סיכום המחזור האחרון בליגת העל: הקבוצות עלו כדי לא להפסיד, ויצרו מפגן אפסי של מחזור מאופס. איפה אנחנו ואיפה השכנים שלנו? תורכיה, יוון ואפילו קפריסין, שאצלם שמחת המשחק מקדמת את הרמה. אצלנו מאמנים מפוחדים, בעלים לא מפרגנים, אין אהבת משחק ואין כדורגל שמח.
אולי המגדלור היחיד נמצא בנגב, אצל הפועל באר שבע. ניצחונות דחוקים בדקה ה-90 מלמדים על נחישות ומזל של אלופים. אחרי 40 שנה במדבר, באר שבע קרובה מאי פעם לשתות מצלחת האליפות. הניצחונות בדקת הסיום מלמדים שהכוכבים עם באר שבע. זה מזכיר לי את כפר סבא של שנות ה-80, שלקחה אליפות עם דרור קשטן, למרות שהבחורים של פרלמן מנתניה, בכיכובם של האחים מכנס, היו יהלומים נוצצים שלא השיגו אליפות. כרגע הכדור ברגלי באר שבע, אבל הם צריכים בשביל זה לעבור בשלום את משחק העונה מול מכבי תל אביב. ניצחון או תיקו של באר שבע, והמסלול הירוק נפתח להמראה. בשביל הכדורגל, בשביל אנשי הנגב, בשביל אלונה ברקת ובכר, אני רוצה שהאליפות השנה תרד לנגב, ואני מייצג דעת רבים.