fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

חייב לנצח ולטרוף את כולם

אם תשאלו את נעם כץ איך יכול להיות שבמשך שתי עונות, קבוצת הכדורעף שהוא מאמן, מטה אשר/עכו, הפסידה שלוש פעמים בלבד, יש לו תשובה אחת: "הקבוצה נבנתה באופי שלי". אחרי זכייה בדאבל, אליפות וגביע המדינה, שנה שנייה ברציפות, הוא התפנה לשיחה על הכדורעף, הבית, הילדים, התלמידים והעתיד
נועם כץ
נועם כץ (צילום: אושרי כהן)

את נעם כץ מקיבוץ עין המפרץ, פגשתי בין שיעורי הספורט לילדי בית הספר היסודי גוונים בקיבוץ. כמה ימים קודם לכן, הוא וקבוצת הכדורעף הפועל מטה אשר/עכו, שהוא מאמן בהצלחה רבה כבר שבע שנים, לקחו, עונה שנייה ברציפות את הדאבל- זכייה בגביע המדינה ובאליפות המדינה. ישבנו לשיחה על הכדורעף, על הבית, על הילדים והתלמידים ועל העתיד.

 איך הכל התחיל?
"האחים שלי ואני גדלנו בבית ספורטיבי ותחרותי. אבא היה מורה בבית ספר, והוא ואמא חינכו אותנו לערכים של שיתוף פעולה וערכים קיבוציים. אבא שלי שיחק עד גיל 40, והיה מאמן נבחרת ישראל בכדורעף. כבר אז המסורת הקיבוצית בכדורעף שלטה. בבית זה היה נראה הדבר הכי חשוב. לא תלאות היומיום. הם לקחו כמובן מאליו שנהיה תלמידים טובים ואנשים טובים, ושיחת היום היתה כדורעף. מי שהיה מגיע מבחוץ, היה חושב שהעולם השתגע ושלא קורה שום דבר חוץ מספורט בכלל ומכדורעף בפרט".

נועם כץ
נועם כץ (צילום: אושרי כהן)

את כל הקריירה שלו, העביר כץ עם המשפחה שלו. את האליפות הראשונה שלו לקח עם אחיו, יובל, כששניהם היו שחקנים והאב היה המאמן. בשנים 2002/3 לקח שתי אליפויות עם יובל, כששיחקו באותו הרכב, ובשנה שעברה והשנה לקחו הוא ואחיו הצעיר, תומר, את הדאבל כשהוא המאמן ואחיו הוא שחקן. הכל נשאר במשפחה.

כץ: "כשהייתי ילד ליוויתי, צפיתי, עודדתי וחלמתי להיות שחקן. לא הייתי גבוה כמו אבי ואחי הגדול, וגם לא כל כך אתלטי, וכשהתחלתי לשחק ניצלתי את התכונות החזקות שלי – השכל, למשל. לדעת לחזות כמה מהלכים קדימה עם הדחף לנצח ולהיות ראשון בהכל. אני מגיל 5 עם אבא במגרש. אחי יובל שיחק גם בקבוצה ואני מגיל 9 משחק במסגרת מסודרת".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות