בית / גליל מערבי / אין כמו בבית

אין כמו בבית

בשנים האחרונות תופס החינוך הביתי מקום בחינוך הילדים הישראלים והרבה מאוד משפחות מצטרפות לדרך החינוכית הזו. הדס טל, המתגוררת ביישוב רקפת שבמשגב, אינה שולחת את בנה למסגרות החינוך הפורמליות, היא בחרה לחנך את בנה בחינוך ביתי.

היא אם חד הורית, המשמשת רכזת עמותת הסביבה של משגב, העוסקת בפרויקטים של שמירת שטחים פתוחים, מניעת הכנסת מפעלים מזהמים לאזור ועוד.

ליישוב רקפת הגיעה עם בנה ילי (12) ממושב שדמות דבורה הסמוך לכפר תבור, שם נולדה וגדלה. לדבריה, ידעה מיום שילי נולד, כי היא תבחר עבורו בחינוך ביתי. "בהתחלה לא שלחתי אותו לכלום, אני בדעה שהמקום של הילד לגדול עם אמא שלו, זה הכי טבעי", היא אומרת.

כשמלאו לילי 5, הוא מאוד רצה ללכת לגן, רצה להכיר את חברת הילדים בגילו. בהעידר קהילה לחינוך ביתי במקום מגוריה, שלחה טל את בנה לגן. "היה לו כיף בגן, הוא היה שנתיים בגן חובה. לאחר מכן הלך לכיתה א', כי הוא רצה. אני הייתי מעדיפה שלא ילך, אבל לא רציתי לכפות עליו. חשבתי שהוא מספיק בשל לשקול בעצמו. בנוסף הוא למד בבית הספר משגב שנמצא ממש כאן ליד היישוב".

לדבריה, גם בכיתה ב' למד ילי בבית הספר, אך את פרק הלימודים הפורמליים סיים בפסח של כיתה ג'. הייתה זאת החלטה שלו ואכן כשילי הביע את רצונו לחדול מלימודיו בבית הספר אמרה לו: "אתה מוזמן להישאר בבית, אני כאן".

הדס וילי טל
צילום אלכס הובר

באידיאולוגיה שלה, טל מאמינה בלמידה שבאה מתוך חדוות הגילוי. "אין סדר יום כמו בבית ספר", היא מסבירה. "קמים בבוקר, יש לנו זמן להיות ביחד, קוראים קצת, לומדים. משהו כמו שבת בבית רגיל, כך נראה הזמן שלנו. אני לא בוחרת ללמד אותו כלום, רק מה שהוא רוצה. הוא לומד מה שמעניין אותו. חשבון למשל שקשור לחיים, הוא לומד. היסטוריה של ארץ ישראל מעניינת אותו, אז הוא לומד".

נכון שבית הספר מעניק כישורים לימודיים לתלמידים, אך במקביל, נותן דגש על לימוד של כישורי חיים. בהיעדר מסגרת חינוכית מוסדית, אני שואלת מה בנוגע לכישורי החיים של ילי.

"כישורי חיים יש לו פי עשר מילדים אחרים, הוא הרי מפתח אותם. כמעט כל דבר בסביבתו מגרה את דמיונו ומושך אותו לבחון, לחקור ולנסות. הוא מתמצה במקורות שנמצאים בביתנו ותמיד ידע לגשת למקום הנכון ולבדוק את ההקשרים המתאימים. הבית מלא ספרים רבים, ספרי קריאה ועיון בתחומים שונים כמו גיאוגרפיה, היסטוריה, מדעים וכן חוברות ומגזינים רבים בנושאי טבע, סביבה והקהילה. הקריאה היא חלק מהתרבות בבית, ברור שמשתמשים בספרים, במילונים באטלסים ובכל חומר כתוב אחר כמקורות מידע".

לדבריה, ביתם מלא גם בשלל חומרי יצירה, טבעיים ומלאכותיים, הזמינים לשימושו של ילי בכל עת. "אנחנו גרים בסביבה טבעית ויוצאים לטיולים רגליים בהם אנו מכירים את הטבע. או שאנחנו סתם חוקרים את שבילי הנמלים בחצר, או שאנחנו הולכים לקטוף תותים מעץ התות. בשנה הקרובה אנחנו מתכננים לשפר את השליטה בלוח הכפל, בעזרת תוכנה מתאימה וכן בעזרת משחק ייעודי. בתכנית שלנו גם לשפר את השליטה בפעולות חשבוניות עד 10000 ולתרגל בעיות מילוליות באופן חוויתי, לשפר את שטף הקריאה על ידי תרגול יומי. בנוסף אנחנו מבקרים בספרייה האזורית, הסמוכה לבית ומחליפים ספרים על בסיס קבוע".

מסתבר שבהיעדר פיקוח מוסדי, גם ההערכת כישוריו ויכולותיו של ילי מתבצעים, או לא, על ידי אימו. "מבחינת ההערכה, מכיוון שאנחנו נמצאים ביחד ועוברים את התהליכים ביחד, אין צורך באמצעי הערכה חיצוניים, שממילא אנחנו גם לא מאמינים בהם, אלא אפשר לראות במה נחוץ חיזוק ולתת אותו כשנדרש, לפי הפעיות ברצון הילד".

לדברי טל, למרות שחברים חדשים נרכשים בדרך כלל בבית הספר, לילי חברים רבים. "הוא ילד סקרן וחברותי עד מאוד", היא אומרת. "כל יום אחר הצהריים הוא נפגש עם חברים ומבלה איתם בפעילויות שונות, רובן מחוץ לבית, כשמזג האוויר מאפשר זאת. בבית אין טלוויזיה וגם זמן המחשב מוגבל מאוד והתוכן מסונן בקפידה. ילי אינו הילד היחיד הלומד במסגרת חינוך ביתי. במשגב יש עוד כ~20 משפחות ועוד מספר דומה ביישובי הסביבה שלומדים בחינוך ביתי. הקבוצה מקיימת מפגשים, ואף יש להם חוגים משלהם. במקרה של ילי הוא מתעניין במיוחד בחוג מדעים ובביו טכנולוגיה".

לא ברור למה טל בחרה ללמד את בנה בעצמה, הרי יש מערכת חינוכית שמותאמת לכל גיל ומאות אלפי ילדים בישראל, משתייכים אליה מדי שנה. "מה שלא טוב בבית הספר, שזו מסגרת מאוד לא מתאימה למאה ה~21", היא מסבירה. "כבר אין צורך שילמדו, כל אחד מסתובב כשכל הידע נמצא בכיס שלו. מה שצריך זה ללמוד חשיבה, שזה קל יותר כאשר היא מתבצעת מתוך חדוות למידה ולא כי מכריחים אותך. זה לא שהנושאים לא מעניינים, אלא שהכורח והכפייה מוצאים את החשק. בית הספר הוא מקום אנטי לימודי. למרות שהייתי תלמידה מצטיינת, כל הזמן למדתי מתוך אותה גישה של ללמוד בכוח. מה שמלמדים בבית הספר לא רלוונטי לחיים. כל הילדים בחינוך הביתי הם בעלי כישורי חיים יותר מפותחים, יודעים להעסיק את עצמם, להמציא מכלום. אין להם טלוויזיה צמודה ולא מחשב. ילדים בחינוך הביתי אינם אלימים, את האלימות מפתחים רוב הילדים כי מדכאים אותם ההכרח ללמוד, הרבה, מהר, השגיות כל אלו מפתחים סף אלימות מאוד נמוך".

על פי החוק, המדינה מכירה בחינוך הביתי ומאשרת. את הבקשה לאישור חינוך ביתי צריך להגיש לקצינת ביקור סדיר.

על השאלה איפה היא רואה את בנה בעוד 6 שנים, בגיל בו יהיה אמור לסיים את בית הספר ולעבור מבחני בגרות, היא אומרת: "אני לא יודעת היום מה יהיה בעתיד, אם ילי ירצה ללכת לתיכון, לצבא. מה שבטוח שהכל הוא יוכל, אם ירצה. מחקרים רבים שנעשו מוכיחים שהילדים בחינוך הביתי, הם בעלי ידע שלא נופל מילדים שהולכים לבית הספר".

בדוק גם

הוארך מעצרם של עו"ד גיא אופיר מכרמיאל ותובעת במע"מ משלומי בחשד להונאה

תובעת במע"מ חיפה, עו"ד איריס סלוק -טאייב ושרוליק טאייב משלומי יחד עם עו"ד גיא אופיר …

נחום קדמיאל מעניק תעודה לראש העיר עדי אלדר - צילום עיריית כרמיאל

עשרת אלפים מבקרים הגיעו לפסטיבל המוטורי בכרמיאל

מעלה מ 10,000 איש הגיעו היום (ראשון) לכרמיאל לחגיגה המוטורית המסורתית בשיתוף הרשות הלאומית לזהירות בדרכים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *