fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

הטובים לסייף

שבוע לפני אליפות העולם "השחיזו" מיטב סייפי ישראל, והעם היהודי, חרבות בגליל המערבי במסגרת תחרויות במכביה.
הזוכות בדקר על הפודיום. משמאל לימין: ניקול טל, ורה קנייבסקי, אניה לונדון, קטיה דוידזון.

כ-200 סייפים מ-14 מדינות וביניהם: ארצות הברית, גרמניה, אנגליה, אירלנד, יפן, אוקראינה, רוסיה, הונגריה וכמובן ישראל הציגו לראווה את כישוריהם באולם הספורט של האקדמית גליל מערבי במסגרת תחרויות המכביה. הספורטאים התמודדו על התארים האישיים והקבוצתיים בשלושת מקצועות הסייף: דקר, רומח וחרב.

בתחילת 2017 הפך הסייף ל"ענף מועדף" הזוכה לתחייה מחודשת ותמיכה פיננסית מוגברת מרשויות הספורט, לאור הישגים בינלאומיים מרשימים של הכישרונות הצעירים.

הזוכות בדקר על הפודיום. משמאל לימין: ניקול טל, ורה קנייבסקי, אניה לונדון, קטיה דוידזון.
הזוכות בדקר על הפודיום. משמאל לימין: ניקול טל, ורה קנייבסקי, אניה לונדון, קטיה דוידזון. (צילום: ערן שור)

בין הכישרונות הללו היא זוכת מדליית הזהב במקצוע דקר הנשים, ורה קנייבסקי. ורה, רק בת 17, כבר הספיקה לזכות במקום החמישי באליפות העולם לנערות והשנה הוסיפה גם את תואר אלופת אירופה עד גיל 20. אליפות העולם הקרובה בלייפציג תהיה הראשונה של חניכת מועדון מכבי מעלות בקטגוריית הבוגרות והיעדים הפעם יהיו יותר צנועים.

"אני מאוד שמחה, היה קרב קשה. לא ציפיתי לזה, אמרה ורה, "המטרה באליפות הזאת היא לצבור ניסיון ולהגיע כמה שיותר רחוק בתקווה להגיע בעתיד לסגל האולימפי".

ורה קנייבסקי עם מדליית הזהב
ורה קנייבסקי עם מדליית הזהב (צילום: ערן שור)

חברתה למועדון במעלות וסגניתה, ניקול טל, שספגה לה בגמר הפסד צורב 13:14 מסמנת מטרות גבוהות יותר:

"המטרה שלי היא להתברג ב-32 הראשונות (מבין כ-160 מתמודדות, ע.ש) ההעפלה לשמינית הגמר (קריטריון להצטרפות לסגל האולימפי) תהיה הישג נהדר, הצהירה אלופת ישראל בת ה-23 והמדליסטית באליפות העולם לנוער בדקר".

לאליפות העולם הקרובה תצטרפנה אל ורה וניקול גם אנייה לונדון זוכת מדליית הארד במכבייה, הסייפת הוותיקה בת ה-32 (אף היא בוגרת מכבי מעלות), שהשנה הגיעה להישג השיא שלה שזכתה במקום השמיני באליפות אירופה ודר הכט, בת 16 מתל אביב, שזכתה במדליות בגביעים בסבב העולמי לקדטים. הרביעייה תתחרה באליפות כבודדות וכנבחרת  ישראל. את סגל הנבחרת המורחב משלימה קטיה דווידזון מכפר סבא אשר זכתה אף היא במדליית הארד, במכביה.

הכל בשביל המדליה

רביעיית הדקר מוגדרת כפרויקט אולימפי ארוך טווח עליו מופקד המאמן דורון לויט שמסביר מה נדרש מסייפת או סייף בשביל להגיע לרמות הגבוהות.

"סייף הוא בעיקר ספורט מנטלי שבנוי על קבלת החלטות נכונות, ריכוז, כח מתפרץ, זריזות, מחשבה מהירה , דיוק וכושר. זהו ספורט שלניסיון יש ערך חשוב שלעיתים מפצה על אתלטיות. סייף בדרך כלל מגיע לשיאו סביב גיל 30. אחד מאלופי העולם האחרונים בענף הוא בן 40."

 נבחרת ישראל בנות בדקר. משמאל לימין: דר הכט, קטיה דוידזון, ורה קנייבסקי, ניקול טל, אניה לונדון.
נבחרת ישראל בנות בדקר. משמאל לימין: דר הכט, קטיה דוידזון, ורה קנייבסקי, ניקול טל, אניה לונדון. (צילום: ערן שור)

מה לגבי האימונים והתחרויות בסבב?
"הבנות עוברות אימונים אישיים בין שעתיים לשלוש שעות בכל יום. במרבית השבתות במהלך העונה, שנמשכת בין חודשים אוקטובר לסוף יוני, ישנם תחרויות, טורנירים ואליפויות שנערכות בארץ. בכדי לצבור דירוג וניסיון בינלאומי הבנות יוצאות ל-10-14תחרויות בינלאומיות בשנה."

ובסוף כל זה שווה את זה?
יש השקעה באנרגיה, זמן וגם במשאבים עצמיים שהספורטאי צריך להוציא כי לא כל התחרויות הבינלאומיות מסובסדות . זה ספורט שמתמכרים אליו ולא מגיעים אליו בשביל לעשות כסף. לעיתים צריך לרתום את המשפחה אבל ברגע שהמדליה מונחת על הצוואר והחזה מתמלא גאווה, הכל שווה את זה.

משמאל- גרגורי בסקין. מימין דני ליס
משמאל- גרגורי בסקין. מימין דני ליס (צילום: ערן שור)

הפרויקט הזה יניב גם מדליה אולימפית?
אנחנו רצים כבר שנה בהרכב הזה, צוברים ניסיון ויש תוצאות. אנחנו מכוונים ל-2024 אבל אם נצליח להעפיל לאולימפיאדה ולעשות תוצאות כבר ב-2020 זה יהיה נהדר. 

ובינתיים בגברים

אם בנבחרת הנשים מסמנים מטרות רחוק יותר הרי בנבחרת הגברים (המדורגת במקום ה-11 בסבב העולמי) שואפים להביא הישגים ממשיים כבר באליפות העולם הקרובה. "המטרה היא להתברג בשמינייה הראשונה" קובע גרגורי בסקין אלוף המכבייה הטרי. שגבר בגמר על חברו לנבחרת, דני ליס.

ברזומה של בסקין, האשקלוני בן ה-30, סגנות אליפות עולם והישגים גם באליפות אירופה לצד שלל תארי אליפות ישראל. בסקין, המשמש גם כמאמן בשבדיה, גמל לליס, בן ה-29, על ההפסד בגמר אליפות ישראל מוקדם יותר השנה אבל לשניים אין זמן ל"נקמות ספורטיביות" שכן הם ויתר חבריהם לנבחרת סבורים שהגיעה העת לממש את הפוטנציאל שלהם כבר באליפות הקרובה.

מאור חתואל בפעולה מול יריב גרמני.
מאור חתואל בפעולה מול יריב גרמני. (צילום: ערן שור)

אל אל חתואל

הקהל הביתי העניק למאור חתואל תמיכה כל הדרך למדליית הארד. מאור עבר עונה לא פשוטה אשר לוותה בפציעה אשר ממנה התאושש רק בחודשים האחרונים והיעדר תמיכה מאיגוד הסייף שרק בשבועות האחרונים הסכים לשלוח אותו יחד עם אביו ומאמנו האישי, חיים חתואל, לאליפות העולם.

"אחרי העונה שעברתי והתחרויות שמסיבות כאלה ואחרות לא יכולתי להשתתף בהם אני שמח להגיע לאליפות העולם ויודע שמחכים לי קרבות קשים. כל מקום פחות מהמקום ה-30 תהווה אכזבה עבורי וכל מקום בין ה-16 הראשונים יהיה עבורי בונוס." כך הוא מתאר את מטרותיו האישיות.

אלי דרשוויץ במתיחות לפני הקרב
אלי דרשוויץ במתיחות לפני הקרב (צילום: ערן שור)

"הרמה במכביה היא מאוד גבוהה. יש פה ספורטאים שאני מכיר מהתחרויות שלי בסבב הגביע עולמי. טוב לראות שיש יהודים בטופ של הענף. האירוח בגליל המערבי ובמכללה, האווירה שיש פה והמתקן הם מצוינים ומוסיפים לחוויה."

הגיע לטופ

אלי דרשוויץ, הוא אחד מהיהודים שהגיע לפסגה של הענף. כעת הוא מדורג מספר 1 בארצות הברית, בחרב, והוא בן 21 בלבד. את דרכו למדליית הזהב הוא עשה בקלילות יחסית. כמו יתר חברי המשלחות הבינלאומיות אלי ביטא את התרגשותו מההשתתפות במשחקים בארץ מהמסע להיכרות הארץ שעשה יחד עם חברי המשלחת האמריקאית והדגיש כי להתחרות בארץ הקודש יש ערך מוסף מעבר לספורט.

מאור חתואל לפני הקרב
מאור חתואל לפני הקרב (צילום: ערן שור)

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות