נדמה לי שאין חולק על כך שאלי כהן, מאמן בני סכנין, הוא אחד המאמנים הטובים והמנוסים בכדורגל שלנו. כהן הרוויח ביושר את השערות הלבנות על ראשו בתוקף היותו מאמן של קבוצות קטנות בכדורגל הישראלי כבר שלושה עשורים.
עכשיו הוא מאמן את בני סכנין ועושה לה הרבה טוב. הקבוצה משחקת לא רע ומביאה נקודות גם במקומות לא מצופים, כמו בניצחון לפני שבועיים בקרית שמונה, אבל כל זה לא עוזר לו, וכל הזמן יש חוסר שקט סביב לקבוצה, בין אם מדובר בקומץ אוהדים שבטוח שסכנין היא מינימום ברצלונה, ובין אם חברי הנהלה שמחפשים לבחוש במקום לייצר שקט תעשייתי. יותר משעוסקים בעיר סכנין בסיכויי הקבוצה ובהישגיה, עוסקים בהימור כמה זמן יחזיק שם כהן והאם יסיים שם את העונה.
כרגע סכנין במקום לא רע, במרכז הטבלה, עם סיכוי לפלייאוף עליון. כל תזוזה בעמדת המאמן וחוסר שקט מתמשך רק יפריעו לעשייה המבורכת של כהן. מצבו מספק תמונה חדה וברורה על מעמדו הנמוך של המאמן בארץ, שכל עסקן בהנהלה חושב שהוא מבין יותר טוב מהמאמן. חלק מהאשמה על מעמדם הנחות של המאמנים בארץ נעוץ בהם עצמם, ובצורה ובדרך שהם עושים ופועלים איש כנגד רעהו. ועל זה נאמר, "מהרסייך ומחרבייך ממך ייצאו".
