סלט משפחתי

אורי ארנון, בן 38, הוא בעיקר איש ניגודים. נכד לסבא שהיה כומר פרוטסטנטי ולסבא שהיה הרב הראשי באלכסנדריה שבמצרים. מצד אחד חזר בשאלה בגיל מאוד צעיר ומצד שני הוא מקפיד שהמטבח שלו יהיה כשר למהדרין. ויש גם עניין עם אבא משווייץ ואמא מעירק.

למרות הניגודים ואולי בגלל הצבע שהם מוסיפים לחייו, ארנון חי מאוד בשלום עם הבחירות שלו. הוא נחשב לשף מצליח, בעל מסעדת ארנולד'ס במושב נתיב השיירה, ובקרוב יפתח את הסניף השני ברמת ישי. מסעדת השף הפסטורלית שלו כשרה למהדרין. הסיבה לכך נעוצה בהיסטוריה המשפחתית הפרטית שלו. ארנון בעצמו גדל כתלמיד ישיבה וחזר בתשובה לאחר שסיים את השירות הצבאי. אחרי שפתח את המסעדה הבטיח לעצמו שבני משפחתו יוכלו לאכול אצלו במסעדה.

השף אורי ארנון
השף אורי ארנון (צילום: דרור כץ)

זאת המשפחה שלי

כדי לעשות סדר בביוגרפיה הסבוכה של ארנון, כדאי לחזור כ~70 שנה אחורה. אז נולד יוחנן ארנולד בשווייץ, בן להאנס, כומר פרוטסטנטי. בצעירותו למד ארנולד בבית הספר הקתולי בעירו וביחד עם חבריו היהודים לכיתה, נודו ונשלחו לפינה. עם הזמן התקרב ארנולד לחברים היהודים, התחיל להשתתף איתם בפעולות בתנועת הנוער בני עקיבא, התקרב לדת, קרא ספרים ושמע תקליטים בשפה העברית. זה עלה לו במחיר כבד. באחד הימים הגיע ארנולד אל בית הוריו והבחין באביו שורף את כל התקליטים והספרים מתחת לחלון חדרו. זה לא עזר לאב. ארנולד הלך והתקרב עוד יותר אל היהדות, עד שלבסוף החליט לארוז את חייו במזוודה ולעלות לישראל. בארץ הוא התיישב בקיבוץ שדה אליהו, התגייר כהלכה, שינה את שם המשפחה לארנון והפך לשומר מצוות. "יום אחד אבא הלך לחתונה של חבר משווייץ שהתחתן בארץ, שם הכירו לו את אחותה הקטנה של הכלה, יעל", מספר ארנון, "יעל היתה בתו הקטנה של הרב, הקטנה מבין תשעה ילדים. הם התחילו להתראות ואבא שלי ברוב חוצפתו, בא יום אחד אל הרב ואמר לו: 'אני רוצה את הקטנה'. זו היתה חוצפה, גם כי היו לה אחיות גדולות ממנה שעדיין לא היו נשואות וגם כי הוא היה גר. סבא שלי זרק אותו מכל המדרגות כמה פעמים, אבל הוא המשיך ובסוף ההתעקשות הצליחה וקיבלו אותו".

אורי ארנון
אורי ארנון (צילום: דרור כץ)

מהצד השני, סבו של ארנון מצד אמו היה הרב מעתוק דאבי מישיבת פורת יוסף בירושלים. שניים מתלמידיו המפורסמים הם הרב עובדיה יוסף והרב יצחק כדורי, שאף התחתן בבית הרב בירושלים. שורשיו של הרב מעתוק מגיעים עד לרב יוסף חיים והוא כיהן כרב קהילת אלכסנדריה במצרים. יעל ויוחנן נישאו והקימו בית בתל אביב. הנישואים לא עברו בשתיקה מהצד הפרוטסטנטי. "בהתחלה המשפחה של אבא כעסה והקשר היה רופף", מספר ארנון,"עם השנים הכעס פחת והקשרים התהדקו. הפרוטסטנטים פחות מתעסקים בפסלים ותמונות או לבוש, אבל בכל זאת בחדר השינה תלוי צלב. כשהיינו ילדים, סבא וסבתא הגיעו לישראל, לקחנו אותם לטיול במקומות הקדושים, וסבא, הכומר, קנה לנו טלית. בסופו של דבר הצדדים קיבלו אחד את השני".

יעל ויוחנן הביאו לעולם חמישה ילדים, שלושה בנים ושתי בנות שגדלו בבית דתי אדוק, בעיקר ביחס לסביבה. "ההורים שלי התמקמו באזור הטיילת בתל אביב, לא אזור להיט גדול כדי לגדל ילדים. איך שהם ראו את הילדים גדלים, את הפיתויים, הם שלחו אותנו לישיבות ולאולפנות, חלקנו בתנאי פנימייה בירושלים", אומר ארנון. הוא עצמו למד בישיבה תיכונית בירושלים והמשיך אחר כך ללמוד בכולל. הוא נחשב לעילוי וצפו לו עתיד מזהיר, אבל החליט להתגייס לצה"ל עם כיפה שחורה, ובסופי השבוע נהג לפקוד את בית הכנסת. "שם התחילה נקודת השבירה שלי, וזה רק הלך והתדרדר. על חוזרים בשאלה אומרים שהם הופכים הכי גרועים ואני תמיד אמרתי לעצמי, שאם כבר נסעתי בשבת אז אפשר לעשות הכל. בפעם הראשונה שהדלקתי את האור חיכיתי שהתקרה תיפול עלי וכשזה לא קרה הדלקתי את הטלוויזיה וכך הלאה. במהלך הצבא התנדנדתי בין החילוניות לדתיות ובשלב מסוים יישרתי קו. כשהשתחררתי מהצבא כבר הייתי חילוני לגמרי".

הכתבה המורחבת בגיליון סופ"ש של הד הקריות

בדוק גם

צילומים אדריאן הרבשטיין

קולינריה תל אביבית בנהריה

 דני זוגלובק, חוזר לעסק המשפחתי ופותח מעדניה ייחודית  בשיתוף פעולה עם מיטמרקט. תחת הכותרת "קולינריה …

פאני בר צילום; אדריאן הרבשטיין

זעקת החתולים

פאני בר ממעלות תרשיחא יוצאת בקריאה להקים גוף שיטפל בחתולי הרחוב בעיר. לדבריה, למרות שכל מאכילי החתולים הוזמנו לעירייה, העבירו רשימות חתולים והצטלמו, לא נעשה דבר. העירייה: "מבצעים שנה שלישית עיקור וסירוס"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *