ארבע פעמים בשבוע מגיעה קטיה אשכנזי בשעות הבוקר המוקדמות למועדון הגלישה סרפ סנטר פולג, שותה תה ירוק עם החברים, לוקחת את הסאפ שלה ויוצאת אל הים הגדול. אשכנזי, בת 55, אלמנה ואם לשניים (מעיין 27 וירדן 23), היא מורה לתנועה וריקוד ובעלת סטודיו אשכנזי לאמנויות בשער העמק בו מתקיימים חוגים לאמנות שימושית לילדים ולמבוגרים.
לפני ארבע שנים איבדה קטיה את בעלה, גידי, שנפטר לאחר מחלה קשה. אשכנזי, אמן ומעצב גרפי ובעל סטודיו לשירותי גרפיקה, היה מוכר בנתניה כמי שצייר על מגדל המים שעמד במקום בו עומד היום מלון כרמל. ציוריו גם מעטרים אכסדרות בבניינים רבי קומות רבים בעיר ובקריית השרון שם התגורר. "גידי סבל מסרטן בבלוטת הלימפה 25 שנים, כשהמצב היה כל הזמן סטטי ורגוע. לפני שש שנים הוא חלה בדלקת ריאות קשה ואחריה התגלה סרטן בריאות. במשך שנתיים וחצי הוא נלחם בגבורה כשהוא ממשיך לעבוד בסטודיו בשער העמק".
איך הסאפ נכנס לחייך?
"תוך כדי טיפול רפלקסולוגיה אמר לי המטפל שגלישה על סאפ מתאימה לי: 'מרגע שתניחי את הרגל על הגלשן, לא תרצי לרדת'. וכך אכן היה. בדיוק לפני שנה עליתי כאן בחוף פולג על הסאפ לראות מה זה בכלל. אחרי שיעור אחד התלהבתי ואחרי חודשיים קניתי לעצמי סאפ. תוך כדי כך גיליתי במועדון חבר'ה נחמדים שאוהבים לעזור, ללמד ולדאוג. האווירה, האוויר, הים והסאפ הניעו אותי לחיות את חיי מחדש".
האם צריכים כישורים מיוחדים לחתור על סאפ?
"לא, גם אין צורך ללמוד טכניקה. כאן צריך בעיקר שיווי משקל וכוח ברגליים. החתירה בסאפ מחזקת את שרירי הבטן, הזרועות, הרגליים, הגב. כדי להתייצב צריך להתאמן ולפני הגלישה אני עושה כמה תרגילי חימום. לרוב אני מסתכלת אל עבר האופק האינסופי. זה מחבר אותי לכל מה שאני רק יכולה לדמיין ומנקה את הראש ממחשבות. עולם שלם נמצא במקום אחד. ההרגשה היא נפלאה ואני מודה לבורא עולם שנתן לי להגיע למקום הזה ולגלות חיים חדשים. זה ממלא לי את החיים".
הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "חדשות נתניה".
