוס על מנהיגות: "לצפות מראש את העתיד לבוא, לדאוג לפרטים הקטנים ולא לזלזל בהם, לרסן גילויי הערצה ומס שפתיים, לשמור על אושיית השלטון והממשלה, להימנע מאמונות תפלות באשר לאלים ומרכישת קולות אוהדים בקרב בני אדם על ידי הבטחות לרצותם ולא להחניף להמון, להיות פיכח בכל העניינים, חף לעולם מגסות רוח ותאווה לחדשנות לשמה. לא לנהוג בחוצפה, בהקשחת לב ובאלימות, ותמיד תמיד לרצות לסייע לנזקקים, לעניים ולא לטעון כי אין ברשותו הממון לעשות זאת מטעם הממלכה".

דומני שאם זה היה הקוד האתי של מנהיגינו בהווה, מצבנו היה הרבה יותר טוב, ואנחנו אפילו לא אימפריה, ואנה אנו באים.

פעם שאלו את הסופר יגאל מוסינזון, שהיה כידוע רומנטיקן גדול, אם הייתה לו אשה יותר מדהימה ממרלין מונרו שאיתה חלק דירה ומיטה בניו יורק. מוסינזון השיב בלי היסוס, היתה בעפולה מורה בשם דינה לוי, אשה הרבה יותר מדהימה ונחשקת ממרלין

למרקוס אורליוס היה הרבה כאב ראש בניהול ענייני המדינה, וחלק מחייו הוא בילה במלחמות נגד כובשים שאיימו על האימפריה מצפון. אבל תמיד בלילה, לפני שנרדם, כתב את אשר על ליבו ביומן אישי שהפך לקלאסיקה ספרותית.

 

בדוק גם

פעם היה פה שמח. שמען מזרחי (צילום: אבי קדמי, מתוך ויקיפדיה)

תמונת השבוע

שמעון מזרחי הגדול פשוט הולך ודועך יחד עם קבוצתו. הגיע הזמן שמישהו יניח יד אוהבת על כתפו ויציע לו לפרוש ולנוח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *