הוא: שי בן ציון, אחד הדי ג'ייז הוותיקים בסצנת האירועים בקריות, שמעולם לא התערבב, אבל שמו הולך לפניו. היא: סיוון קסטיאל בן ציון, בעלת חברה להפקת אירועים, שהביאה את כל הטרנדים הכי חמים בתחום לאזורנו, וביחד עם בעלה, השיקה לפני שנתיים, להקת חתונות, בסגנון קצת אחר. הם מנהלים חיי נישואים ומשפחה נורמטיביים לחלוטין, למרות העובדה ששניהם עובדים בלילות.
בן ציון, 40, נולד וגדל בקרית מוצקין, בבית שתמיד היה מלא בצלילים ותקליטים. "בכיתה ו' פתחתי תקליטייה עם חבר והיינו עושים ימי הולדת בימי שישי עם אורגן אורות לילדי הכיתה. בכיתה ח' כבר הייתי מוכר. החלטנו לעשות מסיבה לשכבה, שכרנו את מועדון היופיטר, מכרנו כרטיסים, אני תקלטתי והגיעו מלא אנשים.
"שנה אחר כך החלטתי לעשות משהו יותר גדול, פניתי למועדון הווינגס בצ'ק פוסט וארגנו שם מסיבה. הגיעו כל כך הרבה אנשים, שבעל המקום נדלק עלי וביקש ממני לתקלט באופן קבוע במועדון. ניגנתי שבע שנים רק שם. זה היה אחרת, לא כמו היום שיש חמישה די ג'ייז במועדון. באותה התקופה, תקליטן היה מגיע למועדון בעשר בלילה, יוצא בשש בבוקר ומרוויח 120 שקלים. היינו מחלקים הזמנות לבד. הכל היה קשה פעם, היינו טסים לחו"ל להביא תקליטים, לא היה אינטרנט להוריד שירים. כשהתחלתי לתקלט בחתונות, אם זוג ביקש שיר מסוים, הלכתי וקניתי את הדיסק".
בצבא שירת בן ציון בלשכת הגיוס בחיפה וניצל את השירות כדי לחלק הזמנות למסיבות, לחיילים. כשהיה בן 30 נישא לעדי שושני ואחרי נישואים קצרים, במהלכם נולדה בתו הבכורה אן, התגרשו.
סיון קסטיאל בן ציון, 32, נולדה וגדלה בקרית ים. מאז שהייתה ילדה, רקדה בכל הזדמנות שהייתה לה וכשהגיעה לגיל 15 וחיפשה תעסוקה לחופש הגדול, אביה פנה למכרה בעלת עסק לרקדניות וביקש שתקבל את בתו. "רקדתי מגיל צעיר, בחוגים, שפעתי ביטחון, מאוד אהבתי לרקוד. התחלתי לעבוד בתור רקדנית בגיל 15 והפכתי להיות רקדנית בטן, זו הייתה המומחיות שלי, למדתי אצל רקדנית בטן מצרייה.
"שקלתי 10 קילוגרמים יותר, רקדתי את כל הסגנונות, אבל היו לי ארבע שנים בהן רקדתי רק ריקודי בטן. בזמנו זה היה להיט להביא לחתונות את האוהלים המרוקאים, עדיין לא היו אולמי חינות, והיו מזמינים אותי להופיע. עבדתי עם חברת תיירות שארגנה אירועים אותנטיים בחו"ל ואיתם הופעתי הרבה בעולם. השיא היה סדרת הופעות בירדן, אליה הגיעו אנשים מכל העולם".
הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "הד הקריות".
