fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

בישלה לעצמה קריירה

לאחר שיצאה לגמלאות לקחה מירי רונן מזכרון יעקב את אהבתה למטבח ולאמנות ועשתה ממנה קריירה שנייה בעיצוב עוגות. בשנה שעברה גם למדה עיצוב זרים מפירות וירקות, וכיום היא מעבירה סדנאות במושבה עם שאיפה להתרחב לכל הארץ
עוגת 50 שנות נישואין. העוגות של מירי רונן (צילום :עצמי)
עוגת 50 שנות נישואין. העוגות של מירי רונן (צילום :עצמי)

מירי רונן מזכרון יעקב יצאה לפני כשלוש שנים לפנסיה ממשרד החינוך וכשנה לאחר מכן החליטה שהיא לא מתכוונת לנוח על זרי דפנה.

לפני שעברו לזכרון יעקב בשנת 2000, התגוררו מירי, בעלה משה ושלושת ילדיהם (עמית, עדי ויסמין) באילת. רונן, בת 67, בעלת תעודת הוראה ותואר ראשון בהיסטוריה וגיאוגרפיה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בגיאוגרפיה מאוניברסיטת תל אביב, ניהלה שם קריירת חינוך מצליחה כמורה בכירה וכמנהלת חטיבת ביניים בבית הספר גולדווטר.

כאשר שני בניה התגייסו לצה"ל ושירתו בחיפה, המרחק מהם הכביד עליה ועל בעלה. התחושה התגברה יותר כשהילדים בחרו לאחר השחרור מהצבא ללמוד בצפון, נישאו לבנות זוג מהאזור וקבעו את ביתם בצפון. בשנת 1998 חלה בעלה של רונן ובני הזוג החליטו לעזוב את אילת לטובת זכרון יעקב. "המרחק מהילדים מאוד העיק עלינו בגלל שאנחנו משפחה מאד מגובשת. כאשר בעלי חלה החלטתי להילחם על הבריאות שלו, והשמחה של המשפחה שלנו ולהחזיר את המשפחה למה שהיא הייתה. החלטתי לעזוב את אילת ולעבור לגור ליד הילדים שלנו".

בדיעבד ההחלטה התברר כמוצלחת. "כשעברנו לכאן בעלי התחיל להרגיש טוב, הוא פרח.  בנוסף הוא התחיל להתנדב במחלקת הרווחה של המועצה, התמקד בתחום הקשישים והקים את מרכז הקשישים. ההרגשה הייתה מצוינת, חזרנו לעשות מסיבות ולארח כמו שעשינו באילת, ואני כרגיל עם אהבת המטבח שלי בישלתי, עיצבתי, אפיתי וקישטתי".

המעבר לאילת לא קטע לרונן את הקריירה בתחום החינוך. "השתלבתי בבית הספר המשותף חוף הכרמל. קיבלו אותי מאוד יפה והתקדמתי שם מהר. התחלתי שם כמחנכת וצמחתי למרכזת מקצוע הגיאוגרפיה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה וגם הכנתי לבגרות".

החיים בזכרון יעקב נראו ורודים וטובים, עד שהגיעה הבשורה הקשה. בשנת 2004 בעלה, משה, חלה שוב ותוך חודשיים הלך לעולמו. "לא האמנתי, נשברתי. זה היה זעזוע, אבל התנחמתי בזה שהוא נפטר מאושר. הוא מיצה את עצמו במשפחה, עם הילדים, בקהילה. עד היום מאוד מעריכים אותו במועצה ואפילו הקדישו חדר לזכרו במועדון באחת השכונות. החדר הזה הוא מה שמשה אהב, חדר טיפול באמנות בילדים, אנחנו תרמנו את הציוד ומדי פעם אנחנו ממשיכים לתרום".

איך ממשיכים מכאן?

"מאוד קל ליפול, אבל אני טיפוס שלא נופל כי יש עוד אנשים שצריכים אותי, הילדים שלי. אמנם נשברתי, אבל החלטתי לאסוף את המשפחה שלי ולחזור לעבודה בבית הספר. קיבלתי שם הרבה תמיכה וגם השכנות שלי תמכו בי מאוד".

ספרי על העבודה שלך בחינוך.

"תמיד היה לי חשוב שהתלמידים שלי יצליחו. השקעתי בזה הרבה מאמץ וזמן ובאמת – כמעט כל שנה הייתי מקבלת מכתב הערכה ממשרד החינוך על ציוני הבגרות הגבוהים של התלמידים שלי שהיו מעל הממוצע הארצי".

הסיפור המלא יפורסם ביום שישי ב: "כל זכרון".

עוגת 50 שנות נישואין. העוגות של מירי רונן (צילום :עצמי)
עוגת 50 שנות נישואין. העוגות של מירי רונן (צילום :עצמי)

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות