היום ב"הד הקריות"
לאחר שחרורי מצה"ל בראשית שנות ה-90 לאחר קריירה צבאית כקצין בחטיבת גולני החלטתי שאני עושה מהפך מאד גדול בחיים שלי והולך לבנות קריירה בעולם הקונדיטוריה. מאז ומתמיד אהבתי את עולם האפייה וידעתי עמוק בפנים שזהו בעצם ייעודו. הצטרפתי, ביחד עם אחי עופר שגם השתחרר מצה"ל באותו תקופה, לעסק המשפחתי שהוריי הקימו מספר שנים קודם לכן. הוריי התחילו למעשה כבית מאפה פשוט ובסיסי, אך היה לי חזון ותוכנית ארוכת טווח כיצד אוכל להצעיד את העסק קדימה.
חשוב לדעת ולהבין שהצלחה לא בונים בין לילה. אני ומשפחתי ידענו כי אנחנו צועדים דרך ארוכה עד שנגיע להצלחה. בשנים הראשונות התחלתי להכניס מוצרים חדשים לקונדיטוריה. נסעתי רבות לחול, לאירופה בעיקר, להתשלמויות ולימודים בעולם האפייה. קיבלתי השראות ורעיונות חדשים שטרם ראיתי בארץ. ההחלטה הכי מהפכנית מבחינתי הייתה להתחיל למכור עוגיות בקופסאות סגורות ולא עוד לפי משקל. זה היה משהו מאד מהפכני בשלהי שנות ה-90. לאורך כל הדרך עד להצלחה הייתה בי אמונה עצמית גבוהה. אנשים מצליחים מאמינים בעצמם ובהצלחה שלהם ולא עסוקים בהשוואות לאחרים.
עסק חדש בהקמה צריך לקחת בחשבון שבשנים הראשונות הוא לא הולך להרוויח כסף. קודם כל, יש לקחת בחשבון את עלות החזרת ההשקעה הראשונית. דבר שני, לוקח זמן עד שאנשים מודעים לעסק שלך ומתרגלים שאתה קיים. בתחילת הדרך אני ואחי עופר היינו משווקים החוצה עוגות ומאפים לבתי קפה שונים. היה חשוב לנו להגדיל מחזור המכירות של העסק ובמקום לשבת ולחכות ללקוחות שיגיעו לחנות לקנות, החלטנו גם לנסות ולשווק את זה החוצה. עסק חדש צריך בהחלט לקחת בחשבון שלא תמיד יהיו הצלחות ואף לא לפחד מכישלונות. מכל הכישלונות שהיו לי בתחילת הדרך רק התחזקתי ולמדתי יותר טוב אודות ההצלחה"
להמשך הכתבה עברו ל"הד הקריות"
