בית / דעות / הצבא שלי?

הצבא שלי?

מאת סיגלית הופרט שגב

זה אולי לא נראה עליי, אבל הייתי חיילת די קרבית לתקופתי. אחרי שירות קצר כסמלת מבצעים בגבול לבנון, יצאתי לקורס קצינות ושובצתי כקצינת מבצעים בחטיבת חאן יונס. הימים, תחילת שנות ה-90 ורצועת עזה, גם אז, לא הייתה הקאריביים. עם כל זאת, היה לי שירות מדהים ולא רק במבט לאחור. תוך כדי השירות הרגשתי איך אני גדלה, לומדת אילו כישורים יש לי ואילו יכולות אין לי, מתפתחת והופכת מילדה לבוגרת, אחראית ועצמאית. בצבא למדתי על עצמי יותר מאשר בכל מקום אחר שהייתי בו.

(צילום אילוסטרציה: פוטוליה)
(צילום אילוסטרציה: פוטוליה)

הצבא שהייתי חלק ממנו היה צבא קשוב, הרגשתי זאת כחיילת והשתדלתי להיות כזו קצינה. תמיד היה עם מי לדבר ולמי לפנות. לא תמיד קיבלו את דעתי, אבל תמיד הקשיבו, טיפלו. המשפט הזה: "שתדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך", השאיר בי רושם עז והרגשתי שכך הוא. מעולם לא חסר לי כלום, אולי כמה שעות שינה, אבל בטוח לא אוכל וגם כשחדר האוכל היה סגור, היינו מקבלים מהטבח איזו כיכר לחם ושוקולד או גבינה צהובה.

לאחרונה יוצא לי לקרוא כל מיני פוסטים של חיילים בצה"ל. על חיילת שנעקצה על ידי עכביש ארסי, אבל אף אחד לא התייחס אליה, ועד שהגיעה לבית חולים, אחרי כמה ימים ובלחץ ההורים, הרגל כבר התחילה לפתח נמק. קראתי על תורים ארוכים לחדר האוכל ועל זה שלמי שאין כרטיס, לא יכול לאכול. ואפילו על תורים מטורפים לאוטובוסים רק כדי להגיע לבסיס. ככל שאני קוראת, אני שואלת את עצמי האם זהו הצבא שלי? הצבא האנושי, הקשוב? האם כאמא, מעבר לדאגה המטורפת והמחשבה מה יקרה לילדים שלי מצד אויבינו במהלך שירותם הצבאי, אני צריכה לדאוג מה יקרה להם אם סתם ירגישו לא טוב? או יותר חמור אם ירגישו מאוד לא טוב? האם מישהו יקשיב להם? האם יהיה להם מספיק אוכל? האם יכניסו אותם לחדר האוכל או יעלו אותם לאוטובוס לבסיס בלי שימעכו אותם?

אומרים שהצבא מתייעל, מונע בזבוז, מתמקצע, ואני בהחלט בעד. אבל אם הגענו לסיפורים כאלה, הרי שמישהו צריך לשאול את עצמו אם זו התוצאה שהוא דמיין לעצמו ואם הוא באמת קיצץ במקום הנכון.

בדוק גם

זכות בסיסית. אחת ההפגנות בפתח תקווה צילום: Danny Gershoni, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

העם דורש צדק מוסרי

האיום הגדול על מדינת ישראל איננו איראן וגם לא החמאס והחיזבאללה. האויב הוא מבית. הריקבון הפנימי והשחיתות הם מקור הרע שלנו, וביום שלא נוכל להפגין ולדרוש לא לטייח דברים, נהיה כולנו אבודים

שיתוף פעולה אזורי. אילן שדה. צילום: מועצה אזורית מנשה

מנשה: פארק עירון יוצא לדרך

המועצה האזורית מנשה השלימה את תכנון פארק התעשייה עירון, לאחר אישור כל הגורמים ובכלל זה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *