דודו שגיא, מנכ"ל עופר הקריון זה שש שנים ותושב קריית ביאליק, מספר כי בזכות אחותו, חיה ז"ל, הוא בעצם נולד. "אמי הייתה אישה מלאת גוף. בגיל 41 החלה לפתע להשמין. כשפנתה לרופא לבדוק מה קרה, נאמר לה כי היא בהריון. באותה תקופה, שנות ה-40 המאוחרות של המאה הקודמת, לא היה מקובל שאשה מעל גיל 40 תהיה בהריון והריון בגיל זה היה נחשב למסוכן ביותר".
לדבריו, אמו מאוד התלבטה אם להמשיך את ההריון. אחותו חיה, אז בת 18. הפצירה בה להמשיכו, והתחייבה לעזור בטיפול ברך הנולד.
"ואכן תחינותיה של אחותי עזרו. אמי המשיכה את הריונה ולאחר מספר חודשים הגעתי לעולם. ההריון עבר טוב, עובדה. אני חי 66 שנה. אחותי חיה מאוד עזרה בטיפול בי בשנים הראשונות ובזכות זה היה בינינו קשר מאוד מיוחד. אחותי ז"ל ובעלה, ייבדל לחיים ארוכים, היו ממקימי מושב רמות נפתלי, ובחופשות וגם לא בחופשות, תמיד אהבתי לנסוע אליהם ולטייל בגליל העליון. כשהתגייסתי לצבא הקפדתי לשרת באזורים האלו. גם אחר כך הייתי בא אליה המון, היינו בקשר רציף, היינו מאוד קשורים. היא הייתה מורת דרך לחיים. הורי היו מאוד מבוגרים. אמי נפטרה כשהייתי בן 17, ואחותי מטבע הדברים ליוותה אותי בשירותי הצבאי ותחילת דרכי בחיים".
לפני 15 שנה, כשהייתה בת 63, נפטרה חיה כתוצאה מאירוע מוחי. "היא חסרה לי מאוד", אומר שגיא, "אני מאוד מתגעגע אליה מדי יום. מי יודע, ייתכן שלולא התעקשותה, לא הייתי כלל מגיע לעולם. אני מקפיד להיות בקשר קרוב עם הילדים שלה. המשכתי את החיים. יש לי ילדים, נכדים, החיים טובים, אבל עדיין מתגעגע לאחותי שליוותה אותי במשך כל חיי".
