fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

שבע השנים הרעות של מכבי חיפה

אפשר לכתוב ספר על מה שעבר על מכבי חיפה בשבע השנים האחרונות. המועדון, ששם בכיס הקטן את כל שאר המועדונים מתחילת המילניום ועד 2011, הפך בשנים האחרונות לצל של עצמו. כתב 'הד הקריות' אופיר לוי, מנסה להבין מה קרה והוא לא אופטימי, אבל אחרי שבע שנים רעות מגיעות שבע שנים טובות, לא? טור מיוחד של אסף לוי
לראשונה בעידן שלו מסתמנת עונה נטולת ציפיות. יעקב שחר ומו אלאך צילום: דוברות מכבי חיפה
לראשונה בעידן שלו מסתמנת עונה נטולת ציפיות. יעקב שחר ומו אלאך צילום: דוברות מכבי חיפה

 

 

קללת האצטדיון החדש, חוסר אמון בשחקני הבית, רכבת זרים בינוניים, מנהל מקצועי חסר מושג, או רצף בחירת מאמנים כושלת – אתם תבחרו מהי הסיבה שמאז ה-16.5.2011, היום בו זכתה המכונה מהכרמל באליפות האחרונה, במועדון הירוק לא זכו לחייך הרבה, פרט למסיבות העיתונאים בפתיחת כל עונה. נכון, בין לבין זכינו לראות הנפת גביע אחרי 18 שנה, וגם החגיגות האלו הסתיימו בעוגמת נפש.

עד לפני מספר שנים להיות מזוהה עם מכבי חיפה היה עבור רבים מושא גאוותם. מועדון שמח, אטרקטיבי ותוסס, שגם בשנים הפחות יפות תמיד הראש היה מורם. אם נזכרים באליפות ללא הפסד, הניצחון על פריז ועלייה לרבע גמר אירופי, הראשונים להגיע לליגת האלופות, מנצ'סטר יונייטד, צסק"א אכלה אותה, שלוש אליפויות ברציפות והרשימה ארוכה. החוזק המנטלי שהיה קיים בקבוצה הפיח תחושה שגם בעונה פחות מרשימה, המועדון הזה מסוגל בכל יום נתון לשחק מול כל יריבה ולהביט לה היישר בלבן של העיניים.

מסטנוייביץ' ועד רוטן

הימים האלו חלפו מזמן ומאז עברו הרבה מים בנהר. בכל פעם תלינו תקוות מוקדמות מדי. הכתרנו מוקדם את ראובן עטר המאמן, למלך, חשבנו שאלכסנדר סטנוייביץ' הוא הברקה, ציפינו לגדולות מרוני לוי והתפעלנו מהגעתו של רנה מולנסטיין, כאילו היה היורש של אלכס פרגוסון. השיא הגיע עם הגעתו של גיא לוזון, שהוכיח לכל קודמיו את הלא יאומן – שתמיד אפשר יותר גרוע. את פרד רוטן לא יהיה הוגן לשפוט, אם כי גם עם לוזון אמרנו זאת ונוכחנו לגלות שאסור היה לתת לו עונה נוספת, ימים יגידו.

מדי שנה ישנה תחושה שהנה זה בא ומתקרב, הנה מכבי חיפה הגדולה חוזרת. "שמע לי, השנה אנחנו מתפוצצים על הליגה", אמר לי אחד האוהדים המבוגרים בתחילת העונה, אחרי ניצחון סוחף 1:3 על האלופה הפועל באר שבע במחזור השני. שלושה חודשים אחרי הוא לא הגיע יותר למשחקים ולא בגלל שהלחץ גבר עליו. גם הוא לא חלם שהעונה הזאת תסתיים עם 15 הפסדי ליגה ויחס שערים שלילי, שלא לדבר על פלייאוף תחתון. ובכלל, 86 הפסדי ליגה בשבע עונות זה כבר לא לדבר על אליפות, אלא על מערכת שקרסה טוטאלית ושאף אחד שם לא מוכן להודות. 'נלמד מהטעויות', הם אומרים.

רכבת זרים, שזרים לכדורגל

על רכבת הזרים, שזרים לכדורגל אין טעם להרחיב, כי את קנדאורוב, פראלייה, יעקובו, רוסו וז'וטאוטאס אנחנו תמיד נזכור ונספר עליהם לנכדים. האם יש זר אחד שאפשר לזכור לטובה מאז הימים של דבאלשווילי וג'ון קולמה, שהיו סבירים, כנראה שלא. גם על הישראלים אין הרבה מה לומר ואפשר פשוט לסכם ולשאול, האם יש שחקן אחד במכבי חיפה כיום שיכול לשחק בהפועל באר שבע, או מכבי תל אביב? בטוח שלא.

לקראת עונת 2018-2019 מסתמן שבניגוד לשנים האחרונות לא מתוכננת מהפכה של ממש. מצד אחד פינוי ובינוי בקבוצה בכל פעם מחדש לא הצליח והמונח "תהליך" הפך לאחת הקלישאות, שלא לומר נושא ללעג. מצד שני, קבוצה שמבקיעה 38 שערים ב-33 משחקים לא יכולה להרשות לעצמה לבנות על השלד הקיים ולשם כך אמורים החבר'ה מהולנד, בראשותו של מו אלאך ופרד רוטן, לתת את הדעת השנה. העונה הקרובה מסתמנת, לראשונה בעידן יעקב שחר, כעונה נטולת ציפיות, כשאליפות היא מילה אסורה, פלייאוף עליון הוא בגדר רשות ואפילו ניצחון בדרבי כבר לא בהישג יד.

 

לראשונה בעידן שלו מסתמנת עונה נטולת ציפיות. יעקב שחר ומו אלאך  צילום: דוברות מכבי חיפה
לראשונה בעידן שלו מסתמנת עונה נטולת ציפיות. יעקב שחר ומו אלאך צילום: דוברות מכבי חיפה

שלושים אלף ירוקים דאגו למלא בתחילת הדרך כל פינה ביציעים. הם תמכו גם ברגעים הקשים, אך גם להם יש סף שבירה ובשליש האחרון של העונה הם הוכיחו לשחקנים היטב איך ברגע אפשר להפוך את סמי עופר ממבצר לבית קברות. אז מה נשתנה לעונה הבאה? לא הרבה. הקהל כבר לא פראייר ונדמה שכמות המנויים עלולה לצנוח משמעותית. אין ישראלי בכיר באופק, יש מקום לשלושה זרים בלבד, אין תכנון על שחקני הבית ואולי בוזגלו הפצוע יחזור בינואר. מה שבטוח, בקצב הזה נזכה לראות את סמי עופר מלא רק בהופעות של עומר אדם.

אז מה נשתנה לעונה הבאה? לא הרבה. הקהל כבר לא פראייר ונדמה שכמות המנויים עלולה לצנוח משמעותית. אין ישראלי בכיר באופק ואין תכנון על שחקני הבית. מה שבטוח, בקצב הזה נזכה לראות את סמי עופר מלא רק בהופעות של עומר אדם.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות