אחרי ההפסד של ג'ודוקא הישראלי, אריק זאבי באולימפיאדת לונדון 2012 והדמעות המרגשות שזלגו מעיניו לאחר שהפסיד בתחרות. חבר מועצת העיר בנתניה, אלוף הג'ודו יואל רזבוזוב מסכם את הקרב הקצר של זאבי ובשיחה לבלינקר מספר על הרגע שאחרי התחרות האולמיפית.
רזבוזוב: "ברגע שאריק עלה על המזרן הייתה לי תחושה שהוא מרוכז ואולי אף רגוע מדי. הרוגע נבע כנראה מהלחץ המטורף שהיה בו. ואני יודע איזה סערת רגשות יש לפני תחרות ועוד אולימפית".
מה הרגשת אחרי פחות מדקה?
"באותה שנייה הרגשתי כאילו אני נמצא על המזרן, כאילו היד שלי נעולה בבריח. הכאב היה גם גופני וגם נפשי. קשה לי לתאר לכם במילים כמה כואב לי בשבילו". על מה? על כל הדרך שעשה, על העבודה שהשקיע, על הציפיות שלו ושלנו ושל ילדיו ושל אשתו. אבל, אם נרגע לרגע שהרי זה בסופו של דבר רק ספורט אני חושב שאת שלו הוא עשה כשהפך לאלוף אירופה הכי מבוגר בהיסטוריה של הג'ודו.
מה תגיד לו כשישוב?
"שהוא הגיע לאולימפיאדה כגדול ספורטאי ישראל והוא חייב גם לצאת משם כך למרות ההפסד הכואב. נשפוט אותו על פי הקריירה המפוארת שלו, על התארים שגרף ועל ההמנון הלאומי הלאומי שלנו שהתנגן בזכותו".
