ילדות: "מצד אחד, הילדות הכי יפה שיכולה להיות: טרזן על העצים, הקדרים באים, כדורגל, חבורות ילדים. מצד שני, ספגתי בבית הרבה עצב מהוריי בעקבות השואה".
משפחה: "קשת יום, חמה, אוהבת ודאגנית".
גיטרה: "קרש ההצלה שלי, השפה הכי מחוברת אליי, הגמגום הפך את הגיטרה לפה שלי".
בית: "חם, אוהב, דואג, מחבק עם הרבה אוכל טעים של אמא".
כתיבה: "התחילה בתמימות ולאט לאט החלה להתגבש בתוכי. התחברה עם החיבור שלי לעצמי".
התבגרות: "חיפושים, הבנה של עצמי והשלמה עם מי ומה שאני".
במה: "כיף, נתינה אינסופית וקבלה עוד יותר גדולה. המתח וההתרגשות לפני העלייה לבמה גורמים לי לדפיקות לב מואצות. כשהכול זורם והסאונד מתפקד היטב הכול הופך לחגיגה אחת גדולה".
חתולים: "אוהב חתולים כי הם מדהימים, חכמים, יפים ולא מתחנפים. הם בעלי הבית בבית. לצערי, יש לי רק חתולה אחת שקוראים לה ריני. ריני לא מרשה לי להכניס אף חתול נוסף הביתה ולכן אני מאכיל ודואג לעוד מלא חתולים בחוץ".
אהבה: "בינתיים הקפה רותח ונרגע // אני מכין קפה אתה פורס עוגה // ברדיו חשדות אתה מצחיק נורא // אנחנו שנינו באותה סירה…".
בישול: "כמו לכתוב שיר, או לצייר ציור, כמו מנגינה יפה שנולדת כך גם הבישול, טעם גן עדן. רק שאז כתוצאה מהבישול מתחילה השמנה, ואז מתחילים עם האוכל הדיאטטי שיכול להיות נפלא וגם טעים בתנאי שיש את כוח הרצון וההתמדה".
בחודש הבא ישיק יהודה פוליקר את סיבוב ההופעות עם אלבומו החדש, מוזיאון החלומות", הנוגע בתחנות חייו, מהילדות בקריות דרך להקת בנזין, הגיטרות, הבוזוקי ועד היום. ביום העצמאות הקרוב יעניק פוליקר הופעה מלאה בבמה המרכזית בקרית ים. סיבוב ההופעות החדש יגיע לקיסריה ב-31.5.
הפקה: ורד לרנר
