מחר ב"כל הפרדס"
תפיסת החינוך הביתי ששורשיה בארצות הברית, הגיעה לישראל והחלה להתרחב כאן בשנים האחרונות. גישת מדינת ישראל לחינוך הביתי, שבו הוריו של ילד מחליטים מתוך הכרה שלא לשלוח אותו למסגרת חינוכית פורמלית וחיצונית אלא לגדלו ולחנכו בבית, השתנתה בעשור האחרון. בתהליך תחיקתי נעה המדינה ממצב שבו חינוך ביתי היה מחוץ לחוק למצב שבו החינוך הביתי חוקי ולגיטימי תוך פיקוח מסוים של המדינה. הורים המבקשים לתת לילדיהם חינוך ביתי נדרשים להגיש למשרד החינוך בקשה רשמית לכך בכתב, הטעונה אישור. במטרה לוודא שילדי החינוך הביתי אינם נפגעים בלימודיהם ובחייהם, שולח משרד החינוך קצין ביקור סדיר, קב"ט של חינוך ביתי או נושא תפקיד פדגוגי אחר לביקורי בית אצל המשפחות.
לפי נתונים שהתקבלו ממועצת פרדס חנה~כרכור, ביישוב קיימות כיום עשרות משפחות בחינוך ביתי. בעולם שבו חייה של משפחה מותווים בהתאם לסדרי מערכת החינוך החיצונית, למשפחות בחינוך ביתי יש מאפייני חיים משלהן, שיקולים ונושאים מיוחדים להם המעסיקים אותן. כדי להתמודד עם הנושאים האלה רובן נוהגות לקיים ביניהן קשר קבוע, וירטואלי ופיזי.
חיים וסדר יום
לימור ליברמן, תושבת פרדס חנה, בת 40, לא שלחה אף אחד מארבעת ילדיה למסגרת חינוכית פורמלית כלשהי, פרט לשנה אחת במסגרת פרטית קטנה, שאותה היא מגדירה כניסיון שלא צלח. היא אם לבת 15, בן 12, בת 9 וחצי ובת 7 ולדבריה החינוך הביתי הוא דרך חייה של המשפחה. "זה טבעי בשבילי", היא מספרת, "לפני שילדתי, עבדתי עם ילדים, ראיתי את מערכות החינוך המקובלות, וחשבתי שאני מעדיפה לבחור אחרת. כשילדתי את בתי הבכורה הייתי איתה שנתיים בבית, נכנסתי שוב להריון ולא היתה לי כוונה לחזור לעבוד. רציתי לשים את הילדה יומיים בשבוע בגן, אבל בגן לא הסכימו למתכונת כזאת. גרתי אז במודיעין, ואחרי שיצרתי קשר עם אמא אחרת בחינוך ביתי, הבנתי שיש דבר כזה ושאני לא היחידה בו".
"יש מפגשים יומיומיים שמגיעות אליהם 10_30 משפחות, באופן פתוח ומתחלף.
המפגשים נערכים כיום בעיקר בחוץ, בגינות ציבוריות. הם נקבעים ומתפרסמים
כל שבוע, ואנחנו גם אוכלים ביחד. רוב ההורים שנשארים בבית הם אמהות, אבל
יש גם אבות. הפגישות בקהילה מספקות לילדים חיי חברה, וההורים מקבלים
תמיכה בנושאים שמעסיקים אותם ובהתמודדות עם ביקורת מהסביבה"
