היסטוריה בחדרה. הג'ודוקא החדרתי, טוהר בוטבול, זכה בסוף השבוע שעבר במדליית כסף באליפות אירופה עד גיל 23 שנערכה בהיכל שלמה בתל אביב.
אחרי יום שלם בלי הפסד מול יריבים ברמתו, בקרב האחרון ניצב בפניו הדיאת היידרוב, לשעבר אלוף אירופה עד גיל 21 שבסיום אותו הערב זכה בתואר גם לגיל 23. בוטבול היה ממוקד מטרה ואפילו זכה ביוקו בתחילת ההתמודדות על המזרן, אך נכנע לריתוק של היריב האזרי והפסיד בגמר.
בוטבול חולם להגיע לאולימפיאדת טוקיו כאשר הוא היה גם בריו כיריב אימונים של שגיא מוקי, אורי ששון וגולן פולק. מול האחרון, אגב, הוא יתמודד על הכרטיס הבודד לטוקיו 2020 בקטגוריית המשקל עד 73 ק"ג, כמו גם מול דימה רסקין, עוד ג'ודאי צעיר ומבטיח שכיכב באליפות אירופה הנוכחית בארץ, ועל פניו זה הולך להיות מאבק מעניין מאוד.
בוטבול זכה במדליית ארד באליפות אירופה לג'וניור לפני כשנתיים והוכתר לאלוף ישראל לפני כשנה, בעוד שמוקי לא השתתף בה, מה שסלל לו את הדרך לראש הפודיום. נכון לעכשיו, הוא גם מוביל במירוץ על הכרטיס לטוקיו בקטגוריה שלו והוא גם הפך להימור הכי חם בקרב הג'ודאים מהסגל האולימפי על הפריצה הבאה בענף. רגע אחרי הזכייה התפנה בוטבול לראיון מיוחד על העבר, ההווה והעתיד.
ספר קצת על עצמך.
"נולדתי במושב צורן ובגיל 5 התחלתי להתאמן בבית ספר לג'ודו של אורן סמדג'ה. ככל שחלפו השנים רציתי להמשיך ולהתקדם כאשר התחלתי גם להתחרות. בגיל 15 הוריי עברו לחדרה אבל עדיין המשכתי להתאמן אצל סמדג'ה באבן יהודה והתחלתי גם להתאמן בנבחרת ישראל".
ואז הגעת לצבא ונעצרת?
"הגעתי כספורטאי מצטיין ואחרי שסיימתי את הטירונות ביקשו ממני לעבור לבסיס לעבודות רס"ר, שם לצערי לא היו לצידי ולקחו ממני זמן רב וגם לא נתנו לי להשתחרר לאימונים וקצב ההתקדמות שלי הלך וירד. בגיל 21, בשנה האחרונה של השירות, עברתי לווינגייט ושם כבר המפקד היה מיוחד ועזר לי ותמך בי ונתן לי את כל חופש והעזרה להגיע לאימונים והתחלתי לחזור לכושר הטוב שלי".
מה הרגשת בתקופה הזאת שלא נתנו לך לצאת לג'ודו?
"זאת הייתה תקופה לא פשוטה, אבל לא לעולם לא היו סימני ויתור כי ידעתי שזה משהו זמני והתקופה הזאת דירבנה אותי יותר וחיזקה אותי להמשך הדרך".
חזרת להתאמן כרגיל ולפתע הפכת ליריב אימונים באולימפיאדת ריו?
"נכון, הייתי בעיקר יריב אימונים לשגיא מוקי שעימו גדלתי מתחילת הדרך. הרגשתי טוב בריו ותחושה חזקה וטובה שהחברים שלי יצליחו ועבורי שאהיה שם בתור יריב על המזרון המרכזי. זאת הייתה טעימה לעוד ארבע שנים".
ספר קצת על התחושה להיות עם נבחרת שכל כך הצליחה בריו.
"באולימפיאדה הכל קרה לטובה. היו הכנות מצוינות ותוכנית מסודרת ומקצועית. זה היה נהדר שההכנה הייתה כמו לכל תחרות בלי הלחץ מסביב וזה היה חשוב".
נחזור ליום שישי. היה לך יום מצוין.
"נכון. הוא התחיל נהדר והרגשתי טוב בקרבות הראשונים. הייתי מאוד מרוכז ומפוקס גם בגמר, אבל לאחר התחלה טובה המומנטום השתנה והיריב האזרי ניצח. כבר עברתי על הטעויות שלי ואני יודע מה אני צריך לשפר גם מקצועית וגם מנטאלית".
איך הייתה ההרגשה לעמוד על הפודיום?
"זאת הייתה חוויה מאוד חזקה. זאת פעם ראשונה שאני מתחרה וזוכה במדליה תחרות בישראל. זה נתן פוש ודרייב אדיר כאשר חברים ומשפחה יושבים ביציע".
הזכרת חברים. יש חברות חזקה בינך לבין שגיא מוקי והמאמן סמדג'ה.
"יש קשר מאוד חברי בין כל החברים שמתאמנים איתנו, שהוא מעבר לשעות האימונים. יש קשר מאוד הדוק ופתוח עם סמדג'ה וזה קשר מיוחד בין ספורטאי לבין מאמן. יש אווירה ביתית ומגובשת בין כל הילדים באגודה שלנו ובכלל אורן ושגיא הם כבר מודל לחיקוי גם כספורטאים וגם כבני אדם".
ספר קצת על המשפחה שלך והעזרה שנותנים לך.
"המשפחה בכלל וההורים בפרט תמכו ותומכים בי לאורך כל הדרך. אף אחד לא מבטיח לך שתביא מדליות והמשפחה עדיין תומכת. אין ספק שהם נתנו לי חסות וההישגים שלי כמו שלהם. אני מודה להם על הכול ומאוד אוהב אותם".
מה המטרה הקרובה?
"כרגע הסתיימה השנה שלנו ולאחר חופש קצר אנחנו יוצאים למחנה אימונים בינואר באוסטריה וממשיכים לעבוד קשה בכדי להגיע מוכנים לטוקיו 2020 שזה החלום הגדול".
