לפני שבועיים עמד סגן אמיתי בסיסט מנתניה על רחבת המסדרים בבסיס חיל הים שבחיפה יחד עם בוגרי מחזור 131 של קורס החובלים, אחד הקורסים היוקרתיים, המאתגרים והארוכים ביותר בצה"ל.
"מאז שהייתי בן 10 חלמתי על ים וספינות וזו הרגשה מאוד טובה לממש חלום", סיפר בסיסט השבוע, "עבורי הסיום מהווה פסגה שכבשתי, אך לא זו המטרה. המטרה היא השירות בים עם האנשים והלוחמים. הקורס הוא האמצעי, ואני רוצה כבר להתחיל בעבודה עם הלוחמים".
הים מעולם לא היה מקום זר לו. "הרצון לשרת בחיל הים הגיע לגמרי ממני. מגיל קטן החלטתי שאני רוצה לשרת על ספינות, שאני אוהב את הים ושאגיע לקורס חובלים בכל מחיר. עם הזמן התחלתי להתעניין, לקרוא ולשאול על הקורס. בכיתה י"ב עשיתי גדנ"ע חובלים, ושם כבר ידעתי שאני הולך לקורס חובלים".
מה זה גדנ"ע חובלים?
"גדנ"ע חובלים הוא מעין גיבוש שעוברים תלמידי כיתה י"ב הממיין אותם מראש ומאפשר להם להגיע לקורס. מה שאני מרגיש זאת ממש אהבה לים, זה המרחבים, זה השקט והרוגע. משהו פנימי בך שקורא לזה. הפלגה בלילה היא אחת החוויות הכי חזקות שיש. כשרואים את הכוכבים, השמיים הפתוחים מעליך והים לידך התחושה היא שהכל אפשרי".
בסיסט, בן 21, גדל על ערכי אהבת הארץ והתרומה למדינה כשהיה חניך בתנועת בני עקיבא. בהמשך נסע עם משפחתו לשליחות בארה"ב מטעם התנועה הציונית ולקח חלק בהעלאת יהודים לארץ. טרם גיוסו למד במשך שנתיים במכינה קדם צבאית. "כל זה התחבר לי מאוד לקורס חובלים ולפיקוד בצה"ל. להיות עם אנשים, לעבוד איתם. חיפשתי משהו שבאמצעותו אוכל לתרום למדינה ברמה הגבוהה ביותר ".
למרות הרצון העז, בסיסט לא עבר את הגיבוש בגדנ"ע חובלים, אבל לא ויתר וניסה את מזלו ביום סיירות. "המון שנים רציתי להגיע לקורס. עבורי לא הייתה אפשרות אחרת. הבטחתי לעצמי שאגיע לגיבוש ואעבור אותו. לפני שהתגייסתי היו לי משקפיים ואי אפשר לקבל יום סיירות עם משקפיים. עברתי ניתוח לייזר והתקבלתי למיונים ליום סיירות. ידעתי שלא משנה מה, כל הכסף שבעולם לא יקנה את הסיפוק שאני ארגיש כשאגיע לשם".
הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "חדשות נתניה".
