fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

זוהר בדשא

במלחמת יום הכיפורים הוא נפצע בפעם הראשונה. שלוש שנים לאחר מכן, בפעילות מבצעית, נפצע בפעם השנייה, כשחומר כימי חדר לגופו וגרם לו לעיוורון בעין אחת. בהמשך התעוורה גם העין השנייה. היום, כשהוא עיוור "מאה פלוס", כהגדרתו, הוא אלוף העולם בגולף לעיוורים, קוטף ניצחון אחר ניצחון, ורק בשבוע שעבר הוכתר לאלוף ארה"ב. פעם לוחם, תמיד לוחם
"הפציעה שלי הייתה אחרי שגולדה מאיר כבר הודיעה בכנסת שהצבא עבר לגדה המערבית, ואז המצרים חיפשו אותנו. ריידרקאפ איטליה, 2015 צילום: שמשון לוי
"הפציעה שלי הייתה אחרי שגולדה מאיר כבר הודיעה בכנסת שהצבא עבר לגדה המערבית, ואז המצרים חיפשו אותנו. ריידרקאפ איטליה, 2015 צילום: שמשון לוי

 

הוא למוד מלחמות, כאב, ואתגרים שמעטים היו מסוגלים בכלל להכיל, ובכל זאת מלא חיים, אופטימי וווינר אמיתי. בגיל 66, ועל אף מצבו הפיזי המאתגר, אם לנסח זאת בעדינות, זהר שרון, שחקן הגולף ממועדון הגולף קיסריה, נכה צה"ל ועיוור לחלוטין, ממשיך לנצח. שרון, אלוף העולם המכהן, השולט בזירת הגולף העולמי לעיוורים כבר קרוב לעשור, גרף עוד ניצחון בזירה הבינלאומית, כשבשבוע שעבר, לאחר קרב צמוד ומותח, גבר על יריביו והוכתר לאלוף ארה"ב בגולף לעיוורים לשנת 2018.

שרון נולד במושב אביאל ושירת ב"הרבה יחידות", כהגדרתו. תחילה בגדוד 202 בצנחנים, שם, במלחמת יום הכיפור, נפצע לראשונה. קשה לו לספר מה קרה שם. "זה סיפור ארוך. הייתי צלף מחט, יש תפקיד כזה. מפקד נגמ"ש פינוי שלח אותי להביא פצועים מגשר הדוברות. מלחמת יום כיפור הייתה מלחמה שכל ממזר מלך, לא מלחמה נורמלית. כל אחד עשה בה מה שהוא רצה", הוא מפרט בכנות את תחושותיו, "יש כמה דברים, שאני לא רוצה לספר, אבל בהפגזה איומה על גשר הדוברות, שני טנקים נעו במהירות עליו לתוך המים וכשקפצנו להוציא את הטנקיסטים נפצעתי בראש, זו הייתה הפעם הראשונה שנפצעתי ופינו אותי לתל השומר, אחרי שלושה ימים חזרתי.

"הפציעה שלי הייתה אחרי שגולדה מאיר כבר הודיעה בכנסת שהצבא עבר לגדה המערבית, ואז המצרים חיפשו אותנו. שמעתי הפגזות שאי אפשר לתאר, הכל אש, משהו מטורף, ובמקום להכניס פצועים לתוך הנגמ"ש, כל החיילים שיכלו לרוץ רצו פנימה וכדי שאני אוציא אותם משם, היה צריך לריב איתם, כדי לקחת פצועים. הייתה קטסטרופה. זו הפגיעה שממנה אני סובל הכי הרבה. עד שלא עשיתי בדיקת MRI חשבו שאני מטורף, חולה נפש, שהשתגעתי בגלל הלם קרב, אבל הבדיקה הזו, שעשיתי אותה ממש לא מזמן יחסית, רק לפני ארבע שנים, גילתה שאני פגוע בפנים, שיש לי כמה בלוטות פגועות בראש, שנפגעו חלקים במוח. אני לא משוגע, יש לי זיכרונות, אבל אני לא בהלם קרב, מאז אני לוקח כדורים, יש תרופות שיכולות לטפל, אבל אני לא זקוק לשום פסיכיאטר, אני נורמלי".  

כל הגוף שלפוחיות

אחרי שלושת ימי אשפוז בתל השומר הוא חזר לתעלה. בפעם השנייה נפצע ב-1976, במהלך פעילות מבצעית, כשחומר כימי חדר לגופו. "ממה שאני זוכר, הרופא לא ידע בדיוק מה לעשות, ואחד המומחים שהיו בבית חולים אמר לי 'תיזהר, אל תשתחרר כי יהיו לך עוד התפתחויות, והאמת היא שלא ידעתי באותו היום שנפגעתי מהחומר הזה שאיבדתי את עין ימין שלי. לא שמתי לב לזה בכלל, אבל הרגשתי משהו מוזר, כאילו חסר לי שדה ראייה. כשכיסיתי את עין שמאל והבנתי שחשוך לי, הבנתי שאני לא רואה בעין ימין, אבל לא גיליתי את זה לאף אחד, המשכתי לשרת רגיל, עד שפתאום, יום אחד, כל הגוף שלי התמלא בנקודות שהפכו לשלפוחיות, וכשאני אומר כל הגוף, אני מתכוון לכל הגוף, זה קרה לי מהחומר הכימי שלקח לו זמן להתפשט, כי זה משפיע בשלבים".

לא היה לו עור, כך הוא מספר, עד כדי שאם היו מניחים עליו סדין למשל, הוא היה נדבק אליו לגמרי. בבית החולים רמב"ם לא ידעו איך להתמודד עם מצבו, והוא נשלח לבית החולים בקליבלנד, ארצות הברית. כשהעור החל 'לצמוח' הוא היה בצבע חום עם גלד שמתחתיו הצטברו נוזלים. "הגירוד כואב פי אלף מאשר התחושה של אין עור", הוא אומר, "הגירוד הוציא אותי מדעתי, הדבר היחידי שאני זוכר שהכי סבלתי ממנו זה שגירדתי ופצעתי את עצמי. בקליבלנד קיבלתי תרופות והייתי תחת השגחה, רוב הזמן מחוסר הכרה, מרחו אותי בכל מיני חומרים ונתנו לי כל מיני כדורים, עד שלאט-לאט העור חזר לעצמו".

כשחזר לישראל ביקש שרון לחזור לשרת ביחידה שלו, אבל נאמר לו שזה בלתי אפשרי. עם זאת התאפשר לו לשרת בכל יחידה אחרת שירצה, והוא ביקש את תחום החינוך והפך למפקד קורס מג"דים במחנה מרכוס בחיפה, ושם החלה גם עין שמאל שלו לעשות צרות.

"הוא יהיה עיוור"

"הרופאה שטיפלה בי אמרה שהעין השנייה שלי גם הולכת 'להיגמר'. אני זוכר שבאתי עם אשתי הראשונה לשם, כשהיא עוד הייתה חברה שלי, והרופא לקח אותה הצידה ואמר לה 'תדעי לך שהוא יהיה עיוור, את מתחתנת עם מי שיילך ויתעוור'. כשהיא סיפרה לי לא האמנתי שזה יקרה. הראיה הייתה באה והולכת, שטפי דם בעיניים, כל העין בצבע שחור, אני הולך לרמב"ם, שוכב שבוע, שמים לי זריקות בעיניים וזה חוזר להיות נורמלי עד הפעם הבאה.

"יום אחד, כשכבר הייתי נשוי, בשנת 79', נהגתי במכונית, וליד מכבי האש בחדרה הרגשתי פתאום שכל העין שלי מוצפת דם. אמרתי לאשתי שתחזיק את ההגה, כי אני לא רואה כלום, וזו אכן הייתה הפעם האחרונה שראיתי".

סבלת כל כך הרבה. עברה בך המחשבה של למה זה קרה לי?

"לא, ממש לא. אני בחיים, עברתי משהו קשה, מתסכל, אבל מה אני יכול לעשות? שום דבר. יש לי שתי אפשרויות – ליפול או להמשיך הלאה, ואני לא נופל. אלה שנפגעים בטנקים הרבה יותר סובלים ממני. יכולתי להחליט אם אני רוצה לבחור בחיים או במוות, אף אחד לא מפריע לך לתלות את עצמך, אבל אם אתה בוחר בחיים, אתה תמשיך הלאה. בכלל, אני מאמין שאדם לא משתנה בעקבות פציעה, הוא רק מקצין, זאת אומרת – אם היית אדם טוב, אתה יותר טוב, אם היית חרא, תהיה יותר חרא, אם אתה לוחם, תמשיך להילחם".

בכל זאת, אתה נשמע אדם חזק.

"אני חושב שאני חזק".

הוא עיוור ב"מאה פלוס", כהגדרתו, שזה אומר עיוורון מוחלט, נשוי בפעם השנייה לדפנה, הצעירה ממנו ב-20 שנה. סיפור היכרותם ואהבתם מרגש ומפתיע, וממש לא מובן מאליו.

"שנינו ביקרנו (בנפרד) בים המלח, ואיך שהיא ראתה אותי, היא אמרה לאנשים סביבה שאיתי היא מתחתנת. אני לא יכולתי להתקרב אליה, כולם התחילו איתה. ישבתי בצד, והיא באה לקראתי ושאלה אותי אם היא יכלה לקחת את הכלב לטיול. אם הפריע לה שאני עיוור? כנראה שלא, כי היא בחרה בי, היא הציעה לי נישואים". הם הורים לאור ישראל, בן 10 וחצי, ושרון הוא גם אב לשני ילדים מנישואיו הראשונים, יסמין בת 36 וירדן בן 30, מהם יש לו גם נכדים.

שיחק עם ביל קלינטון .שרון צילום: נמרוד גליקמן
שיחק עם ביל קלינטון .שרון צילום: נמרוד גליקמן

עורך הדין של הגירושים

איך התחיל אצלו סיפור האהבה המוצלח עם הגולף? סתם מזל, הוא אומר. לפני כ-25 שנים  עורך הדין של גרושתו, שגם כן גר בקיסריה, בא אליו כדי לסכם דברים, "ואני הסכמתי לכל מה שהוא ביקש, והוא 'התאהב' בי, נהיה חבר שלי, ואמר לי 'תשמע אני רוצה להראות לך משהו. שמעת על גולף?' אמרתי שכן, שמעתי, אני מכיר מסרטים פה ושם, אבל אף פעם לא התעניינתי בזה. היה לי בבית שטיח מקיר לקיר, אז הוא לקח קופסת נעליים, חורר והפך אותה, הביא לי 10 כדורים עם מקל, ואז באותה התקופה, עוד היו טרנזיסטורים, הוא שם טרנזיסטור היכן שהיה הפתח בקופסה ואמר לי לנסות להכניס את הכדור לתוך החור הזה שהוא חורר. כך התאמנתי והתאמנתי עד שהגעתי למצב שמכל מרחק יכולתי להכניס כדור.

"נירית עופר, אשתו הראשונה של יולי עופר, הייתה השכנה שלי והתערבנו מי יהיה יותר טוב, וכמובן שניצחתי אותה. היא הלכה למנהל של מועדון הגולף בקיסריה וסיפרה לו עליי. הלכתי לשם ברגל עם כלב הנחייה, כי זה היה קרוב לבית. הוא סיפר לי על הגולף ושאלתי אותו אם יש בכלל בעולם עיוורים שמשחקים את המשחק הזה. כשהוא השיב שיש, אמרתי שאם כך, גם אני אשחק. הוא לקח אותי למאמן הראשי שהסביר לי על מהלכי המשחק וכשפעלתי לפיהם, הוא אמר 'אתה תהיה שחקן גולף, יש לך את כל הכישרון, מה שנשאר לך זה רק לעבוד קשה'. בגולף מספיקים 5 אחוזי כשרון, כל השאר זה אימון".

הוא התאמן כמה שנים, עד שבשלב מסוים זרק את המקלות הצידה, התייאש. "לא היה לי כוח, וכבר הייתי בקשר עם דפנה. עזבתי את הגולף ועברנו זמנית לדירה שלה בכפר סבא, שם עבדתי חמש שנים בפיזיותרפיה, עד שהיה טורניר בגולף של ותיקי מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב. הוזמנתי לתת את מכת הפתיחה במשחק. האמת שכל הזמן חיפשו אותי, אבל נעלמתי, לא רציתי את הדבר הנורא הזה, אנשים לא יודעים כמה שגולף זה קשה. אמרתי למנהל של מועדון הגולף, אלון בן דוד, שאני צריך להתאמן יומיים כדי לתת את מכת הפתיחה. אז היה לי מזל, שמשון לוי, המאמן שלי עד היום, חלה במחלת הנשיקה והוא עזב את העבודה שלו והסכים לבקשתי לבוא איתי להתאמן לקראת המכה. אז הכל כבר נראה אחרת, הבנתי מה זה בן אדם שרוצה שתצליח. יצאה לי מכה טובה, ואמרתי להם בגולף שאני רוצה לחזור, אבל באותם התנאים שהיו לי, זה אומר לא לשלם על כלום ולקבל הכל. המנהל הסכים מיד ואמר, 'אתה בכלל לא עזבת'".

"הפציעה שלי הייתה אחרי שגולדה מאיר כבר הודיעה בכנסת שהצבא עבר לגדה המערבית, ואז המצרים חיפשו אותנו. ריידרקאפ איטליה, 2015 צילום: שמשון לוי
"הפציעה שלי הייתה אחרי שגולדה מאיר כבר הודיעה בכנסת שהצבא עבר לגדה המערבית, ואז המצרים חיפשו אותנו. ריידרקאפ איטליה, 2015
צילום: שמשון לוי

בכל מזג אוויר

שרון הבטיח לעצמו שבתוך חמש שנים יהיה אלוף עולם, אבל זה לקח לו רק שנתיים. כעבור שנתיים, שוב הפך לאלוף עולם ומאז הוא אלוף עולם בפעם השישית. "כבר 13 שנה ברציפות אני אלוף העולם, מנצח בכל התחרויות, הפסדתי רק בשתי תחרויות מתוך 300, בהפרש של נקודה אחת, וגם זה רק בגלל בעיות של בריאות, שיווי משקל".

אליפות העולם בגולף לעיוורים מתקיימת בכל שנתיים והיא מחולקת לשלוש קטגוריות: B1 – אלו שלא רואים כלל, B2 – מי שיכול לראות עד למרחק של 60 מטר ו-B3 – מי שסובלים ממחלות עיניים ורואים מטושטש עד למרחק של 400 מטר. בכל אליפות מתמודדים בין 100 ל-125 איש.

שרון מתאמן כל יום במשך 10 שעות, ובעוד חודש ייסע לאליפות סקוטלנד. בכל שנה הוא מבקר בחמש תחרויות עולמיות, בין השאר בבריטניה, אוסטריה ואפריקה. משחק בקטגוריות שונות, לפעמים גם מול אנשים שרואים והרבה פעמים מנצח גם אותם.

"כמה שאתה חובט פחות במשחק, כך אתה יותר טוב", הוא מסביר, "אומרים שרק 5 אחוז מכל הגולפאים בעלם יורדים מ-100 חבטות, ואני כבר נמצא ב-80 חבטות. לפני שבוע שיחקתי במשחק שנמשך שבע שעות. אנחנו משחקים בכל מזג אוויר, רק לא כשיש ברקים, כי מקל הגולף מעביר חשמל, ואם הברק פוגע במקל, אפשר למות מזה".

איך ההרגשה שאתה מצליח לנצח שוב ושוב?

"חמש דקות כיף, ואני כבר חושב על התחרות הבאה. האדרנלין כל כך גבוה. למשל עכשיו, טסנו 15 שעות ללוס אנג'לס, היינו בגראנד ואלי אריזונה, מקום מדהים במדבר נבאדה. אתה מגיע ומה שמחזיק אותך נושם ומתפקד זה האדרנלין הגבוה. איך שאתה מנצח במכה אחת, האדרנלין יורד, אז זה חמש דקות התרגשות ואחר כך אתה סמרטוט, אתה רוצה רק לישון, לא יודע מה אתה עושה שם. אבל כן, לנצח זה כיף ונותן טעם ועניין לחיים".

כדי שנדייק במספר הניצחונות שלו, הוא שולח את בנו לספור את כל הגביעים שהוא קיבל, לא כולל אלו שמסר כמתנות. הילד ספר 60 גביעים. לאן הוא רוצה להגיע עוד? "רק להמשיך הלאה. אני נמצא עכשיו בפסגה וצריך להחזיק מעמד, פשוט לא ליפול".

באליפות העולם לעיוורים באוסטרליה צילום: שמשון לוי
"יכולתי להחליט אם אני רוצה לבחור בחיים או במוות. באליפות העולם לעיוורים באוסטרליה". שרון
צילום: שמשון לוי

אחד המשחקים הקשים

בגולף לעיוורים לכל מתחרה יש קאדי (נושא כלים), אדם המשמש עיניים לשחקן העיוור, מתאר לו את מתווה השטח ותנאי הסביבה. זהר שרון נעזר בשירותיו של שמשון לוי, הצועד לצידו זה שנים רבות, וכל ניצחון הוא כמובן הניצחון של השניים.

ליאור פריטי, מנהל מועדון הגולף קיסריה, גאה מאוד בשחקן שלו ובעוזרו: "זוהר ושמשון ממשיכים להסב גאווה רבה למדינת ישראל, לציבור הגולפאים ולמועדון הגולף קיסריה. הקשר הייחודי וההדוק הוא חלק בלתי נפרד מהדרך והוא גם המפתח להצלחתם הנדירה. הם וכל נבחרת פצועי צה״ל של המועדון שומרים את כולנו בפרופורציות ומוכיחים כל פעם מחדש שכוח הרצון חזק מהכל ושגם הבלתי אפשרי הוא אפשרי".

זהר, אתה ממליץ לאנשים על גולף?

"יש אנשים שחשובים שגולף זה משחק קל, אבל זה אחד המשחקים הכי קשים שיש. שחקני גולף שמתמודדים בתחרויות הרגילות הם אלו שמרוויחים הכי הרבה כסף. כן, יותר משחקני כדורגל. טייגר וודס, למשל, כבר עבר את המיליארד דולר רווחים. בזכות הגולף יצא לי לשחק לפני 10 שנים עם ביל קלינטון, שכל הזמן צחק במהלך המשחק, ועם ג'רלד פורד (נשיא ארצות הברית, 1977-1974). האם היה יוצא לי לראות אותם או לשחק איתם בכלל במצב אחר? הם היו בכלל מדברים איתי? אבל בגולף אין עשיר או עני, ההוא בדיוק כמוני. שיחקתי גם עם ראש ממשלחת סקוטלנד, לא זוכר את שמו, אכפת לי מי הוא? שיחקתי עם הבעלים של מלונות הרודס, כל מיני אנשים עשירים. כשאני משחק איתם זה תמורת כסף, תרומות. פעם ילד מארצות הברית, שהיה לו בר מצווה, רצה לשחק איתי והזמין לי כרטיס טיסה לשם, אמרתי לו שאגיע בתנאי שהוא יתרום לבית הלוחם, וכך היה".

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות