fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

ראש של אבא

אילן גיל היה שיפוצניק שיום אחד הוא התמוטט כלכלית ואז לראשונה הרגיש משוחרר וחי באמת. התוצאה: הספר "אבא הוריד ראש- סמים קלים מול נגעים קשים בחברה הישראלית" שהפך ללהיט
אילן גיל
"משקרים לציבור בנושא הסמים הקלים". גיל (צילום: נועה פניק)
אילן גיל
"משקרים לציבור בנושא הסמים הקלים". גיל (צילום: נועה פניק)

לפני שלוש שנים, כשאילן גיל חגג את יום הולדתו ה-50, הוא הפתיע את עצמו במתנה מיוחדת: ספר שכתב והוציא בעצמו. הספר, "אבא הוריד ראש -סמים קלים מול נגעים קשים בחברה הישראלית", שהופץ מאז ב-6000 עותקים בפרדס חנה-כרכור, חדרה והסביבה, זכה להצלחה ויצא בחמש מהדורות – וכל זה בלי חוזה עם הוצאה לאור ובלי הפצה בחנויות ספרים. כאילו לספר יש חיים משלו,הוא עובר מיד ליד, מפה לאוזן ודרך רשתות חברתיות ומפיץ את עצמו, ובקרוב מבטיח המחבר אף צפוי לצאת ספר ההמשך: "סבא הרים ראש".

הפצת הספר למעשה הריצה את תהליך הקמת הארגון "מדברים קנאביס". במהלך אוגוסט מתוכנן כנס של הארגון במקום של ריקרדו בפרדס חנה. "אלף עותקים של הספר הודפסו מבלי שנשלח כתב יד מקדים לשום הוצאה לאור", מספר גיל, "חששתי שהם יתערבו לי בכתיבה ויפגעו באותנטיות שלה, ובכלל, מדוע שיחליטו לאדם אם הספר שלו ראוי או אינו ראוי? זאת החלטה שלדעתי האישית שמורה בבלעדיות לקורא".

הגישה המשחררת הזאת אופיינית לגיל, שחי בעשר השנים האחרונות במעין עולם עצמאי משלו העומד בסימן חופש ואי תלות במוסדות המדינה. מתוך הלך רוח זה כתב גיל את הספר, השואב מחומרים אוטוביוגרפיים, ובו הוא מתאר את העבר הסוער של חייו ואת ההווה המעושן של תקופת כתיבת הספר. פתאום נעלם הפחד גיל נכנס להלך הרוח שהוציא ממנו את הספר ואת פעילותו בעמותת "אלא" (אזרחים לוקחים אחריות) ובארגון "מדברים קנאביס", בעקבות פשיטת רגל שעבר לפני 13 שנים. לפני כן היו חייו שונים לגמרי, כפי שהוא מספר: "עבדתי בעסקי השיפוצים, והתקדמתי עד שהיה לי עסק גדול ברחובות. הבאתי לעולם חמישה ילדים, העסקתי 30 עובדים וגרתי ביישוב האמיד עשרת. עבדתי בשביל העתיד, כמו שרוב האנשים עושים, מתוך המחשבה שצריך לעבוד קשה כדי להסתדר ולהתבסס. העסק באמת התקדם כל הזמן, אבל גם המינוס המשיך לגדול. בזמן שבניתי בריכת שחייה ליד הבית, הכול נפל".

שנת הזעזוע החלה בתאונת דרכים קשה שעבר בנו של גיל, שאחריה נזקק לשיקו ארוך. "קיבלנו המון הזדהות ואמפתיה מהסביבה הקרובה בזמן השיקום של הבן, ובמשך אותו זמן הואצה ההידרדרות הכלכלית, עד לפשיטת הרגל", הוא מספר, "ירדתי ברמת החיים החומרית בעיני החברה, אבל עליתי ברמת החיים בהרגשה שלי. התהליך שעברתי אחרי פשיטת הרגל הביא אותי לתובנות מדהימות".

אילו תובנות?

הספר: אבא הוריד ראש
חמש מהדורות. הספר "אבא הוריד ראש"

"הבנתי איך תופסת אותנו החברה. מאיימים עלינו בכך שאם לא נהיה 'בסדר', ייקחו מאיתנו דברים. כשאדם מגיע למצב שבו כבר אין מה לקחת ממנו, נעלם הפחד. לפני תאונת הדרכים ופשיטת הרגל, הייתי שבוי במרוץ של להתפתח, להתעשר ולצבור חובות. המערכת מעודדת את זה. כשמצאתי את עצמי חי בלי יכולת לפתוח חשבון בנק, כשהמערכת דרסה אותי, הרגשתי כמה האנשים בארץ טובים, ואילו המערכת היא רעה. רוב האנשים רוצים שיהיה טוב, השיטה בעייתית. צריך לחזק את הטובים בכל מגזר. האזרח הוא הנכס, תהיו הוגנים איתו. אחרי מה שעברנו בגולה, המשאב הכי חשוב בארץ הזאת הוא האזרח. צריך שזה יהיה המקום הטוב ביותר לישראלי לגור בו".

מה הקשר שאתה יוצר בספר בין עישון סמים קלים לבין נגעים קשים בחברה הישראלית? "מדובר בספר אקטואליה חברתית, דרך הסיפורים האוטוביוגרפיים של חיי אני מספר גם על שינויים שחלו בחברה הישראלית. הבאתי את הקנאביס כמשל: משהו שהוא כלום ומשתמשים בו כדי להימנע מלהתמודד עם הבעיות האמיתיות. מציגים את הסמים הקלים כאילו הם נגע חברתי חמור של החברה הישראלית, ומשקרים לציבור בנושא זה ביודעין ובחסות החוק, כשבעצם יש נגעים חמורים הרבה יותר".

דון קישוט עם פרח
שם הספר, "אבא הוריד ראש", הוא משחק מילים: 'הורדת ראש' במובן של כניעה, ו'הורדת ראש' במובן של טכניקה של עישון סמים קלים בבאנג. אותם נגעים חמורים יותר שגיל שואב מסיפור חייו ומתאר בספרו כוללים אלימות פיזית כלפי ילדים כמו זו שחווה בילדותו, מצבים של שלילת זכויות מוחלטת כמו זו שחווה כשאושפז בכפייה בגיל 20, חוסר פתיחות קיצוני כלפי יציאה מהארון כמו זו שחווה אחיו מסביבתו, תאונות דרכים כמו זו שעבר בנו, התעמרות וחוסר תפקוד של הרשויות באזרח, הונאות וסחיטת כספים מצד חברות שלאזרח אין דרך להתגונן מפניהן ועוד. ייחודו של הספר הוא בכך שעם כל התיאורים האלה, הוא לא קודר ולא מדכא אלא שומר על הומור לכל אורכו. חוויית הקריאה היא של הפתעה וזעזוע מעורבים בצחוק.

"הכתיבה בשבילי היא סוג של תרפיה, לפרוק דברים מעצמי", אומר גיל, "אבל לגבי צמח הקנאביס, כשכתבתי את הספר לא ידעתי את מה שהיום אני יודע עליו. הייתי בן 43 כשהתחלתי לעשן, וחשבתי בפשטות: 'כל אדם צריך להיות חופשי לעשן קנאביס אם הוא לא פוגע בחברה'. היום, כשאני יודע את מה שאני יודע על הצמח ועל תועלותיו הרפואיות והאקולוגיות, זה עוד יותר מקומם אותי".

מה זה בעצם ארגון "מדברים קנאביס"? עברו לכתבה בגיליון סופ"ש של "כל הפרדס"

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות