שיר געגועים

היא חייכה אליי את חיוכה הכובש, שבן רגע חשף את שיניה המסודרות והצחות להפליא משל היה ענק יהלומים מונח בחלון ראווה יוקרתי. את אותו היום, שבו נכנסה בפעם הראשונה למספרה, לא אשכח עד סוף חיי.

היא ניחנה בתכונה אלוהית להטביע את חותמה כבר בהיכרות הראשונית שלה עם האחר. שמחת חיים הייתה כותרת חייה, וממנה היה לה ובשפע, בנוסף לכל המתנות שהתברכה בהן. אי אפשר היה שלא להתאהב בה מיד. היא כבשה אותי בחוש ההומור הגאוני ויוצא הדופן שלה, שגם בו התברכה. הספיקו מספר דקות, כדי שנפשי תיקשר בנפשה. הכרזתי מיד קבל עם ועדה: ״את אחותי החדשה״.

כל כך שמחתי על ההיכרות איתה. היא מילאה אותי בחיות ובחיוניות. על אף היותה מפונקת להחריד כבת יחידה להוריה, היא ידעה לחלוק עם האחר, ובגדול.

היא הכירה לי את כל החברים והחברות שלה והפכנו לחבורה הכי מגניבה בקריות. כולם אהבו אותה ורצו בחברתה. היא הייתה הכוח המניע ומלכת החבורה, ושם גם היה מקומה הטבעי בלי להתאמץ ובלי להניד עפעף. היא הצחיקה אותנו עד דמעות בכל מפגש, ובפרץ שנינותה הותירה אותנו שמוטי לסתות.

הפכנו לחברים הכי טובים. מצאתי את הנפש התאומה שלי. היה לי נוח לבכות ולהתפרק על כתפיה. בעוצמתה הכילה אותי, ואני הפכתי לאיש סודה. אהבתי אותה אהבת נפש.

עתיד מזהיר צפו לה. במיוחד אחרי שכבשה את הבמה וקטפה סולואים בלהקה הצבאית שבה שירתה. היא ניחנה בכישרון שירה ומשחק ענק. טיילנו ביחד בעולם. עשינו חיים משוגעים. צחקנו בלי סוף. אי אפשר היה לכעוס עליה. בקסם מוצא פיה, העלימה בשבריר שנייה כל כעס והפכה אותו לצחוק מתגלגל. קשה מאוד להצחיק אותי, אני מודה. מעט מאוד אנשים בחיי הצליחו, והיא עלתה על כולם.

״עד שהמוות יפריד בינינו״ – אי אפשר להגיד זאת על כל סוג של חברות, אבל בחברות איתה אמרתי זאת בפה מלא. לצערי, המוות הפריד בינינו. בגיל 24. באחת נקטפה מאיתנו. באחת נגדע צחוקה.

מיטל אהובה, איך יכול להיות שנעלמת לנו ברגע? את בטח רואה הכל מלמעלה ויודעת שאמא ואבא הביאו אחרייך את טל וליטל. אני בטוח שאת גאה בהם ובהורייך. אני בטוח שאת מבינה ויודעת שטל וליטל לא באו להחליף אותך או לתפוס חלילה את מקומך, אלא למלא, ולו במעט, את החלל הכל כך גדול שהותרת פעור לנצח בלכתך.

תמיד תחסרי לי ולכולנו, חברתי היקרה. אני רוצה שתדעי, אהובה שלי, שקשה לכולנו כאן, בלעדייך. הדבר היחיד שמנחם אותי, ולו במעט, הוא הידיעה שגם למעלה, בגן עדן, הם מתים מצחוק ממך.

מוקדש למיטל רזון ז"ל.

שבת שלום.