23:00, ערב שבת שעבר, קור של ליל דצמבר. סיירת ההורים של פרדס חנה-כרכור יוצאת לסיבוב שגרתי ביישוב, כפי שהיא עושה מדי יום חמישי ושישי בלילה. בדרך כלל הסיורים נמשכים עד 02:00, לפעמים מעבר לכך. בקיץ יש יותר בני נוער בחוץ, אך כפי שהקור החורפי לא עוצר את חברי הסיירת מלצאת החוצה, הוא לא עוצר גם את בני הנוער.
הסיור הפעם מורכב משלושה ראשי צוותים: אורנה מרום, אמרי אביטן ואביבית אלינזון, תושבי היישוב והורים למתבגרים. אמרי, שעובד עם נוער בחינוך הבלתי פורמלי, ריכז את הסיירת בשנה וחצי הראשונות לפעילותה, ומאז נובמבר האחרון מחליפה אותו אורנה בתפקיד.
חברי הסיירת מתכוננים לסיור באווירה של שמחה וכיף. כל מתנדב יוצא לסיור פעם בחודש, ואביבית מספרת שהם כל כך נהנים מהעניין ומחכים במשך כל החודש לפגוש את החברים בסיירת. "כולנו פה עם 'פטיש נוער'", היא מוסיפה, "אני עובדת יותר מ-20 שנה עם נוער קצה. כשפרסמו שיש סיירת, נראה לי טבעי להצטרף. אני אם לשני נערים מתבגרים, וכדאי שאהיה פה ברחוב ואדאג שהכל יהיה בסדר, וגם אוכל להוות צינור תקשורת שלהם מול הרשויות, שיוכלו להשמיע את קולם ולהבין שיש מישהו מבוגר שיכול להקשיב להם".
אמרי: "כשהתחלנו את הסיירת, הצבנו לעצמנו מטרות: מיגור האלימות, הפחתת האלכוהול, מניעת ונדליזם. אחר כך ראינו שזה לא תפקידנו. תפקידנו הוא פשוט לדאוג לנערים, לדבר איתם. אנחנו לא באים ממקום של סמכות, שיפוטיות או ניסיון לחנך, אלא מדברים בגובה העיניים".
הכתבה המלאה ביום שישי ב"כל זכרון" ובמהדורה הדיגיטלית
