עם סיום ההרשמה לגני הילדים, ביקשו בעיריית נתניה לפתוח בשיכון סלע כיתת גן עבור ילדיהם של הפליטים האריתראים. בשכונה התנגדו וטענו: "אנחנו לא החצר האחורית של העיר" והציעו בציניות לפתוח את הגן בשכונת רמת פולג. בסופו של דבר הוחלט בעירייה לשבץ את ילדי האריתראים בגנים ברחבי העיר.
רוב אנשי הקהילה האריתראית עובדים במסעדות ובניקיון. הם יוצאים לעבודה מוקדם בבוקר וחוזרים בערב. התינוקות מטופלים במעונות מאולתרים של הקהילה שפועלים בדירות פרטיות בתנאי דוחק והפעוטות הולכים לגני עירייה.
אם היו שואלים את ההורים האריתראים מה דעתם על פתיחת גן מיוחד עבורם, הם לא היו מרוצים. לאנדום (30) וליה (24) טקלאי הם הורים לשניים: סם (4 וחצי) שלומד בגן צדף ברחוב בארי ובת אל (שנתיים וחצי) שנמצאת בפעוטון של הקהילה האריתראית במרכז העיר. אנדום עובד במספרה לגברים ליד התחנה המרכזית וליה עובדת במספרה אחרת. "שני הילדים שלנו נולדו בישראל וגדלו כישראלים לכל דבר", אומר אנדום, "עד גיל 3 אנחנו שולחים אותם למעונות של הקהילה שלנו שפועלים בדירות פרטיות ובגיל 4 הם הולכים לגן עירוני. הבן שלנו בגן עירוני וזה נראה לנו הכי טבעי. הוא ישראלי לכל דבר
"זו טעות לפתוח גן נפרד. זה נראה כמו אפרטהייד ופוגע בחינוך של הילדים. אנחנו בארץ עשר שנים ונראה לי שנישאר עוד כמה שנים. הילדים שלנו גדלים במדינת ישראל וחשוב שהם יכירו את המקום שהם גדלים בו, את המנטליות, יכירו ילדים ישראלים מכל רובדי האוכלוסייה, ילמדו עברית. הילד שלי נפגש בגן עם ילדים מאוכלוסיות שונות, הוא שומע שפות שונות, נחשף לתרבות שונה. הוא לומד בגן ברחוב בארי עם חמישה ילדים אריתראים וזה מצוין לנו. זה לא ייעשה לו טוב אם הוא ילמד רק עם אריתראים בלי להכיר את החברה שסביבו".
גם ויני ולדפיאל ונתנת גרנסאו חושבות שאין מקום לגן מיוחד עבור ילדי האריתראים. וויני היא אמא לתינוקת ולנתנת יש ילד בן 3 ששובץ לגן עירוני בסביבת התחנה המרכזית. "אם הילדים שלנו ילמדו בגן נפרד הם לא יבינו מה קורה סביבם, לא יקלטו עברית, יכירו רק את הקהילה שבה הם חיים ואת השפה שלנו. זה יקשה עליהם להשתלב. אנחנו רוצות שהתינוקות שלנו יילכו למעונות עם ילדים ישראלים, יקבלו אוכל טוב ותנאים טובים, אבל אין לנו כסף לשלם עבור המעונות האלה. המעונות שלנו לא מסודרים, הם מתנהלים בדירות, הילדים לא יוצאים החוצה ולא רואים גן משחקים במשך כל היום. רמת פולג היא מקום יפה אבל כפליטים אין לנו תעודות זהות ולכן אין לנו מכוניות ולא נוכל להגיע לשם. הכי נוח לנו שהילדים יילכו לגנים שקרובים למקומות שבהם אנחנו גרים, מרכז העיר".
כשאנדום נשאל אם לילד שלו יש חברים ישראלים, הוא אומר: "בגן כן. הוא מכיר את כל ילדי הגן ומשחק איתם. הוא עדיין קטן בשביל שיזמינו אותו לבית שלהם. כשאנחנו הולכים לגני שעשועים הוא משחק עם ילדים ישראלים. הוא מדבר עברית וספג את התרבות הישראלית".
בעירייה מתכוונים לשבץ את הילדים בגנים במרכז העיר. אנדום לא מסכים שהבן שלו יילך לגן דתי. "רוב אנשי הקהילה הם נוצרים, אבל יש גם מוסלמים. באופן אישי אני לא אסכים להכניס את הבן שלי לגן דתי. אנחנו נוצרים אורתודוקסים ואני לא רוצה שיהפכו את הילד שלי ליהודי".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "מינהל החינוך נערך לשב. את ילדי האריתראים במסגרות ברחבי העיר. למרות שהרישום בוצע באיחור רב, אנו עושים מאמצים לאתר עבורם מקומות בגנים הסמוכים ככל שניתן למקום מגוריהם".
