זה היה אך טבעי שאילון שווגר יהיה כדורגלן – אביו, ישעיהו (שעיה), היה מגדולי הכדורגלנים בישראל, אבל בשלב מסוים הבין הבן שבתחום הזה יש הרבה עסקנות ושכולם רוצים לנהל אותו ולא נותנים לו לעשות בשקט את מה שהוא כל כך אוהב. לפני ארבע שנים, כאשר חיפש תחום שישמח לעסוק בו לאורך שנים, משהו שגם ישלב את האהבה שלו וגם יכניס לו כסף, פתח שווגר במושב בו גדל, צרופה, את מרכז "שר ההגנה".
שעיה שווגר שיחק במכבי חיפה ובנבחרת ישראל עד שנות ה- 70 המאוחרות ורשם 37 הופעות במדי נבחרת ישראל, בין היתר גם במונדיאל במקסיקו 70'. בהמשך הפך לשחקן-מאמן של קבוצות רבות.
אילון, בן 41, רווק בזוגיות, נהג ללוות את אביו למשחקים ולא הייתה לו ברירה אלא להתאהב במשחק. "אבא היה מגדולי השחקנים בארץ וכשאתה גדל בבית של כדורגלן מפורסם והולך איתו למשחקים, זה מושך אותך גם לעסוק בזה". כילד שיחק שווגר בחוגי כדורגל ובגיל 8 הגיע לקבוצת הילדים של מכבי חיפה. הוא עבר את כל קבוצות הנוער ובשנת 1992 עלה לבוגרים.
החזרה למגרש הייתה רק לאחר שחרורו מהצבא ב-1996. הוא קנה את כרטיס השחקן שלו ממכבי חיפה והחל לשחק בבני יהודה תל אביב בליגת העל ועבר להתגורר במרכז. במקביל לכדורגל למד רפואה משלימה בקורסים שונים, עד שבשנת 1998 החליט לקחת חצי שנת חופש מהכדורגל ויצא לטיול במזרח, נפאל ובעיקר הודו.
כששב לארץ פתח שווגר במרכז הארץ קליניקה לרפואה משלימה עם חבר, והמשיך לשחק כבלם וקשר אחורי בקבוצת בני יהודה תל אביב. "כל החיים היה לי מאבק בין עולם הרוח לחומר. עולם החומר התפרש אצלי כעולם הכדורגל שבזכותו התפרנסתי, חייתי טוב ונהניתי מהחיים. במקביל נמשכתי מילדות גם לעולם הרוח. נחשבתי אז לעוף מוזר כי כשהלכתי ללמוד העיסוק ברפואה סינית היה חדש, אנשים לא ידעו איך לאכול את זה, במיוחד בעולם הכדורגל שהוא עולם חומרי. היום כל שחקן שני עושה יוגה, מדיטציה, פילאטיס, דמיון מודרך ודיקור".
הסיפור המלא יפורסם מחר ב:"כל זכרון".