תא"ל מופיד גאנם, דרוזי מהכפר מרר, קצין הלוגיסטיקה הראשי של צה"ל, פורש בימים אלה אחרי 35 שנות שירות.
תא"ל גאנם, 54, אב לחמישה, התגייס לצה"ל בשנת 1978. הוא נושא בתואר המחייב, הקצין הדרוזי הראשון שהגיע לתפקיד קצין חיל ראשי. ארבע שנות כהונתו כקצין לוגיסטיקה ראשי התאפיינו בהעצמת עבודת החיל, כמו המשך מיסוד בטיחות האש בצה"ל, הגברת כשירות צה"ל לטפל באירועי אש, שיפור התזונה וקידום הבישול הבריא בצה"ל, הטמעה ופיתוח מערכות ממוחשבות מתקדמות לכלל מערכי הלוגיסטיקה והעלאת מספר המתגייסים לקד"צ (קורס קדם צבאי) במקצועות רבים כמו קורס נהיגה.
תא"ל מופיג גאנם, מה תרצה לעשות לאחר הפרישה מצה"ל?
"הכיוון הכללי שלי הוא תפקיד משמעותי, שבו אוכל להמשיך לתרום לחברה ולמדינה. בעיקרון, אעדיף תפקיד כזה על פני תפקיד בתחום הכלכלי, גם אם השכר יהיה נמוך יותר. חשוב לי להמשיך לתרום בתחום הערכי".
מדוע אתה פורש?
"מיציתי, הגעתי למקסימום – קצין לוגיסטיקה ראשי. זה החיל שגדלתי בו. רציתי להיות קצין לוגיסטיקה ראשי, ואת זה השגתי. זהו תפקיד משמעותי, מאוד מקצועי. זהו חיל שבו נחשפים לתחומים רבים ומשמעותיים".
מה הם התחומים העיקריים בהם עוסק החיל?
"אני יכול למנות את חמשת העקריים: אספקה, היסעים, תשתיות ובינוי, חימוש והרפואה. המשמעות העיקרית של החיל המורכב הזה הוא הנעת צה"ל ביומיום".
איך תומכת הלוגיסטיקה בקיום הצבא?
"מסתכלים על מהלכים לוגיסטיים אינטגרטיביים. קצין הלוגיסטיקה חייב להסתכל על הכל. לדוגמה בשעת מלחמה, משאית, שצריכה לספק מים ומזון ונוסעת למקום מסוים, חייבים להיות בה גם חומרי רפואה בלי להזדקק לצורך להוציא רכב נוסף. אחד התפקידים החשובים של החיל הוא אינטגרציה בין המערכים. לדוגמה, טנק שנכנס למערכה צריך להיות מתודלק, צריך שיהיה בו תחמושת וגם צוות מקצועי".
האם תהליך הפיכת חיל האספקה לחיל הלוגיסטיקה האינטגרטיבי החל אחרי מלחמת יום הכיפורים, כחלק מהלקחים?
"התהליך החל לפני המלחמה, השלב הכי משמעותי היה אחרי מלחמת לבנון השניה. הוקמו אגדים לוגיסטיים בכל אוגדה. השינוי היה שכל מרכיבי הכוח נמצאים בתוך האוגדה. בעבר, למרות שהיו קיימים אגדי תחזוקה הם בוטלו ועברו לשיטה של משיכת הכוח הלוגסיטי מהמרחב. מה שהוכח בהמשך כלא יעיל ולכן הוחזר לרמת האוגדה".
איך אתה רואה את התקדמות החיילים הדרוזים במערך הצה"לי היום?
"בעבר לא היו לחיילים הדרוזים אפשרויות רבות, רובם התגייסו לגדוד 299. במרוצת השנים צה"ל נפתח לצעיר הדרוזי לכל מגוון התפקידים המותאם ליכולותיו ולכישוריו. במקביל חלה תפנית גם בתוך המשפחות הדרוזיות. כמעט כל אבא רוצה היום לראות את הבן שלו פונה לשירות משמעותי ורואה את הבן שלו כקצין. גם בבתי הספר ובסביבה של הצעיר הדרוזי, קיימת הכוונה, המון צעירים בוחרים ללכת ליחידות כלל צהליות ולא רק ליחידה 299".
ומה באשר לשירות לאומי או אחר לבנות דרוזיות?
"הדת הדרוזית אינה מאפשרת גיוס בנות לשירות צבאי, אולם אני מאמין שהבנות צריכות לשרת בשירות לאומי. בתי סיימה לא מכבר שנת שירות ועכשיו היא מתפנה ללימודים אקדמיים. בכלל, אני סבור שקיימת חשיבות עליונה בלימודים גבוהים לבנות, לדעתי אפילו יותר מאשר לבנים, שכן אמהות הן אלו המחנכות הראשונות של הילדים, וחשוב מאוד שהן יהיו משכילות".
לסיכום, אומר גאנם: "אני מאמין, שאזרח במדינת ישראל, לא חשוב לאיזו דת ועדה הוא משתייך, צריך לתרום, במסגרת המגבלות, תמיד אפשר למצוא את הדרך".
