המשפחה והים

כשדוד מושלי עומד מול בני ובנות נוער לקראת גיוס, בגיבוש או בקורס, הוא מספר להם את סיפור משפחתו המרתק. מטביעת ספינת המעפילים "סטרומה" עליה הייתה סבתו, ושלא היה לה חוף לחזור אליו, דרך הסיפור של משפחת אביו וכלה בסיפור המשפחה של היום. במרכז הסיפורים עומד הדבר החשוב – החוף לחזור אליו, תחושת השייכות, המקום והחדרת המוטיבציה וערך המימוש העצמי לצעירים.

מושלי, בן 60 משבי ציון, מדבר בלהט על חייו לצד הים ועל כך שעוד כנער צעיר היה איש של ים. "הפלגתי מגיל צעיר", הוא מספר, "היינו יוצאים עם סירות 420 מול הבית עם אנשים שעזרו לנו ולימדו אותנו. בכיתה ו' שברתי תורן ראשון". את בית הספר לקציני ים בעכו הוא סיים כנגד כל הציפיות.

הקורס מאתגר מנטלית
הקורס מאתגר מנטלית. דוד ואורן מושלי (צילום: דו"צ)

"הייתי תלמיד גרוע והתנהגתי בצורה חריגה. בית הספר אז היה נוקשה והייתה לו קבלה מדהימה שאני אסיר תודה לה עד היום. יש שם אנשים מיוחדים ומלמדים בו ערכים חינוכיים מדהימים". לפני הצבא עבד כנער סיפון באניות צי הסוחר. כשהתגייס היה לו ברור לחלוטין שהוא יצטרף לחיל הים. "כבוגרי קציני ים, עשינו קורס חובלים שנה מתוך  שנתיים. התגייסנו במלחמת יום הכיפורים והצטרפנו לקורס קיים. שנה לאחר מכן סיימתי את הקורס ושלושה חודשים לאחר מכן הוסמכתי להיות מפקד דבור הראשון במחזור, כשאני בקושי בן 19. היום זה קורה רק בגיל 23. ההכשרה היום ארוכה הרבה יותר, כדי שהחיילים יהיו כמה שיותר מקצועיים ומוכנים. יש בחובלים אנשים ברמה גבוהה מאוד".

כשהשתחרר, התחיל לעבוד בצי הסוחר בתור קצין סיפון. לאורך כל הזמן הזה עשה מילואים ארוכים. ב-1983 התחיל לעשות מילואים בבית הספר לקציני ים ועד היום הוא שם, כמפקד כל גיבושי החובלים. ב-15 השנים האחרונות הוא מקדיש זמן רב לעבודה עם מועמדים לשירות – איתור, מיון וגיוס כוח האדם האיכותי ביותר לחיל הים.

בשנת 1990 ייסד מושלי את גדנ"ע החובלים לתלמידי י"א, המיועד לנוער שוחר ים, שרואה את ייעודו בשירות משמעותי בחיל הים. הגדנ"ע פעיל כבר כמעט 25 שנה במתכונת של שני מחזורים בשנה של שבוע כל אחד, שבוע מכונן בחיים של הצעירים. אלה שעוברים את הגדנ"ע זכאים לקבל גיבוש ומי שמצליח בגיבוש עובר תהליך עד לגיוס של הכשרה והכנה. אחרי כל אלה, מושלי הוא בעיקר אבא גאה. בנו אורן, בן 24, הוא חובל בדרגת סרן. אורן נולד מול הים, גדל מול הים ומול דגל ישראל שמסמל את כל מה שאביו מאמין בו. הוא למד בבית ספר כברי אבל עוד בגיל צעיר היה מבלה בים. בגיל 13 כבר גלש וצלל. אורן: "בהתחלה נכנסים לטראומה ומבינין כמה הים הוא חזק. לומדים להסתדר והתאהבתי בזה. הייתי הולך לגלוש לפני בית ספר וביליתי המון בים".

על קורס החובלים מספר אורן: "הקורס מאתגר מנטלית. מגיעים למצבי קיצון, יש הרבה עומס ואחריות והרבה רגעי משבר. אתה צעיר ולא מבין נורמות צבאיות. אתה מתמודד עם דברים חדשים ולומד להיות סתגלתן ולגדל עור של פיל, ויש גם כישלונות שגם איתם לומדים להתמודד. לכל אורך הקורס אתה בתוך תהליך ובתוך משוב מתמשך, גם בתור קצין".

 איך זה שאבא שלך מגיע מאותה היחידה וגם חלק ממנה עד היום?
"היתרון המשמעותי ביותר שיש לך אבא שמגיע מאותה היחידה זה שיתוף דילמות ותחושות אישיות. בהיבט ההכנתי פחות היינו מדברים על הדברים האלה לפני הצבא. היינו מדברים בעיקר על ערכים ונורמות. זה יתרון גדול שיש את מי לשתף כי יש הבנה בצד השני ומישהו שקל לדבר איתו על הנושאים האלה".
דוד: "ידעתי שהוא איכותי ושהוא יגיע ליחידה משמעותית. גם לבת שלי ליאן, בכיתה י', שלומדת היום בבית הספר לקציני ים בעכו, לא התערבתי בהחלטות".

 

בדוק גם

סרט מלחמה (פנתרמדיה)

שלומי: ההורים דורשים כיתה לחינוך המיוחד

הורים משלומי ומהסביבה דורשים  שתיפתח בשנת הלימודים הבאה כיתת תקשורת (חינוך מיוחד) רב גילאית בבית …

פסטיבל כרמיאל 2018 מופע הפתיחה - צילום אלכס הובר (4)

המועמד לראשות העיר גיורא שצקין: "פסטיבל המחול כרמיאל מיצה עצמו"

המועמד לראשות העירייה גיורא שצקין מציע לשנות את המתכונת של הפסטיבל ולתת דגש על מעורבות גדולה יותר של תושבי העיר למעשה להפכו לפסטיבל יותר מקומי מאשר ארצי ובינלאומי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *