fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

גיבורי על

הימים הנוראים האחרונים חותכים בבשר החי של כולנו, קורעים לנו את הלב. אנחנו, שיכולים להיות כאלה אדישים בימים כתיקונם, כאלה סנובים, קרים ואגואיסטים, פתאום הופכים להיות הכי גיבורים שיש. סיגלית הופרט שגב בטור נוקב
מאמינה, זה בטוח. סיגלית הופרט שגב (צילום: אלון מצפה)
מאמינה, זה בטוח. סיגלית הופרט שגב (צילום: אלון מצפה)

אנחנו עומדים משתוממים מול האכזריות של הקמים עלינו, אשר לא חסים לא על ילדים ולא על נשים ולא על אף אחד, מניפים סכינים ושוחטים. אני מתקשה להבין איך אנשים, שאומרים שהם נלחמים על המקום הקדוש להם, אנשים שמאמינים באלוהים, מסוגלים לבצע כאלה דברים נוראיים לבני אדם אחרים, שנואים עליהם ככל שיהיו. מול המפלצות האלה אנחנו מגלים מדי יום את גיבורי העל שלנו.

כל ילד חולם להיות גיבור על. רוב המבוגרים יודעים שזה ככל הנראה רק חלום ילדותי, שאין סיכוי אמיתי להגשים. להיות מבוגר זה בהכרח לדעת, בביטחון לא ניתן לערעור, שאין סופרמן ואין באטמן ובחיים האמיתיים במקרה של צרה, כל אחד תלוי בעצמו ואיש איש לגורלו. מסתבר שסופרמן חי וקיים והוא אפילו לא לבד, ולא יחיד ומיוחד, יש בנינו כמה וכמה כאלה. אנשים שיש להם כל מה שיש בגיבור על אמיתי – הרבה אומץ אבל גם רגישות לסבל, לחלשים ובכלל לאנשים אחרים.

מאמינה, זה בטוח. סיגלית הופרט שגב (צילום: אלון מצפה)
מאמינה, זה בטוח. סיגלית הופרט שגב (צילום: אלון מצפה)

במקום לברוח מאדם שרץ לעברנו עם סכין, שזה אינסטינקט אנושי ומובן בהחלט, מזנקים עליו, רודפים אחריו, עם מטריות, נונצ'קות אלות וידיים חשופות. אנשים מצילים אנשים אחרים יום יום בקור רוח, בהרואיות, תוך סיכון עצמי ובמקרים מסויימים אפילו תוך הקרבה עצמית, באחווה מרגשת שגורמת לי להתגאות בכל פעם מחדש בעם שלי ובעוצמות שלו.

הלוואי ונמצא את הדרך להישאר כאלה ערבים אחד לשני גם כשאין מולנו אויב. הלוואי ונזכור שעל הדרך אפשר להתווכח, אבל האינטרס של כולנו הוא אותו אינטרס. וגם כשמתווכחים, זה בסדר, זה טבעי, זה נורמלי – לא חייבים לשנוא. ההיפך! חייבים לא לשנוא!

פעמים רבות הילדים שלנו לא חושבים כמונו ומתווכחים, על שעת השינה, להכין שיעורים, להיכנס למקלחת, לכבות את הטלוויזיה, המחשב, הטלפון. כל מי שהורה יודע, יש אינספור ויכוחים. כל יום. האם מישהו העלה על דעתו לשנוא את הבן שלו בגלל הויכוחים האלה? ברור שלא. הילדים שלנו הם חלק מאיתנו ואנחנו אוהבים אותם תמיד, גם כשהם חושבים אחרת. אז בואו נרשה לעצמנו, לא רק בימים נוראיים, אלא גם בימי שיגרה להיות פשוט גיבורי על.

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות